עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

חקיינות זולה - ההנהגה הקיבוצית מעבירה מסר לפיו אין עוד ערכיות קיבוצית ייחודית וכל שנותר הוא לחקות את דרכו של העולם החיצוני

חקיינות זולה

מאת פלג מור

 

ההנהגה הקיבוצית מעבירה מסר לפיו אין עוד ערכיות קיבוצית ייחודית וכל שנותר הוא לחקות את דרכו של העולם החיצוני

 

את חטאיי אני מזכיר היום: בשעתו כתבתי לאתר זה מאמר העוסק בבני הקיבוץ, יחסם אל קיבוצם - ביתם לשעבר, למעשה חוסר יחסם, וחוסר האכפתיות שלהם לגבי גורלו. טענתי כי אחת המכות היותר קשות שניחתו על התנועה הקיבוצית היא חוסר רצונם של בני הקיבוץ להיות ממשיכי המפעל אותו הקימו הוריהם או הורי הוריהם, לא רק אידיאולוגית, אפילו פיזית, בייחוד על רקע מאמצים שעשו הקיבוצים במשך עשרות שנים, לנסות ולמשוך את בניהם חזרה.

 

קליטת הבנים, למעשה אי קליטתם, נעשתה מעין אבן בוחן להצלחת הקיבוץ בפרט ולצידוק הרעיון העומד מאחריו בכלל. מכאן קצרה הדרך למסקנה, שטופחה בשקיקה גם על ידי חברי קיבוץ בעלי השקפת עולם מסוימת, כי זו ההוכחה לכישלון הקיבוץ ולסופו הקרוב.

 

כדאי לזכור כי בעולם המודרני קיום 'השבט הגדול' על אותה חלקת קרקע, משפחה רב דורית הגרה בכפיפה אחת, נעשה ממילא נדיר יותר ויותר.

 

הרבה מים זרמו מאז בירדן (לא ממש, הערוץ קיים כבעבר אך המים בו פחתו מאד, מעין משל לגורל הקיבוצים הסמוכים אליו) ודברים השתנו מן היסוד. מרבית הקיבוצים כבר אינם ששים לקלוט את בניהם קליטה ממשית לחברות מלאה. אין צורך בעוד שותפים בעידן הפרצלציה, השיוך והפירוק. עצם המושג חברות בקיבוץ עבר טשטוש מהות מכוון ואחת מ'הצלחות השינוי' היא, בהעדר מי שיעמיד דברים על דיוקם, שגם חברות חלקית ואינטרסנטית נחשבת חברות. פעם היה מוסכם עלינו כי קיבוץ החפץ חיים ככזה חייב לשמור על מספר חבריו, אפילו להגדילו. בד"כ בני הקיבוץ נחשבו ליעד קליטה ראשוני וראוי. היום מנהלי הקיבוץ רואים כהצלחה אם בישוב אותו הם מנהלים ישנה צמיחה דמוגרפית, כלומר גידול במספר המתגוררים בו ללא קשר לסוג התושבים והקשר שלהם לאגודה השיתופית, אם יש כזה.

 

***

באותו מאמר ציינתי כי זכו הדתיים הלאומיים והחרדים למה שאנחנו לא, קיומו של דור צעיר הממשיך את דרך חייהם ואמונת אבותיהם. אנו נוכחים בכך ביתר שאת בעת הזו, בהפגנות החרדים בירושלים.

 

הדור הצעיר שלנו, לעומת זאת, שואף לחיים הטובים, המקובלים, להסתדרות אישית נוחה. אם מואיל הוא בטובו לחזור לקיבוץ, יש פה ושם כאלה, הרי זה ממניעי אינטרס כלכלי אנוכי או איכות חיים פרברית פושרת ולא לפני שהקיבוץ כבר כמעט והשיל מעליו את סממניו הייחודיים. על רקע זה אפשר רק להשתאות מול הצלחתם של הדתיים, המחזיקים אמונה ודרך חיים שצעיריהם מוכנים להיאבק עליה!

 

אמירה זו על הצלחת הדתיים הגדישה את הסאה עבור מחנכי הדור הקיבוציים, המחזיקים מטעם עצמם גם בתיקי המוסר והמצפון; הם התנפלו עלי בזעם רב בטענה שאינה משוללת בסיס, כי יש לחנך לביקורת ולבחירה אישית חופשית, דבר שאינו קיים כלל אצל קבוצת אוכלוסיה זו. הבעיה היא שערכים אלה ראויים לחינוך כללי, ככל שדבר זה בכלל בר ביצוע, ואין קשר בינם לקיבוץ דווקא.

 

אירועי השבועות האחרונים ביחסי דתיים-חילוניים והדרך בה קמו הראשונים להגן על עצמם מול מה שתפסו כניסיון לערער שוב על עיקרי אמונתם ולבזות את דרך חייהם, ראוי שימשכו את תשומת ליבנו לדבר מה נוסף מעורר קנאה שהם התברכו בו ואנו לא - הנהגה ראויה.

 

ההנהגה הדתית, בעיקר החרדית, מעבירה לקהל חסידיה ותומכיה מסר ברור וחד משמעי של צדקת הדרך וחיזוק האמונה, בואו ונהיה אנחנו עצמנו, ייחודיים כפי שאנו, זה נכון ולגיטימי; מי שלא מסכים עם כך הוא הטועה וזו בעיה שלו; לא נתרפס ולא נשנה את עקרונותינו ודרך חיינו בכדי למצוא חן בעיניו של מישהו, בודאי שלא בגלל כוח המשיכה של 'החיים הטובים'.

***

ההנהגה הקיבוצית, כמעט מיותר לציין זאת בפורום זה, הולכת בדרך הפוכה. במאפייניה הנוכחיים היא הנהגה ניהולית ולא ערכית, ראו את כנסי עורכי הדין ורואי החשבון בהם נידונים בימינו עניני הקיבוץ. היא הראשונה הששה להצהיר מעל כל במה כי כל כישלון כלכלי הקשור בקיבוץ הוא הוכחה לכישלון השיטה הקיבוצית כולה, כאילו יש שיטה כלכלית הבטוחה מנפילות. ההנהגה הקיבוצית מעבירה מסר על פיו תמו הימים בהם הייתה ערכיות קיבוצית ייחודית ועתה כל שנותר הוא לחקות ככל האפשר את העולם החיצוני ודרך החיים הנהוגה בו. מדובר על הנהגה מקומית ואזורית שפעלה כמיטב יכולתה להעברת 'השינוי', המרוחק מעקרונותיו הבסיסיים של הקיבוץ כרחוק מזרח ממערב, הבאת החלוקה המעמדית המקובלת בעולם החיצוני אל תוך הבית הקיבוצי פנימה, אך הדבר חל גם על ההנהגה התנועתית.

 

עוד דוגמאות מצויות בשפע, בכל פינה בחיי הקיבוץ - השיוך שאינו אלא פירוק; מזכיר התנועה התומך בהפרטת הקרקעות; ראש מועצה אזורית הקורא לביטול ההבדל בין חברים לתושבים; בעקיפין אפילו מי שהיה שליח ציבור מטעמנו, חבר כנסת לשעבר 'שלנו' המגן עתה בלהט על מעשי מעסיקיו החדשים, משפחת בעלי הון ידועה, כל אלה תופעות המצביעות על מגמה ברורה.

 

האומנם כל ציבור וההנהגה הראויה לו?

 

למאמרים של פלג מור

נכתב בתאריך
3/8/2009



הרשמה לניוזלטר שלנו