עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

הוא היה מונה שבחן - ההבדל בין מטרה משותפת לבין תחרותיות המפוררת את הארגון

הוא היה מונה שבחן

מאת דודו פלמה - 12.5.2009

 

בין מטרה משותפת ומאחדת הגורמת לארגון להתעלות, לבין תחרותיות המפוררת אותו לחלקיו

 

דבר תורה על ההבדל בין שיתוף לבין תחרותיות:

רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי .

הוא היה אומר, אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת.

חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי , ואלו הן, רבי אליעזר בן הורקנוס, ורבי יהושע בן חנניה, ורבי יוסי הכהן, ורבי שמעון בן נתנאל, ורבי אלעזר בן ערך.

 

מצב א':

הוא היה מונה שבחן:

רבי אליעזר בן הורקנוס, בור סוד שאינו מאבד טיפה.

רבי יהושע בן חנניה, אשרי יולדתו.

רבי יוסי הכהן, חסיד.

רבי שמעון בן נתנאל, ירא חטא.

ורבי אלעזר בן ערך, מעין המתגבר.

 

מצב ב':

הוא היה אומר, אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים, ואליעזר בן הרקנוס בכף שניה, מכריע את כולם.

 

אבא שאול אומר משמו, אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ורבי אליעזר בן הורקנוס אף עימהם, ורבי אלעזר בן ערך בכף שניה, מכריע את כולם. (משנה אבות ב ח)

 

במשנה, במסכת אבות אנחנו מוצאים תיאור של בית מדרשו של רבן יוחנן. הקטע מתאר את בית המדרש בשני מצבי צבירה:

 

האחד, גשטלט (גשטלט = סך הכל היוצר ישות שהיא יותר מכל מרכיביו): כל אחד מהתלמידים מביא אל הגשטלט, אל הישות השיתופית, את ערכו וייחודו השונה מכל השאר. הם נבדלים בתכונותיהם זה מזה ובאופן פילהרמוני הם יוצרים ישות שהיא יותר מסך כל מרכיביה, בלי שאף אחד מהם יאבד את ייחודו האינדיבידואלי בתוך הגשטלט. נדמה לי שמה שהכי חשוב בבית המדרש הזה הוא שאף אחד מהתלמידים איננו דומה למורה, רבן יוחנן. היכולת הזאת של רבן יוחנן לאפשר את ההתפתחות הייחודית לכל אחד בתוך הקבוצה היא פנומנאלית.

 

ה"גשטלט" מתרסק לחלקיו כאשר אנו עוברים לשלב השני של בית המדרש של רבן יוחנן בן זכאי. השלב שלאחריו בית המדרש מתפרק ואנשיו נפוצים לכל עבר. ההרמוניה נשברת כאשר רבן יוחנן מנסה לסדר אותם באופן כזה שיעדיף תכונה אחת מרכזית של אחד מהתלמידים על פני השאר. בהתחלה הוא אומר כי ר' אליעזר בן הורקנוס גדול מכולם (הבור סוד). אחר כך אומרים בשמו שהוא אמר שר' אלעזר בן ערך גדול מכולם (המעין המתגבר). (אפילו ש"כולם" נמצאים עם ר' אליעזר בן הורקנוס ביחד).

 

מה שהיה קודם לכן ישות שהייתה יותר מסך כל מרכיביה, הפך להיות משהו שהוא פחות מסך כל מרכיביו. בית המדרש איננו עומד במתח שנוצר ומתפורר.

 

ישנה לנו כאן דוגמה איך ארגון חברתי יכול להיות ערוך, מאורגן ופועל כאשר כל המרכיבים אותו פועלים מתוך מטרה משותפת ומאחדת, הגורמת לכל הארגון להתעלות. ומאידך ישנה לנו האלטרנטיבה, התחרותיות המפוררת.

 

ואתם, באיזה מצב משני המצבים של בית המדרש הייתם מעדיפים לראות את החברה בה אנו חיים היום?

 

למאמרים של דודו פלמה

נכתב בתאריך
14/5/2009



הרשמה לניוזלטר שלנו