עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

איפה הערבות ההדדית? - בעשור האחרון שבים מזכירי תנועה ומצהירים על הקמתה מחדש של קרן לערבות הדדית. אז איפה הקרן הזאת?

איפה הערבות ההדדית?

מאת אמרי רון

 

בעשר שנים האחרונות שבים מזכירי תנועה ומצהירים על הקמתה מחדש של קרן לערבות הדדית. מישהו ראה את הקרן הזאת, או שהכל זה כאילו?

 

עובדה ללא עוררין היא, שמערכות הערבות ההדדית התנועתיות, שבעבר גבו מיסים גבוהים מהקיבוצים בעלי היכולת והעבירו אותם בדרכים שונות לקיבוצים מתקשים, קרסו בשנות התשעים המוקדמות, שנות המשבר הפיננסי הטוטאלי בקיבוצים ובתאגידים התנועתיים. ה"נובה" וה"סופרנובה", הנשימות האחרונות למימוש הערבות ההדדית התנועתית היוו הקמת קמ"ע (קרן מרכזית לערבויות) ב-1992 וההסדר המשלים של מרץ 1996 (קיבוצי הטלות מחד, וקיבוצי מחיקות מאידך). קרן השומר הצעיר וקרן התק"ם חוסלו בהסדר, אולם קרן הקיבוץ הדתי נשארה, שכן הקיבוץ הדתי לא היה זקוק להסדרים.

 

הצהרות ללא כיסוי

 

מסוף שנות התשעים ועד היום יש לנו הצהרות לרוב של מזכירי תנועה על הקמה מחדש של קרן לערבות הדדית. לצערנו הצהרות ללא כיסוי, שהפכו לחלק מתרבות ה"כאילו". מדוע לא קמה מחדש מערכת של ערבות הדדית?

 

כנראה, יש קשר חזק בין ביטול/צמצום הערבות ההדדית בין החברים בקיבוצים, לבין אי היכולת לקיימה בתנועה בין הקיבוצים.

 

הרי, אם מתכוונים ברצינות להקמת קרן תנועתית לערבות הדדית, ישנם שני מקורות אפשריים לקרן כזו: נכסי תנועה ומיסי קיבוצים (לרבות ארגונים אזוריים, שממילא נזקקים לאישור הקיבוצים-הבעלים).

 

הנכסים לא אוחדו עד היום

 

אשר לנכסי התנועה, למרות הצהרות, מועצות, ועידות, והחלטות לרוב - הנכסים של התנועות פשוט לא אוחדו עד היום... "משקי תק"ם" בנפרד, ו"חבצלת" בנפרד, עם מוסדות ניהול המבוססים על התנועות לשעבר.

 

כמו כן, בקיבוץ הארצי פועלת קופה נפרדת מחוץ ל"חבצלת", שמתבססת על כספי תאגידים שנסגרו לכאורה סופית, בהסדר חתום, מלפני 11 שנה.

 

האם קיבוץ שיתופי יתרום לקיבוץ מופרט?

 

אשר למיסי הקיבוצים, קשה לדרוש מקיבוץ שיתופי, שמקיים עקרון תמורה שווה לכל עבודה, לתרום לקיבוץ רב-פערים, שבו בעלי משכורות גבוהות משתכרים יותר מהממוצע בקיבוץ השיתופי התורם...

 

נניח, קיבוץ מופרט ממוצע, שבו השכר החודשי הממוצע של 7,000 ₪, מתקבל באופן מצרפי מ-69% בעלי משכורות הנמוכות מהשכר הממוצע במשק (7,843 ₪ בראשית 2009), מ-20% בעלי משכורות בינוניות שבין השכר הממוצע לבין 12,000 ₪ בחודש, ומ-11% בעלי משכורות גבוהות שמעל 12,000 ₪ לחודש.

 

אם תחודש מערכת הערבות ההדדית בין הקיבוצים, קיבוץ שיתופי חזק כלכלית, שבו לדוגמה, ממוצע השכר (השוויוני) 8,500 ₪ לחבר, יידרש לתרום לקיבוץ שבו הממוצע השכר (על פי הסקר) נמוך מהשכר הממוצע במשק.

 

ברור מאליו, שאין לדרוש מהקיבוץ המופרט, הנתרם, לקיים שכר שוויוני כמו בקיבוץ התורם, שהרי הקיבוץ הנתרם החליט לבסס את ה"התחדשות" שלו על חברה מעמדית רבת פערים. אבל במערכת ערבות הדדית, האם מוגזם לדרוש מבעלי ההכנסות הגבוהות בקיבוץ הנתרם שיתרמו לבעלי ההכנסות הנמוכות מדי חודש את הסכום שמקביליהם בקיבוץ השיתופי (בעלי היכולת )נדרשים לתרום? כלומר, יישארו נא עם 8,500 ₪, שהוא השכר הממוצע בקיבוץ השיתופי הנדרש לתרום?

 

אילו המטה השיתופי היה תנועה...

 

מערכת ערבות הדדית בין הקיבוצים מהווה תנאי לקיום תנועה משותפת. אבל, הדוגמה שלעיל ממחישה את הקושי לקיים אותה תוך קיום פערי שכר גדולים בין החברים בקיבוצים המופרטים.

 

לא כל 100 שנות התנועה הקיבוצית המפוארת היו גם שנות הערבות ההדדית. ב-17 השנים האחרונות אין סימנים לחידוש אמיתי של הערבות ההדדית בין הקיבוצים. אפילו אימוץ קיבוץ מצוקה על ידי קיבוץ חזק, לחם חוקינו משך עשרות בשנים, כמעט שלא מתקיים יותר בתק"צ, אלא רק בקיבוץ הדתי.

 

בחשבון נפש אמיתי צריך להודות, כי אילו המטה השיתופי היה תנועה, בוודאי היה מחדש את הערבות ההדדית בין קיבוציו. אבל כאשר הוא מהווה מחלקה בתק"צ, נאבק על תקציבו, וכאשר התנועה לא מאחדת נכסים ומנציחה פערים בקיבוצים - דינו של קיבוץ במטה השיתופי כדין כל קיבוץ בתנועה, תנועה שאיננה מקיימת, וכנראה כבר לא תקיים, את עקרון הערבות ההדדית..

 

המאמר הופיע ב"במקום" מס' 11

 


נכתב בתאריך
18/1/2010



הרשמה לניוזלטר שלנו