עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

הציונות הדתית לאן

הציונות הדתית לאן

מאת דודו פלמה, 21/3/2010

 

משהו לא טוב עובר בזמן האחרון על הציונות הדתית. רוח רעה נושבת בשדרות רבניה והם מפיחים אותה בתלמידיהם שהולכים אחריהם ומקצינים

 

מעשה בבריונים:

אותם בריונים שהיו בשכנותו של ר' מאיר והיו מצערים אותו הרבה, היה מבקש ר' מאיר רחמים (התפלל) עליהם (ר' מאיר) שימותו.

אמרה לו ברוריה אשתו: מה דעתך, כתוב 'יתמו חטאים' או כתוב 'חוטאים'? 'חטאים' כתוב. על מה סומכת דעתך שאתה מפרש כך את 'יתמו חטאים', שהרי כתוב חטאים, כלומר יש להתפלל לכיליונה של הרֶשע ולא של הרַשע. (ברכות י א)

 

במאמר שפרסם רב היישוב מורשת במשגב, יצחק כהן, הוא קורא להפריד בין חלקות הקברים שבבית הקברות. הוא מצטט מקור תלמודי שעל פיו "אין קוברים רשע אצל צדיק", ומסביר שנקבע ששמירת שבת היא "אבן הבוחן".

 

במאמר משווה כהן את קבורת החילונים לקבורת "הרוגי בית דין", להם היה מקום קבורה נפרד ואף בתי קברות נפרדים. "מקור הגמרא שאין קוברין רשע אצל צדיק הוא מקבורת נביא השקר אצל אלישע", מסביר הרב, כאשר למעשה הוא קובע באופן שלא משתמע לשתי פנים כי בעולם בו אנו נמצאים, אדם שאינו דתי, הוא רשע.

 

ראינו לא מעט רבנים בזמן האחרון המבקשים להדיח את הציבור למעשי קנאות כאלה ואחרים. והאמת היא שבדרך כלל זה תמיד מתחיל ממקומות הנראים די הגיוניים, כמו קווי אוטובוס המפרידים בין גברים לנשים, עבור לכנסים לא מעורבים לבנים ובנות (ראו את ההתחרדלות שגרפה לאחרונה את תנועת בני עקיבא) וזה נגמר ב"ברוך הגבר", ספר שכתוב כהלכה ומלמד אותנו איך צריך להתנהג גבר שבגברים בארץ ישראל (הספר נערך ע"י מיכאל בן חורין ויצא לאור לזכרו של ברוך גולדשטיין). בין שאר הפנינים שניתן למצוא בו הוא פסק ההלכה של הרב עידו אלבה מקרית ארבע שמרהיב עוז להודיע לנו ש"האיסורים של 'לא תרצח' ו'שופך דם האדם' אינם שייכים ביהודי שהורג מי שאינו יהודי".

 

***

תיראו, משהו לא טוב עובר בזמן האחרון על הציונות הדתית. רוח רעה נושבת בשדרות רבניה והם מפיחים אותה בתלמידיהם שהולכים אחריהם ומקצינים. נדמה לי שהמדרש היפה ממסכת ברכות על ברוריה ור' מאיר, היה יכול ללמד אותם משהו על חשיבותן של סובלנות ומתינות הצריכות להתקיים בין האדם לחברה שבתוכה הוא חי. ר' מאיר רוצה שימותו הבריונים משום שהם מפריעים לו. ברוריה מבינה כי "יש להתפלל לכיליונה של הרֶשע ולא של הרַשע". כנראה שמחשבה כל כך מתקדמת הייתה זרה לר' מאיר ממש כמו שהיא זרה לרב היישוב מורשת, יצחק כהן, המבקש להפריד בבית הקברות בין "רשע לצדיק"- כלומר בין הרשעים (חילונים) לבין הצדיקים (דתיים).

 

כאשר אני רואה את כל הרבנים/בריונים חובשי הכיפות הממלאים את בתי המשפט והכלא, אני נדהם מחדש מעזות המצח של הטהרנים למיניהם שמבקשים להקים גדרות של ניקיון בינם לבין כל השאר, ולמעשה בעצם הם כבר מבקשים להקים גדרות כאלה לאורך ולרוחב כל חיינו המשותפים איתם.

 

פעם התהלך כאן רב בשם הרב קוק שידע משהו שתלמידיו ממשיכי דרכו שכחו מזמן, "שקוברים מתי ישראל עם מתי גויים מפני דרכי שלום". הרב יצחק כהן כמייצג נאמן של הניוון שעבר על עולם המושגים שברא בזמנו הרב קוק (האבא. שדווקא התלהב מהחילונים כשהקימו את מדינת-ישראל) מבקש להפריד בינינו לאחר מותנו. השלב הבא יהיה להפריד בינינו בעודנו בחיים.

 

יותר מכל הרב יצחק כהן מזכיר לי עכשיו את האם ממשפט שלמה שביקשה מן החכם באדם שיגזור את התינוק לשניים. גם הוא, כמו רבים מרבני הציונות הדתית, מבקש לגזור אותנו למען הטוהר לשניים. אם נלך שבי אחר הקסם הקנאי הטמון בדבריו, במהרה יתקיימו בנו דבריו של ר' יוחנן - "ואמר רבי יוחנן: לא נחרבה ירושלים אלא בשביל שהעמידו דבריהם על דין תורה, ולא עשו לפנים משורת הדין".

***

הימים הם אכן ימים של חורבן הבית. ונדמה לי שכאשר חברה נמצאת במקום בו דבריו של הרב יצחק כהן נשמעים ואין מישהו שקם ומוחה מבין שורות האנשים המקיפים אותו במעגל חייו שלו, לא עוד ניתן לה להיות חברה שתוכל לומר, כמו הרב קוק בזמנו, "אלה ואלה דברי אלוהים חיים". וכאשר אתה עומד נדהם מעזות המצח הבוקעת מתוכן דבריו של הרב יצחק כהן, כמו מאליה עולה השאלה שתעבור כמו חרב פיפיות ותחתוך ותפריד בינינו: למי לעזאזל אתה קורא רשע? ומי כאן באמת הצדיק ומיהו הרשע?!

 
למאמרים של דודו פלמה
נכתב בתאריך
21/3/2010



הרשמה לניוזלטר שלנו