עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

תנו לו להמשיך - הייתכן שההתנגדות ליואל מרשק נובעת מכך שפעילותו זרה לאמונתם של חסידי ההפרטה?

תנו לו להמשיך

מאת פלג מור

 

הייתכן וההתנגדות ליואל מרשק נובעת מכך שפעילותו זרה לאמונתם של חסידי ההפרטה וההתנערות ממעורבות חברתית?

 

בשבוע שעבר קיבל אגף המשימות של התנועה הקיבוצית את 'אות המופת החברתי' בכנס שדרות לחברה 2009. הענקת האות היא תעודת הוקרה לאגף המשימות, הערכה שלא היה זוכה בה ללא פועלו הבלתי נלאה של יואל מרשק, העומד בראשו. ואכן, קשה לתאר אדם אחר היכול בימים אלה להוביל את אגף המשימות בתנופה כזו של עשייה חברתית דינאמית.

 

עתה על מועצת התנועה להחליט האם לאשר ליואל קדנציה נוספת בראשות האגף. מתברר שיש לכך גם לא מעט מתנגדים, רב בהם חלקם של פעילי התנועה ועסקניה. התנגדותם מנומקת בצורך המעוגן בתקנון, להגביל את מספר תקופות הכהונה המותרות לאדם אחד. אולם האם ערגה נעלה זו לקיום סדרי מנהל תקינים היא העומדת ברקע הדברים? האם השאיפה הנשגבה לביצוע הוראות התקנון ככתבן וכלשונן מדריכה בדרך כלל את פעילותם המבורכת של פעילי התנועה או שהיא נשמרת לעיתוי מיוחד, כמו אישור קדנציה נוספת ליואל?

 

מעניקי האות בכנס שדרות נימקו זאת, בין השאר, במילים הבאות: "פעילי אגף המשימות בתנועה הקיבוצית פועלים... להגשמת ערכי שיתוף, סולידאריות, צדק ושוויון במדינה... ייעודו של אגף המשימות לקדם את מימוש חזון השותפות והצדק החברתי... לצמצום הפערים בחברה הישראלית..."

הערכים המנויים פה הם בדיוק אלה מהם מתנערת לאחרונה התנועה הקיבוצית ומשליכה מאחרי גווה.

 

***

לא פלא, לכן, שיש בתוכה מי שמזכרת העוון הזו מיותרת להם והם מעוניינים בצמצום כוחו והיקף פעולתו של אגף המשימות. אי הארכת כהונתו של יואל היא הזדמנות מצוינת לכך.

 

עוד זכורה לי התבטאות גדושת שביעות רצון עצמית של אחד המזכירים, לפיה כל פעילי התנועה הם תומכי 'השינוי', גם אלה שלא תמכו בכך קודם כניסתם לפעילות. יואל הוא היוצא מן הכלל - היותו בצד ה'לא נכון' של המפה הקיבוצית העכשווית התברר כבר בגילויי דעת שהוציא בעבר, ובהם הביע דאגה מהנעשה בקיבוצים המופרטים, הפערים הגדלים בין החברים, התשלום הניתן לגמלאים שאינו מבטא את תרומתם רבת השנים לקיבוץ ומצבו של החבר במקום העבודה, הנקבע על פי קירבתו למנהלי הענף. נראה שהוא היחיד מבין בכירי התנועה שנושאים אלה קרובים לליבו.

 

עצם קיומו של אגף משימות, בודאי בהיקף הפעילות והבולטות הציבורית המאפיינת אותו בשנים האחרונות הנובעות במידה רבה מאישיותו של יואל, מנוגד לתהליך המרכזי העובר על התנועה הקיבוצית בתקופה זו - ההפרטה העוסקת בפירוק היחד, בהצבת האני במרכז, בנטישת המטרות המשותפות. מילוי המשימות היא דרך להשפיע בכיוון מסוים על המתרחש בחברה החיצונית, הנובע מתוך הכרה כי יש לתנועה הקיבוצית ערכים משלה, נעלים יותר. כאשר לא נותרו לתנועה הקיבוצית ערכים ייחודיים ודרך חיים שונה מהותית, אין יותר טעם בניסיון לתיקון חיי אחרים ובהשפעה על החברה הסובבת.

 

***

יואל מרשק שם את אגף המשימות על המפה הקיבוצית והלאומית - אי בחירתו מחדש תחיש אולי את קיצו של האגף, בוודאי תחליש את כוחו.

 

ההפרטה, שהיא הבון טון בתנועה הקיבוצית בימינו יוצרת מצב של כל אחד לעצמו. ובאופן מנוגד - מילוי משימות כלפי פנים, בודאי ובודאי כלפי חוץ, מצריך יחד, ליכוד ערכי של יחידים סביב מטרה משותפת.

 

מנקודת המבט של טובת הפרט, האם עדיפה ההפרטה, שבה אדם עסוק בעיקר בעצמו?

 

קיימת השקפה המחברת בין הדברים, בין משימתיות לטובת הפרט - הנה מובאה מדברים שאמר על כך אסף ענברי: "..תחושת משמעות לחיים, לא תלישות, לא אטומיזם..כל השיח המשימתי הוא שיח שיש בו פתרונות לא רק לאומיים, לא רק חברתיים, זהו שיח שיש בו גאולת נפש לפרט". (לונדון את קירשנבאום, ערוץ 10, 12/4/09)

 

 

למאמרים של פלג מור

נכתב בתאריך
30/11/2009



הרשמה לניוזלטר שלנו