עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

על פיקניק וסוציאליזם - בפיקניק ובהקשרים לא המוניים אחרים, לכל אחד יש הזדמנות לפרוח ולשגשג בתנאי שהוא תורם לשגשוגם של אחרים. מתוך אתר העוקץ
על פיקניק וסוציאליזם
יוסי דהאן
 

לפני כחודש כתבנו כאן על פטירתו הפתאומית של אחד הפילוסופים הפוליטיים הבולטים של תקופתנו -  ג'רי כהן Gerald Allan Cohen, שבוע לאחר מותו יצא לאור ספרון קטן ומעניין הנושא את השם Why Not Socialism?, טקסט שכל אדם המוצא עניין בהצדקה המעשית והמוסרית למשטר סוציאליסטי, או בכלל כל מי שיש לו עניין בפילוסופיה פוליטית ייהנה מקריאתו, גם אם לא יסכים עם טיעוניו ומסקנותיו של כהן.

 

בפרק הראשון של הספר המכונה "the camping trip" או בעברית פשוטה "הפיקניק" כהן מתאר מדוע רב האנשים יעדיפו אורח חיים סוציאליסטי על פני כל אורח חיים אלטרנטיבי.

 

אז מה קורה בפיקניק? את/ה ואני וחבורה נוספת של אנשים יוצאים לפיקניק. אין היררכיה בינינו, מטרתנו המשותפת היא שכל אחד מאיתנו ייהנה ככל האפשר. שכל אחד מאיתנו ייעשה, ככל שזה אפשרי, מה שהוא אוהב לעשות. אנו מצוידים בכל מה שדרוש לפיקניק, סירים ומחבתות, שמן וקפה, ציוד דיג, קלפים, כדורגל וציוד נוסף. למרות שלכל אחד מפריטי הציוד הזה יש בעלים, כולם עושים בהם שימוש להנאתם. חלק מאיתנו הולכים לדוג, חלק מכין אוכל, חלק רוחץ את הכלים וכו'. יש הבדלים בין מה שכל אחד עושה, אולם אף אחד לא מעלה טענה עקרונית אודות אי השוויון בינינו.

 

בפיקניק ובהקשרים לא המוניים אחרים, אנשים משתפים פעולה, חולקים מטרות משותפות ולכל אחד יש הזדמנות לפרוח ולשגשג בתנאי שהוא תורם לשגשוגם של אחרים. בהקשרים כאלו, גם בעלי הנטיות האנטי שוויוניות, מאמצים כמובנות מאליהן נורמות של שוויון והדדיות. קשה לתאר פיקניק שבו כל אחד מהמשתתפים תובע את בעלותו על החפצים ועל כשרונותיו ומנהל משא ומתן עם האחרים מה הוא ייעשה ומה הוא יקבל בתמורה. למשל מה או כמה כסף הוא יקבל מהאחרים עבור השימוש בסירים השייכים לו. אנשים יתנגדו לכך שהעקרונות שינחו את הפיקניק הם עקרונות השוק הכלכלי. אם תינתן להם בחירה, אנשים יעדיפו פיקניק המתנהל על בסיס שוויון והדדיות על פני פיקניק המתנהל על פי עקרונות שוק. פיקניק על פי עקרונות שוק הוא הסדר נחות יותר גם מבחינת יעילות, זמן רב מידי יתבזבז על משא ומתן בין השותפים השונים לפיקניק (מה שמכונה בשפה הכלכלית הוצאות עסקה).

 

לדעת כהן הדרך הסוציאליסטית שבה השימוש בחפצים הוא קולקטיבי ובה שולט עקרון ההדדיות היא הדרך הטובה ביותר לקיום פיקניק.

 

השאלה היא האם רצוי ואפשר ליישם את עקרונות הפיקניק להקשרים חברתיים גדולים ומורכבים יותר?

 

בפרק השני טוען כהן ששני עקרונות באים לידי ביטוי בפיקניק - עקרון השוויון ועקרון הקהילה. עקרון השוויון של כהן, הוא עקרון שוויון רדיקלי - עקרון שוויון הזדמנויות סוציאליסטי - עקרון שמשמעותו ביטול כל אי שוויון שמקורו אינו בבחירות שאנשים בחרו והם נושאים באחריות לתוצאותיהן. כך למשל אי שוויון שמקורו בגזע, מין, רקע חברתי וכלכלי, כישורים טבעיים ומאפיינים נוספים השייכים לקבוצה זו, מאפיינים שאין לאנשים שליטה עליהם, הוא אי שוויון אסור. אי השוויון המותר בחברה שבה מיושם העיקרון הסוציאליסטי הוא זה הנובע מהעדפותיהם של בני אדם, כלומר בחירות שהם נושאים באחריות להן. כך למשל אם ראובן מעדיף לבלות ושמעון מעדיף לעבוד ולחסוך כסף, אי השוויון ביניהם הוא אי שוויון מותר כיוון שהוא נובע מהעדפותיהם השונות, העדפות שהם צריכים לשאת בתוצאותיהן.

 

ב"קהילה", כפי שהיא באה לידי ביטוי בדוגמת הפיקניק, כהן מתכוון לרעיון שלאנשים אכפת אחד מהשני. אנחנו לא יכולים לחוש כקהילה כאשר אי השוויון בינינו הוא גדול מאד, אם אתה מרוויח פי עשר ממני, החיים שלנו הם שונים באופן דרמטי ואנחנו נתקשה מאד לחוש כחברי אותה קהילה. ביטוי מרכזי של קהילה זו הדדיות. בעקרון זה הכוונה לרעיון שאני משרת ודואג לך לא בגלל מה שאני צריך ממך אלא בגלל שאתה צריך שאת השירות שלי ולהיפך. הדדיות קהילתית זו שונה מאד ממה שמתרחש בשוק הכלכלי , מה שמפעיל את השוק זה פחד ותאוות בצע.

 

השאלה המרכזית היא האם אפשר להרחיב את עקרונות השוויון והקהילה השולטים בפיקניק לחברה בכללותה. כאן טוען כהן, יכולים לצוץ שני קשיים. אחד טבע האדם והשני מה שהוא מכנה טכנולוגיה חברתית. לדעת כהן הקושי השני הוא הקושי המרכזי, גם אם נניח שאנשים יכולים להיות נדיבים ואכפתיים לא מצאנו עדיין את הטכנולוגיה החברתית - כלומר את הכללים, המוסדות ומערך התמריצים ליישום העקרונות הסוציאליסטיים הבאים לידי ביטוי בפיקניק לכלל החברה. עדיין לא מצאנו את המכניזם שיגרום לעקרונות הללו לעבוד בהקשרים חברתיים רחבים יותר. הקפיטליזם הצליח למצאו את מנגנון השוק שבבסיסו מניעי האנוכיות ותאוות בצע, הסוציאליזם לא מצא עדיין מכניזם מקביל לשוק שיהיה מבוסס על מניעים מוסריים יותר של שוויון וקהילה. בסוף הספר כהן בודק מודלים שונים המנסים לעשות זאת, בין היתר את המודל של הכלכלן ג'ון רומר המבוסס על סוציאליזם של שוק, אבל כהן לא משוכנע שזה המודל הנכון. מסקנתו של כהן היא שגם אם הניסיונות הללו נכשלו אנחנו לא צריכים לוותר על הניסיונות להרחיב את אתוס הפיקניק. אנחנו לא צריכים להיכנע ולהסכים לחיות בקפיטליזם של שוק שהמניעים שלו הם תאוות בצע ופחד.

 

אפשר להעלות לא מעט ביקורות כלפי הספר הזה, שאני מקווה שיתורגם לעברית, ביקורת אחת כזו מעלה הכלכלן הרברט גינטיס באתר אמזון, הטוען שקשה לחשוב על מערכת כלכלית המתנהלת ללא מנגנוני שוק, לשוק יש לדעת גינטיס יתרונות רבים, ביניהם, פתרון בעיית הנוסע החופשי -"Free Rider".

 

לקריאת הכתבה ב"העוקץ" - לחצו כאן

נכתב בתאריך
7/9/2009



הרשמה לניוזלטר שלנו