עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

הסיכוי לגיבוש ערכים - יש איזה זלזול בנער, כאשר מניחים שבתהליך דיון מזדמן או אף סמינר שמריצים עבורו, ניתן לשנות או לעצב את ערכיו

הסיכוי לגיבוש ערכים

מאת גדעון שפירא

 

יש איזה זלזול בנער, כאשר מניחים שבתהליך דיון מזדמן או אף סמינר שמריצים עבורו, ניתן לשנות או לעצב את ערכיו

 

* בחוברת "במקום" מס. 5 נמצא ניסוח, שיש בהחלט מקום לנתח אותו: "ערכים קיבוציים" נאמר שם, "לא נולדים עם זה, מחנכים לזה!" סוף ציטוט. מכיוון שאני מתייחס ברצינות לניסוחים, אמונתי היא, שכך גם אלה המנסחים אותם. מאמרי נכתב מתוך הערכה לעושים ורצון לסייע.

 

* ראשית נשאל, מדוע לא לומר פשוט "מלמדים את זה". מדוע "מחנכים לזה"? ושנית, מה מבדיל ערכים קיבוציים מערכים בכלל? האם הם חורגים מתחום הערכים האנושיים? האם ניתן לבודדם מערכים אחרים? האם מישהו מעוניין לעשות זאת ולשם מה?

 

* מקובל להניח, כי בני האדם מתנהגים על פי ערכים כבר מילדותם. ככל הנראה, עוד בטרם היה סיפק בידי מישהו להסביר להם זאת. כיצד הפכו לבעלי ערכים? לא נעסוק בכך כאן, אולם נזכיר, כי לפי תורות על התפתחות מפיאז'ה דרך אריקסון, קוהלברג ורבים רבים, תהליך קליטת הערכים הפסיבי גרידא מסתיים בגילים צעירים ביותר. אריקסון חשב למשל (מה שפיאז'ה גילה), כי אחרי גיל 3-! האוטונומיה של הילד היא מכשיר מרכזי בהתפתחותו הערכית. מרגרט מיד אמרה, כי הילד מונח כבר עם לידתו על הדרך בה ילך והכוונה איננה דווקא לחברה בה יפעל.

 

* לעיתים נדמה, כי רבים מכנים "ערכים" - את האמונות המקובלות עליהם, בעוד אלו שאינן ברשימתם האישית לא ראויות לתואר הרם. מנטייה זו נובעות שגיאות רבות, אך העיקרית שבהן היא חוסר אפשרות לעסוק בנושא הנדון במסגרת תהליך חינוכי אמיתי. על כן, כאשר אומרים: "מחנכים לזה". עולה החשד שהכוונה היא, "מנסים לכפות את זה", או "מפתחים אינדוקטרינציה לזה". אך מה שלא תהיה הכוונה, אין כל אפשרות אמיתית להשיג את זה כך.

 

* יש איזה זלזול בנער, כאשר מניחים שבתהליך דיון מזדמן או אף סמינר שמריצים עבורו, ניתן לשנות או לעצב את ערכיו. מה זאת אומרת "מחנכים לזה"? האם מישהו מניח שמפגש ארעי או אפילו קורס, עשויים לקבוע את ערכי האדם? האם זה סביר? נחשוב מנקודת הראות ההורית: האם נרצה שאדם המתחבר לילדינו יוכל לשנות את ערכיהם על פי ראות עיניו? אבל לא צריך לדאוג, אין כל סימוכין התומכים באפשרות כזאת. זה לא קרה במשך קרוב למאה בה השקיעו מדינות שלמות כל משאב אפשרי בניסיון כזה. זה לא קרה אף בחברה הוולונטרית שלנו, עד כדי תחושות של כישלונות חינוכיים. האם הפעם יצליח "עוד מאותו הדבר"?

 

* התנהגות החברה קובעת יותר מהקורה בכיתות הלימוד. נאמר כי יקראו בדרכנו בני אדם שהגיעו למסקנה, כי הם מחפשים חברה בה נהוגים ערכים של אמת, שוויון, צדק, יושר, כבוד האדם, נכונות למאמץ שווה וכד'. נאמר שגילינו את דעתם, כי החברה הקיבוצית דוגלת בדרך מעין זו. נאמר עוד, שהם מוצאים, כי הדברים אינם מתנהלים בדיוק כך. האם עכשיו יתחיל תהליך "חינוכם"? האם "יסדרו" להם בהזדמנות זו את הערכים כך, שיסכימו למצב? גם ללא דיבור על ערכים זה מצליח אולי ב"ניטורי קרתא" או ב"אימיש", אך לא הצליח בעולם הסוציאליסטי או בחברה פתוחה כשלנו. האם אנו חושבים לטפח, עם חלוף המאה ה-20, סוג של "דתיות אידיאולוגית" שאולי תצלח הפעם על אף הכל?

 

* גיבוש ערכים = אוטונומיה, אוטונומיה, אוטונומיה; חופש רצון, חרות המחשבה, בחירה עצמית בין אלטרנטיבות; אחריות אישית ללא גבול, עצמאות!! וחברה סובבת בהתאם. האם זה מובטח? - ???

 


נכתב בתאריך
6/9/2009



הרשמה לניוזלטר שלנו