עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

מיילסטון - פרשת גולדסטון היא מיילסטון (אבן דרך) בחזית האסטרטגית שנפתחה נגד ישראל. אין מדובר באיום סרק

מיילסטון

מאת דני רשף

 

פרשת גולדסטון היא מיילסטון (אבן דרך) בחזית האסטרטגית שנפתחה נגד ישראל. אין מדובר באיום סרק

 

ועדת אגרנט לחקירת מחדלי מלחמת יום הכיפורים הייתה מורכבת ממיטב המוחות המשפטיים בישראל. למרות זאת התעלמה הוועדה בצורה מוחלטת ממחדלי הדרג המדיני והעמיסה את כל נטל "המחדל" על ר"א דוד אלעזר. זאת על אף שכל העדויות הצביעו על כך שלצד גולדה מאיר עצמה, הוא היה היציב, השקול, הבהיר, הממוקד וההחלטי מבין כל מי שניהלו את המלחמה. הוועדה מצאה פגמים בצורה שהכין את הצבא למלחמה מבעוד מועד ולא דנה בניהול הקרב עצמו. הסיבה לעיוות הבלתי נסבל נעוצה בעצם ההוויה של ועדות החקירה. הן נועדו תמיד! ולהרחיק את האמת ואת האחריות ממי שממנה אותם. כתב האמנה של הוועדה והרכבה הם שמבטיחים את הכיוון הכללי של התוצאה. במקרה של ועדת אגרנט הוגבלה הוועדה מראש לדון בכל התהליכים הארגוניים עד רגע פרוץ הקרבות ובצבא בלבד. הדרג המדיני ואחריותו, שברור לכל שהיא עליונה ובלעדית, הוצאו מתחום אמנת ההסמכה של הוועדה.

 

ועדת גולדסטון לא הייתה שונה בדבר מאותה ועדת אגרנט. למועצה לזכויות האדם, שמינתה את הוועדה וחבריה, יש רקורד של 25 דוחות על זכויות האדם בעולם מאז הוקמה ב-15.3.06, עשרים מתוכם עוסקים בלעדית בהפרה המתמשכת של זכויות האדם בישראל. במועצה זו, רק 13 מתוך 47 חברותיה יכולות להתהדר בתואר דמוקרטיות - בחלק מן המדינות החברות, ישנן זוועות גרועות במונים ממבצע עופרת יצוקה.

 

***

סעיף 14 של כתב האמנה מורה לוועדה לחקור "את כל ההפרות של החוק הבינ"ל בנוגע לזכויות האדם והחוק ההומאני הבינ"ל ע"י הכוח הכובש - ישראל נגד העם הפלסטיני בשטחים הפלסטינים הכבושים ובמיוחד ברצועת עזה, בעקבות התוקפנות האחרונה, וקוראת לישראל לא לשבש את תהליך החקירה ולשתף פעולה עם המשימה" (התרגום שלי ד.ר). בראש הוועדה הועמד ריצ'ארד גולדסטון שהוא אמנם חבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים, אבל גם נשיא, חבר הנהלה או נאמן של כעשרה ארגונים לזכויות אדם שרובם עוסקים באופן אובססיבי בישראל וחלקם מקבלים מימון נדיב מערב הסעודית כדוגמת "משמר זכויות האדם" (HUMAN RIGHTS WATCH) שגם סיפק חלק גדול מהעדויות לוועדה.

 

ישראל, שיש לה תחביב להתמכר לועדות חקירה, ידעה כל זאת מראש ולכן גם ידעה מה יהיו התוצאות. ישראל יכלה לשתף פעולה עם הוועדה, לאתגר ולהתמודד עם העדויות ואלי אפילו לרכך את ניסוחיה הבוטים אבל הייתה משלמת על כך בהגברת הלגיטימיות של הוועדה כמי שמתיימרת להיות ועדת חקירה "אובייקטיבית". הייתה לישראל גם אפשרות חלופית לתקוף את הלגיטימיות של הוועדה עוד טרם החלה לפעול: זאת על רקע הרכבה; התמקדותה בישראל תוך התעלמות מאסונות גרועים פי כמה; כתב המינוי שלה והעובדה שאף חברה דמוקרטית במועצה לא הצביע בעד הקמתה והיא הוקמה על בסיס הרוב האנטי ישראלי האוטומטי. ישראל לא רק שלא בחרה לעצמה אסטרטגיה, היא למעשה לא עשתה דבר, למרות שכל דובריה טוענים שהם ידעו מראש מה תהיה התוצאה. גם ידעו מראש וגם לא עשו דבר. ההצעות להקים ועדת חקירה נגדית, ישראלית, מנומקות בכל מיני טענות שאין בהן אפילו קריאה אחת לחשוף את האמת. פשוט עוד כלי אנטי גולדסטון שמצופה ממנו שיהיה כזה - ללמדך שוועדות חקירה הן אכן כלי פוליטי בשירות הפוליטיקאי הממנה.

***

לפני כשבוע השתבחנו בהתחמקות של שר הביטחון אהוד ברק, בלונדון, מתלונה נגדו. ממילא כנושא דרכון דיפלומטי לא ניתן היה לאסרו. ההישג הטקטי הזניח גרם לנו להתעלם מהתהליך הגובר של דה לגיטימציה למדינת ישראל ולמוסדותיה. לא נוכל להתחמק לאורך זמן מכך שתייר ישראלי שהיה בטיול, בברצלונה למשל, יועמד לדין על פשעי מלחמה כביכול בעזה ובלי דרכון דיפלומטי.

 

פרשת גולדסטון צריכה להיות מיילסטון (אבן דרך) בחזית האסטרטגית שנפתחה נגד ישראל. אין מדובר באיום סרק. בשני העשורים האחרונים אכפה הקהילייה הבין לאומית ארבע פעמים את רצונה על אומות ריבונית לצד החלש ומול החזק. סרביה, החזקה במדינות יוגוסלביה לשעבר, איבדה ב- 1996 את קוסובו, מדינתו השנייה של העם האלבני. כווית הקטנה שוחררה מהכיבוש העיראקי ב-1991 לא בכוחות עצמה, סדאם חוסיין הוא זה שטעה בקריאת המפה העולמית. מזרח טימור קמה כמדינה עצמאית ב- 2002, בשולי אינדונזיה, דווקא מפני שלא היה להם סיכוי מול אינדונזיה אבל היה להם את ה"עולם" לצידם. אחרון חביב צריך לציין את המשטר הלבן בדרום אפריקה שהתכופף נוכח המציאות והעיצומים העולמיים וביטל את משטר האפרטהייד ב-1990.

 

ישראל חייבת לחוקק חוק "סמכות בינ"ל" כמו בבריטניה ולהכין מראש תיקים על מפקדי צבאו המערב שהחלטותיהם בבוסניה, עיראק, ואפגניסטן הביאו להרג אזרחים חפים מפשע. ישראל גם צריכה להבהיר, לבריטניה למשל, שהיא תדאג שבבריטניה עצמה יוגשו תלונות נגד בכירי הצבא והממשלה שלה על כל מקרה של פגיעה בחפים מפשע וכך בספרד או בגל מקום אחר.

 

בישראל עצמה לא יהיה מנוס מלאמץ תורת לחימה בחתימה נמוכה שבה היחידה המיוחדת המתגנבת בחשאי תהיה התחליף לפצצה מהאוויר, הצלף יחליף את התותח, המסוערב את הטנק והתושייה והיצירתיות תחליף את עוצמת האש.

 

למאמרים של דני רשף

מחבר
נכתב בתאריך
6/10/2009



הרשמה לניוזלטר שלנו