עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

המדינה נגד הקהילה - אם בג"ץ יכפה על יישובים קהילתיים לקלוט אנשים ללא מיון, יהיה סוף להתיישבות הזו

שיתופי-חדשני - המדינה נגד הקהילה - אם יוכל בג"ץ לכפות על יישובים קהילתיים לקלוט אנשים שנדחו על ידם, יהיה זה סופה של ההתיישבות הקהילתית בישראל

 

אורי הייטנר – 9.2.2009

 

אישה הגישה עתירה לבג"ץ נגד איש על כך שהתחתן עם אחרת ולא איתה. היא טענה נגדו על אפליה ופגיעה בזכויות האזרח שלה, בכך שהעדיף אחרת על פניה.

 

נשמע הזוי? אם מחר אזרח יעתור לבג"ץ נגד הקיבוץ שלי על כך שלא קיבל אותו לקליטה או לחברות, בג"ץ ידון בכך או ידחה זאת על הסף? כקיבוץ שיתופי, אנו חיים כמשפחה מורחבת. כל פירות עבודתי נכנסים לקופה המשותפת, כמו במשפחה, ומתחלקים על בסיס שוויוני ועל פי החלטות משותפות, כמו במשפחה, כמו בין בני זוג. באיזו זכות יתערב בית המשפט, בהחלטה של חבריי ושלי עם מי לחלוק את חיינו, עם מי להתחלק בפרי מאמצינו? הרי מי שנחליט לקבלו לקיבוצנו, יקבל דירה של הקיבוץ ויהיה שותף לכל הנכסים שצברנו בעמל רב בעשרות שנות קיומו של הקיבוץ. האם החלטה שלא לקבל מועמד לקיבוץ, היא נושא שפיט, בגי"ץ?

 

התערבות בית המשפט בקליטה בקיבוץ שיתופי נראית הזויה. עד כה בית המשפט העליון טרם התערב בקליטה בקיבוץ שיתופי, אך לנוכח גישתו, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטות הנוגעות ליישובים קהילתיים בלתי שיתופיים, סביר להניח שלא רחוק היום שההתערבות הזאת תהיה גם מנת חלקה של ההתיישבות השיתופית.

 

בג"ץ הוציא באחרונה צו על תנאי, המורה למינהל מקרקעי ישראל לנמק בתוך 60 יום מדוע לא יבוטלו ההגבלות על קבלת תושבים ליישובים קהילתיים. בג"ץ אף הורה ליישובים הנוגעים בדבר לנמק מדוע לא יקצו מגרשים למשפחות העותרות. הצו ניתן בעקבות שתי עתירות – האחת של דוד קמפלר, שלא התקבל להרחבה הקהילתית של קיבוץ מעיין ברוך והשניה של משפחת זבידאת שלא התקבלה ליישוב רקפת. היום, מאפשרת החלטה 1015 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל לוועדת הקבלה ביישוב שגודלו אינו מעל 500 בתי מגורים, לדון בהתאמה לחיי חברה בקהילה מצומצמת. הצו הוא נגד החלטה זו. אף שמדובר בינתיים בצו על תנאי, רוח הדברים אינה מותירה הרבה מקום לספק – קרוב לוודאי שבג"ץ יורה לבטל את ועדות הקבלה ליישובים הקהילתיים.

***

גישתו של בית המשפט נובעת כולה משיח של זכויות הפרט והאזרח – משאבי המדינה שייכים לכל אזרחיה ומי שיכול לרכוש מגרש, אין למנוע ממנו את מימוש זכותו. אין ספק שמדובר בטיעון כבד משקל, אלא שהוא חד צדדי לחלוטין ומתעלם ממהותה של קהילה. כל אדם שחי ביישוב קהילתי קטן, יודע עד כמה אדם אחד שאינו מתאים יכול להרוס את החיים לקהילה שלמה. חיים ביישוב קטן מחייבים התאמה חברתית, סולידאריות ושכנות טובה, נכונות לתרום לחברה ולהתנדב בתחומים שונים וכו'. יכולת הניבוי של ועדת הקבלה ליישוב מוגבלת, אך ככל שהיא קיימת אין לוותר עליה. זכותם של החברים בקהילה לבחון את התאמתה של משפחה המבקשת לחיות עמם. אם שתי משפחות מבקשות להצטרף לבית פנוי, טבעי שהקהילה תבחן מי מהן מתאימה יותר, מי מהן תתרום יותר, מי מהן עלולה לפגוע ולהזיק יותר.

 

כל השיח הקהילתי והחברתי הזה, כלל אינו מעניין את בית המשפט העליון. בית המשפט זר ומנוכר אליו. כל כולו שבוי בשיח משפטני של זכויות. שיח של זהות, של קולקטיב – הוא לחלוטין מחוץ לכותלי בית המשפט; הוא כלל אינו מהווה שיקול בהחלטות בג"ץ.

 

כל מהותה של קהילה היא הוולונטריות שלה. אי אפשר לכפות על קהילה לקבל לתוכה אנשים. בית המשפט לא היה כופה על התארגנות קהילתית בעיר לצרף אליה מישהו, בניגוד לרצון חבריה. אולם כאשר מדובר בהתיישבות קהילתית, כל גישת בית המשפט מצטמצמת לזכויות הפרט לקבל את חלקו בנכסי הציבור. אם הגישה הזאת תתקבל, יהיה זה סופה של ההתיישבות הקהילתית בישראל. היישובים לא יהיו, אלא שכונות מגורים ותו לא. לא יהיה מקום ליישובים על בסיס אידאולוגיה, דרך חיים, אמונה דתית, גישה אקולוגית וכו', כיוון שאסור יהיה לסנן אנשים על בסיס השקפת עולמם.

***

פחות מעשר דקות מביתי, נמצא היישוב אלוני הבשן. אני אוהב את היישוב הזה, יש לי בו חברים רבים. אבל אני יודע שגם אם ארצה מאוד, אין כל סיכוי שאתקבל אליו. הסיבה לכך, היא שאלוני הבשן הוא יישוב דתי, ואורח חיי שונה מאורח החיים שחברי הקהילה בחרו לעצב. האם יש לי סיבה לראות בכך אפליה או פגיעה בזכויות הפרט שלי? מה יחליט בית המשפט העליון, אם אתבע יישוב דתי על כך שלא יקבל אותי לתוכו?

 

הקיבוץ שלי הוא קהילה יהודית. אורח החיים הוא יהודי, התרבות היא תרבות יהודית, החגים הם חגי ישראל, החינוך – מן הפעוטון ועד הגיוס הוא חינוך יהודי. אנו מחנכים את ילדינו על ערכי היהדות, הציונות, התרומה למדינה, השירות המשמעותי בצה"ל. האם יכול בית המשפט לכפות עלינו לקלוט משפחה שאינה מתאימה לאורח חיים זה? על פי פסק דין קעדאן בקציר ועל פי הצו על תנאי בנוגע למשפחת זבידאת ברקפת, ברור מה תהיה עמדת בית המשפט בנושא כזה.

 

כל עוד אין חוק יסוד המעגן את זכויות הקהילה ואת זכויות ההתיישבות, בית המשפט הוא הקובע את עמדת המדינה. ומשמעות פסיקותיו היא שהמדינה היא נגד הקהילה, המדינה היא נגד ההתיישבות, המדינה היא נגד הציונות.

 

למאמרים של אורי הייטנר

נכתב בתאריך
9/2/2009



הרשמה לניוזלטר שלנו