עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

ביבי ואהוד, סיפור אהבה - לחברי מפלגת העבודה לא נותר אלא להשתומם למראה הברית שנרקמה בין ברק לנתניהו

ביבי ואהוד, סיפור אהבה

מאת פלג מור

 

לחברי מפלגת העבודה לא נותר אלא להשתומם - איך הפך יו"ר מפלגתו לשליחו של נתניהו וכיצד נרקמה הברית בין השניים

 

למי שסבר שחברי מפלגת העבודה ואוהדיה כבר בלעו בשנים האחרונות את כל הצפרדעים שיכלו לבלוע -  אובדן הדרך והאמירה הייחודית ותוצאת הבחירות המעליבה הן רק חלק מהן - נכונה החודש הפתעה לא נעימה נוספת. המדובר בהפיכתו המביכה של ראש מפלגת העבודה אהוד ברק לשליחו לדבר התנחלויות של ראש הממשלה נתניהו מול הממשל האמריקאי.

 

לא שההתנהלות שלנו בנושא זה מול הממשל יש בה חדש כלשהו. כבר עשרות שנים מתפתלת המדיניות הישראלית מול ארה"ב ושאר עולם סביב השאלה איך מכינים את החביתה ללא שבירת הביצים, איך נשכנע את  כל העולם ברצוננו הגדול בהסדר מדיני, ובו זמנית לא נאלץ לקבל כל החלטה משמעותית בנושא ההתנחלויות, למרות שברור כי קיומן של חלקן באזורים ם מסוימים מקשה על כל ניסיון להגיע להסדר כזה.

 

מבחינה זו הצליחה מדיניות הליכוד ושאר גורמי ימין שגרסה, על פי אמירה המיוחסת לאריק שרון, 'אנחנו נסבך את המצב בין יהודים לפלסטינים כך שלא יוכלו לפתור אותו גם בעוד מאה שנה'.

***

קשה לבוא בטענות אל ראש הממשלה הנוכחי, הוא אינו אלא עוד אחד מראשי הממשלה בישראל שהסתבכו במצב זה ללא מוצא: התקדמות לקראת פתרון מדיני, אפילו לא הפתרון עצמו, יחייב קבלת החלטות ברורות בקשר לעתיד השטחים ויסכן את עתידה של הקואליציה הממשלתית. כל כך גדול חששו של הדרג המדיני מפני קבלת החלטה, בוודאי מפני ביצועה בשטח, עד כי שרי הביטחון 'לדורותיהם' משלימים עם ביזוי שלטון החוק ואינם מעיזים להתמודד אפילו עם מה שקרוי המאחזים הבלתי חוקיים. את שרת החוץ של הממשל האמריקאי הקודם ניתן היה לשכנע כי מדובר בסך הכל במבנים של ארעי - חבית וצריפון כאן, צינור מים וכמה קרשים שם - שום דבר קבוע שיקשה להוריד בעתיד.

 

ואולם שרת החוץ של הממשל הנוכחי כבר 'משודרגת', היא תובעת איסור בנייה בהתנחלויות עצמן. מעניין להיווכח עד כמה יצירתיים הם ראשי הממשלה בישראל כאשר תוקף אותם הצורך להרחיק כל סכנה הכרוכה בקבלת החלטה – ראש הממשלה הנוכחי כבר סבר שמצא את הנוסחה הגואלת. בתקופה כניסתו לתפקיד טען כי יש לפעול תחילה למען שלום כלכלי, כלומר להעלות את רמת החיים של תושבי השטחים, וקיווה שטיעון זה ייתפס בעיני הגויים כמעיד על עשייה למען השלום. כך לא תיאלץ את ישראל לקבל החלטות קשות הכרוכות בעשייה  אמיתית.

 

לביקורו בארה"ב יצא נתניהו חמוש בטיעון האיראני, לאמור ראו עד כמה הדברים קשים ומאיימים בנושא זה ואתם מתעסקים בעניין שולי כמו התנחלויות? בגרסה נוספת של אותו טיעון נזף שר החוץ ליברמן בקנצלרית מרקל על עמדת גרמניה באותו נושא, תוך שהוא תוהה היכן העיסוק בנושאים החשובים באמת, והביא כדוגמה את התנהגותה הבעייתית של צפון קוריאה.

 

אלא שלאמריקאים הגיון משלהם והתברר שאין בדעתם לקבל את הנוסחה הישראלית, כלומר לעמוד ולחכות עד פתרונן של כל בעיות העולם ורק אז לצאת לטפל בבעיית ההתנחלויות. כשתהיו רציניים תרימו אלינו טלפון, כך הגיב בזמנו, במידה של פסיביות והשלמה, שר החוץ בייקר למול תרגילי ההשהיה והסחת הדעת הישראלים. מידה זו אינה מנת חלקו של הממשל החדש בארה"ב המשדר סימנים ברורים של קוצר רוח.

 

קשה לדעת ממה ראש ממשלה ישראלי נבעת יותר - האפשרות לקרע ביחסים עם ארה"ב או החשש ממשבר קואליציוני. כנראה שאת התממשות כל אחת מאפשרויות אלה לא תוכל ממשלה ישראלית לשרוד. מה מציע אהוד ברק לאמריקנים? מה היא הנוסחה הגואלת שהוא מציע בשמו של ראש הממשלה שתצליח לשמר את המצב הקיים כמעט בשלמותו? האם יסכימו האמריקאים למיקח וממכר הבא - הורדת מחסומים/ הקלת תנאים/ פינוי מאחזים לא חוקיים פה ושם תמורת אי הפסקת הבניה בהתנחלויות?

***

התנהגותו  הלויאלית עד להתמיה של אהוד ברק כלפי ראש הממשלה הנוכחי מראה כי לאחרון אין מה לחשוש דווקא מצד 'שמאל' של הקואליציה הממשלתית, לא העבודה תאיים על קיומה בטיעון של אי התקדמות לקראת שלום, אותו חלק של ההתקדמות התלוי בנו. 

 

לאן מוביל ראש מפלגת העבודה את מפלגתו, או את מה שנותר ממנה? לחבר מפלגת העבודה המתבונן מהצד במהלך האירועים לא נותר אלא להשתומם - איך הפך ראש מפלגת העבודה לשליחו של ראש ממשלה מהליכוד, איך ומדוע נרקמה בין השניים ברית מעין זו והאם במקום הקריאה שנשמעה בזמנו לאיחוד בין העבודה לקדימה צריכה לבוא קריאה לאיחוד בין העבודה לליכוד.

 

למאמרים של פלג מור

נכתב בתאריך
7/7/2009



הרשמה לניוזלטר שלנו