עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

לקחי משבר - מה הם היסודות, המובנים ב'שיטה', שהביאו למשברים החוזרים ונשנים?

לקחי משבר

מאת אלישע שפירא

 

מה הם היסודות, המובנים ב"שיטה", שהביאו למשברים החוזרים ונשנים? מה הן החוזקות המאפשרות לנו להתמודד עם השלכות המשבר? כיצד בא לביטוי כוח היחד במשבר הנוכחי?

 

הפרשנים חלוקים ביניהם האם המשבר הכלכלי העולמי כבר מאחורינו, או שלאחר ההתאוששות הראשונית צפוי לנו עדיין מיתון מתמשך וכואב. ואולי צפויות לנו "תזוזות טקטוניות" נוספות, שירעידו שוב את הקרקע תחת רגלינו ויחוללו "גלי צונאמי" חדשים. איש אינו טוען כי החוליים של "השיטה" נעלמו ומשברים דומים אינם צפויים לחזור בעתיד. לשמחתנו, עד עכשיו, המשק הישראלי צלח את המשבר באופן סביר, ללא נזקים קשים, ורק חברות וארגונים בודדים קרסו. את מחיר המשבר לא שילמו "טייקוני ההון" שגרמו לו. שילמו אותו, כמו תמיד, בעלי החסכונות הקטנים שנמוגו ושילמו אותו מי שאיבדו את מקום עבודתם כתוצאה מהמיתון העמוק. אלה חשים על בשרם את המעבר הכואב מהיותם מפרנסים בכבוד, להיותם תלויים במוסדות הסעד, במענקי אבטלה וכיו"ב. מדובר בשינוי המלווה תמיד בפגיעה משמעותית בתקציב המשפחה, ולא פחות חשוב מכך, בפגיעה בכבוד האדם ובתדמיתו העצמית.

 

כוחו של היחד

 

מול המשבר בלט שוב כוחו של היחד. כוחו של היחד להתמודד עם המשבר ולא להשאיר איש בצידי הדרך. כוחו של היחד לקיים ערבות הדדית משמעותית, לא רק להבטחת צרכי הקיום המיידיים, אלא גם ובעיקר בהתגלמותה של הערבות ההדדית באחריות המשותפת להבטחת עבודה ופרנסה לכל. קיבוצים שעיקר פרנסתם מתעשייה מוטת יצוא, שמכירותיהם התבססו על השווקים שקרסו במשבר העולמי, המשיכו לתפקד, עצרו השקעות שאינן הכרחיות, צמצמו הוצאות, שמרו ככל יכולתם על מקומות העבודה לחבריהם, החליפו עובדים חיצוניים היכן שאפשר, והמשיכו להחזיק ולפתח את התשתיות האנושיות ואת הידע במפעליהם ובענפיהם, כדי שיוכלו לחזור לצמיחה בתום המשבר.

 

התודעה מפגרת בפאזה

 

אחד המשברים היותר קשים בהיסטוריה החדשה שלנו הייתה "מלחמת יום כיפור" ב-1973. צה"ל המופתע הגיב מייד, עשה שגיאות קשות ושילם מחירים כבדים, אך שרד. בתוך המשבר הוא התעשת, עבר למתקפה והביס את התוקפים. על אף ההצלחה המרשימה בסיום המלחמה, התערער האמון בהנהגה ונוצרו סדקים עמוקים בתחושת הביטחון של הציבור. ולמרות הכל, בבחירות שנערכו סמוך לסיום המלחמה תמך רוב הציבור שוב במפלגות שהנהיגו את המדינה בעת המלחמה. המהפך הפוליטי התרחש רק לאחר ארבע שנים, בבחירות של 1977. זה היה כנראה הזמן הנחוץ לשינוי התודעה ולשינוי דפוסי הבחירה. זה טיבעה של התודעה האנושית, שהיא מאחרת תמיד אחר ההתרחשויות. כך אפשר להסביר את העובדה שלמרות המשבר הגדול של "השיטה", ולמרות היתרונות הבולטים לעין של היחד, רובו של הציבור שבוי עדיין במה שאפשר לכנות "דת ההפרטות והפערים". כך בחברה הכללית וכך גם בין רבים מחברי הקיבוצים.

 

ניווט ליעדים רצויים

 

לימוד המשבר וסיבותיו ולימוד התהליכים המתרחשים סביבנו ובתוכנו, מחייבים כנות, פתיחות ואומץ לב. כדי לקיים דיון רציונאלי ולהימנע מ"מלחמת דתות", חשוב להסכים, ראשית לכל, על המתודה ועל השאלות שיש להשיב עליהן, לפני שננעלים ומתבצרים בתשובות סגורות וסופיות.

 

אני מציע את השאלות הבאות, לשלב הלימוד:

§         מה הם היסודות המובנים ב"שיטה" שגרמו למשברים החוזרים ולמשבר האחרון במיוחד.

§         למרות שלא אנחנו הבאנו את המשבר, מה הן החולשות שלנו שהמשבר חשפן.

§         מה הן החוזקות המאפשרות לנו להתמודד עם השלכות המשבר.

§         איך נשתחרר מהחולשות ואיך נבטיח שהחוזקות תהיינה בנות קיימא.

§         מה יאפשר לנו להיות חברה אנושית ואחראית לכל חבריה במשברים הבאים.

§         מה הייתה ותהיה תרומתו של היחד לכל אלה וכיצד אפשר לחזקו.

 

אם נשאל באומץ, שאלות אלו ואחרות, ואם נחפש תשובות כנות ומעמיקות לשאלות ונימנע מלהתבצר באמונות ובמוסכמות מקובלות על המציאות ועל "טבע האדם", נוכל ללמוד ולהפיק לקחים חשובים ממה שקרה. אחרי שנלמד, נחזור לשאלות הערכיות שבלעדיהן אין בחירה אנושית כלל. לאותן בחירות המשמשות לנו כמצפן בעזרתו ננווט ליעדים הרצויים לנו, במציאות שתהיה מוכרת יותר. אחרי הכל, הבחירה שלנו אינה נובעת מהמציאות, אך היא צריכה לקחת אותה בחשבון, כדי להשכיל לנווט בתוכה.

 

למאמרים של אלישע שפירא

נכתב בתאריך
17/11/2009



הרשמה לניוזלטר שלנו