עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

כיצד מפרידים כוחות - יותר מאשר להפריד כוחות, צריך המטה השיתופי להבהיר את השוני בין דרכו לדרך המופרטת

כיצד מפרידים כוחות

מאת ראובן שפירא

 

יותר מאשר להפריד כוחות, צריך המטה השיתופי להבהיר את השוני בין דרכו לדרך המופרטת, באמצעות צעדים ההולמים ומסמלים את דרך השיתוף. תגובה למאמר "הפרדת כוחות"

 

אני מסכים בהחלט עם עזרא דלומי שכתב כי צריך הפרדת כוחות בין הקיבוצים השיתופיים לדיפרנציאליים; שהמטה השיתופי זקוק להגדרת יחסים אחרת עם מזכירות התק"צ; ושעליו לגבות בעצמו את המיסים מקיבוציו ולקנות מהתק"צ שירותים לפי צרכיו. לעומת זה, מסופקני אם יש צדק בטענתו ש"המסלול הדיפרנציאלי והמסלול השיתופי ממילא מובילים לתחנות שונות, רחוקות זו מזו". וזה לא משום ששני המסלולים מובילים בדיוק לאותו מקום, אלא משום שבשניהם יש שינויים הובילים לכיוון של פיחות בעקרונות הקיבוץ.

 

 פיחות זה מובהק במסלול הדיפרנציאלי ("המתחדשים"), אבל באופן פחות מובהק הוא קיים במסלול השיתופי שרבים בו הקיבוצים המצליחים, הגדולים והמבוססים. אלה סובלים מנטיית גודל, הצלחה וביסוס, המובילים לשמרנות תוך נטישת עקרונות, בבחינת "וישמן ישורון ויבעט". קיבוצים אלה נוטים לחיקוי של ארגונים לא-קיבוציים מצליחים ולא לחדשנות יצירתית שחיונית לקיומם של שוויון, שיתוף ודמוקרטיה. הצורך בחדשנות יצירתית נובע בשל הכורח המתמיד להתאים פרקטיקות למציאות המשתנה בעקבות ההצלחות. אם התאמה זו איננה יצירתית ואין יצירת נהלים חדשים המקיימים את העקרונות תוך כדי השינויים, סופם של העקרונות בלתי-נמנע: הבעיות נפתרות על-ידי הנהלים הרכושניים המקובלים ברוב החברה. זהו לקח ברור מניסיון רב-שנים של קואופרטיבים: גם בהם הצלחה, גודל וביסוס הובילו לנטישת עקרונותיהם כשנעלמה היצירתיות ואומצו תפיסות רכושניות לפתרון בעיות שנתקלו בהן.

 

דלומי טוען שצריך הפרדה כדי שהמטה השיתופי, הזקוק ליותר תקציבי פעילות ונאלץ לקוששם מקיבוציו, לא יוגבל נוכח צמצום מזכירות התנועה לכדי משרד אינטרסים. זו סיבה חשובה, אבל לדידי יש סיבה יותר חשובה להפרדת כוחות: להנהיג תפיסות אחרות שיבהירו ויסמלו את שוני המסלולים ויפעלו לביטול הדחף לנטישת עקרונות קיבוציים בקיבוצים השיתופיים.

 

למשל, דמוקרטיה פירושה שהעם בוחר את מנהיגיו ומחליט תקופתית אם הם ראויים להמשיך או שיש להחליפם. בתק"צ אין מנגנון דמוקרטי כזה חוץ מאשר בבחירת המזכ"ל; כל שאר הפעילים, המהווים את מנהיגותה, אינם נבחרים אלא ממונים ע"י המזכ"ל ו/או עוזריו. המטה השיתופי לא נוהג אחרת כי אינו מנסה ליצור פרקטיקה דמוקרטית יותר, אולי משום שדמוקרטיה עולה כסף - כדי לשתף רבים בבחירות דרושים אמצעים - ואולי משום שנוח יותר בלעדיה. ארגון נפרד בעל יכולת צריך להוביל הליכים דמוקרטיים, למשל - להקים מעין-פרלמנט של נציגים נבחרים מקיבוציו, שידון ויעצב דרכים לקידום עקרונות הקיבוץ, וגם יבחר את ראש המטה ופעיליו, שיהיו מחויבים בדין וחשבון כלפיו.

 

פרקטיקה חדשה (שהיא בעצם ישנה) שתדגים דבקות בעיקרון השוויון היא מיקום המטה באחד מקיבוציו במקום בעיר, כפי שהיו מזכירויות התנועות עד שלהי שנות ה-30. זהו מעשה סמלי שכיום הוא גם מעשי וחסכוני לנוכח אמצעי התקשורת באון-ליין. ואכן, לא מעט חברות נוהגות כך. בכך יהיו פעילי המטה שווים לכל חברי הקיבוצים, בלי הקצבות לאש"ל ושאר "צ'ופרים", שהם הטבה לא-לגיטימית במונחי שוויון קיבוצי.

 

פרקטיקה נוספת שתבטא שיתוף ושוויון זהו שימוש ברכב בלתי צמוד לפי צרכי הפעיל ולא לפי מעמדו. רכב "צמוד" הוא סמל סטאטוס אם "בעליו" רוצה בכך אם לא, לכן קשה לו להיפרד ממנו ולכן רבים הפעילים שאינם נפרדים מרכביהם גם כשהקיבוץ החליט על כך. ביטול הצמדת הרכב איננו עניין מסובך, כל שצריך הוא להעביר את האחריות על הרכב לקיבוצו של הפעיל, והקיבוץ ידאג לו כפי שהוא דואג לשאר עובדי החוץ, כאשר המטה השיתופי נושא בעלויות.

 

בעלון מעגן מיכאל (24.7.09) מתלוננת החברה נעמה כרמי כך על שחלק מרכבי הקיבוץ "הוצמדו" למנהליו ומשמשים אותם ואת קרוביהם אחה"צ ובשבת, כאילו היו בבעלותם. גם בגן שמואל התופעה קיימת, אם לפעילי המטה לא יהיה רכב "צמוד", אפשר וגם הקיבוצים השיתופיים יבערו נגע זה.

 

יותר מאשר להפרדת כוחות, זקוק המטה השיתופי להבהרת השוני בין הדרך השיתופית למופרטת על-ידי מהלכים ההולמים ומסמלים את דרכו. חלקם היו קיימים בעבר וחזרה אליהם דורשת מעט יצירתיות. מיקום המטה השיתופי בחצר של קיבוץ; רכב לא צמוד והפיכת המטה למנהיגות של תנועה דמוקרטית, יכולים להיות צעדים ראשונים בכיוון זה

 

דלומי נוטה לשער שההפרדה תסייע לקיבוצים השיתופיים לגבש את זהותם, אולם בלי שהיא תלווה באימוץ ויצירת גישות שדגמנה את הוני בין שיתופיים לדיפרנציאליים, ספק אם תוביל לגיבוש זהות ייחודית של השיתופיים.

 


נכתב בתאריך
30/7/2009



הרשמה לניוזלטר שלנו