עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

הפנסיה הקיבוצית, לא מה שחשבת

הפנסיה הקיבוצית, לא מה שחשבת

מאת גידי פלג

 

המחויבות של קיבוץ מופרט להבטיח לחבריו פנסיה בגובה 35% מהשכר הממוצע במשק טובה ונחמדה, אבל מאוד בעייתית

 

נושא הפנסיה לא יורד מסדר היום בעיתונות הקיבוצית והכללית. בעוונותיי, הקדשתי לכך לא מעט מזמני, ואפילו תואר אני נושא בצקלוני, ומחמת צניעות לא אחשוף אותו. רק אומר, שככל שהעמקתי את ידיעותיי, אני מוצא שהנושא לא רק סבוך, אלא גם חסר פתרון אחד שיכול לרצות את כולם. אחד הביטויים שראוי לטפל בהם הוא המונח השאול "חוב אקטוארי". בוויקיפדיה לא מצאתי לו פירוש, ולכן הבאתי את הגרעון האקטוארי:

 

בגוף מבטח, כגון חברת ביטוח וקרן פנסיה, מאזן אקטוארי הוא מאזן המציג את הנכסים שבידי הגוף המבטח, כולל הכנסות עתידיות מדמי ביטוח, לעומת ההתחייבויות של הגוף המבטח למבוטחיו. ההפרש שבין הנכסים להתחייבויות הוא עודף אקטוארי (כאשר ההפרש חיובי) או גרעון אקטוארי (כאשר ההפרש שלילי). כאשר מתקיים שוויון בין הנכסים להתחייבויות, מתקיים איזון אקטוארי.

 

את מי יתבע הקיבוץ?

 

כלומר, ההמצאה של חוב אקטוארי של קיבוץ כלפי חבריו אינה קיימת, אלא אם כן הקיבוץ החליט להפוך עצמו לחברת ביטוח או קרן פנסיה. עד כמה שידוע לי, הדבר עדיין לא קרה. קיבוץ שמחליט להפוך לקיבוץ מתחדש מחויב, ע"פ התקנות שהוציא רשם האגודות השיתופיות, להבטיח לחבריו המגיעים לגיל פרישה תשלום פנסיה של 35% מהשכר הממוצע במשק, וזה טוב ונחמד, אבל מאוד בעייתי.

 

נניח, שהקיבוץ מחליט להפריש עבור כל חבריו פנסיית מטרה בגובה החלטת הרשם וממלא את "החוב האקטוארי" ביום מסוים. מי מבטיח שביום שבו יגיעו החברים לשיבה טובה ואריכות ימים תעמוד לזכותם הפנסיה המובטחת? את מי יתבעו לדין, אם הקיבוץ לא יעמיד לרשות החבר את הכסף, אנחנו יודעים. את מי יתבע הקיבוץ, אם קרן הפנסיה, שבה מולאו השקים בכסף טוב, לא תעמוד בתשלום שהבטיחה?

 

עלינו לזכור, שלפי תקנוני קרן הפנסיה היא מחויבת לשנות את הזכויות של עמיתיה כך, שהיא תהיה מאוזנת אקטוארית. אם תוחלת החיים תתארך (והיא מתארכת כל יום...), יש להפחית בזכויות לפי לוחות התמותה המתפרסמים מעת לעת. אם הכספים, שרובם מושקעים בשוק ההון, נושאים תשואות נמוכות או שליליות, גם אז יש להפחית בזכויות. ועוד לא דיברנו על ניהול כושל וגניבות כמו בקרן תשורה, כפי שדיווח אריק בשן ב"אפקט הירשזון" ("ידיעות הקיבוץ", 13.11.09).

 

מה עדיף?

 

האם עדיף לשמור את הכסף מתחת לבלטה? האם יש יתרון לביטוח מנהלים? אולי כדאי להפריש פנסיית מינימום ולהשלים את החסר מנכסי הקיבוץ בבוא היום?

אילו ידעתי את הפתרון לשאלות מיליון הדולר, יש להניח שהייתי היום במקום אחר.

עדיין ברמת אי הוודאות שבה אנו שרויים, צבירת פנסיה היא אכן קבירת כסף טוב לשנים רבות, אך לא נראית באופק אלטרנטיבה טובה יותר. וחבל...

 

מי מבטיח, שביום שבו יגיעו החברים לשיבה טובה ואריכות ימים תעמוד לזכותם הפנסיה המובטחת? את מי יתבעו לדין, אם הקיבוץ לא יעמיד לרשות החבר את הכסף, אנחנו יודעים. את מי יתבע הקיבוץ, אם קרן הפנסיה, שבה מולאו השקים בכסף טוב, לא תעמוד בתשלום שהבטיחה?

 

המאמר הופיע ב"במקום" מס' 10

 


נכתב בתאריך
3/12/2009



הרשמה לניוזלטר שלנו