עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

איך קרה שבקיבוץ, שחרט על דגלו את החתירה לשוויון, ישנן משפחות שהגיעו לפת לחם?

שיתופי-חדשני - עניים בקיבוץ

אורי הייטנר

 

 

איך קרה שבקיבוץ, שחרט על דגלו את החתירה לשוויון, ישנן משפחות שאינן מסוגלות לספק את תצרוכת המזון של עצמן?

 

קרן צדקה הפועלת למען משפחות מצוקה בצפון הארץ, בשיתוף פעולה עם מחלקות הרווחה במועצות האזוריות, מספקת, בין השאר, מנות מזון למשפחות, שעל פי חוות הדעת המקצועיות אינן מסוגלות לספק את תצרוכת המזון שלהן בעצמן.

 

במרבית הקיבוצים בצפון שהופרטו יש משפחות כאלה. אומנם מדובר במשפחה או שתיים לקיבוץ (שזה כשלעצמו משפחה או שתיים יותר מדי) אולם יש לזכור שמשפחה שהגיעה לפת לחם היא הקצה של הקצה של ההתדרדרות לעוני. בדרך יש מי שמתקשות לממן ביגוד, רופא שיניים, הסקה בחורף, חינוך בלתי פורמלי ועוד. משפחות בקיבוצים מופרטים אינן מסוגלות לשלם 40 ₪ עבור תוכנית "קרב" להעשרה בגנים וכד'. כל זאת, עוד לפני המשבר הכלכלי הנוכחי.

 

איך זה קורה? איך זה קורה שיש עניים בקיבוץ? התשובה לשאלה הזאת היא טריוויאלית. בחברה "הנורמאלית" יש עניים ועשירים. וכיוון שהקיבוץ מורכב מאנשים רגילים, יש בו פוטנציאל לעושר ולעוני. יש בקיבוץ עניים פוטנציאליים ועשירים פוטנציאליים, ורק השיטה הקיבוצית מנטרלת את הפוטנציאל הזה. ברגע שהקיבוץ נפרד מהשיטה השיתופית, הפוטנציאל לעושר ולעוני מתממש.

 

****

העוני הוא אחת המכות הקשות של האנושות, מראשיתה. ביטול העוני הוא בסיס החתירה לצדק חברתי לאורך הדורות.

 

בספר דברים פרק ט"ו מופיעים שני פסוקים סותרים זה את זה: "אפס כי לא יהיה בך אביון" (פס' ד') וכעבור 7 פסוקים בלבד: "לא יחדל אביון מקרב הארץ" (פס' י"א). איך ניתן ליישב את הסתירה? הפרק עוסק בחקיקה סוציאלית, כמו שמיטת חובות ועוד. האידיאל אליו חותרת התורה היא ביטול העוני ("לא יהיה בך אביון"). זאת המטרה שאסור לוותר עליה. אולם התורה ריאלית לדעת שמדובר באוטופיה ולא במטרה בת מימוש ("לא יחדל אביון מקרב הארץ"), ולכן היא מציבה חוקים שנועדו להקטין את הפערים ולצמצם כל הניתן את מימדי העוני.

 

הניסיונות לכפות שוויון באמצעות המדינה, בדרך כוחנית, הובילו לפשעים נוראיים, כפי שקרה במשטרים הקומוניסטיים (סטלין בבריה"מ, מאו טסה טונג בסין, הו צ'י מין בווייטנאם, קים ז'ונג איל בצפון קוריאה, צ'אושסקו ברומניה), וממש לא הביאו לשוויון. הסוציאל דמוקרטיה, לעומת זאת, לא התיימרה להביא לשוויון, אלא הסתפקה ביעדים צנועים יותר –צימצום הפערים, הקטנת מימדי העוני ושיפור מצב העניים, באמצעות מדינת הרווחה. מאז שנות השמונים מתבצע תהליך מתמיד של הפרטת מדינת הרווחה במרבית העולם המערבי, ובפרט בישראל. אני מאמין ומקווה שהמשבר הכלכלי יביא לשינוי כיוון (אובמה וראש ממשלת בריטניה גורדון בראון מובילים את המגמה הזאת).

 

הניסיון היחיד שהצליח לבטל את העוני הוא הקיבוץ – קהילה וולונטרית שחבריה ויתרו מרצונם על הפוטנציאל להתעשר באופן אישי, ובחרו להתחלק עם שותפיהם לקהילה בפירות כישרונם, מאמציהם ועבודתם. הקיבוץ הוא החברה היחידה שהצליחה לפתור בתוכה את אחת הרעות החולות של האנושות. זה היופי והצדק שבקיבוץ. זה מותר הקיבוץ מהחברה הסובבת.

 

על היופי והצדק הזה מוותרים הקיבוצים המפריטים עצמם לדעת.

 

למאמרים של אורי הייטנר

נכתב בתאריך
15/2/2009



הרשמה לניוזלטר שלנו