עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

קיבוץ כן ולא - חלק מהאנשים שמסבירים בלהט שמשתכן בהרחבה "הוא לא מהקיבוץ", מסבירים באותו להט למה צריך לבטל את הקיבוץ

קיבוץ כן ולא - חלק מהאנשים שמסבירים בלהט שמשתכן בהרחבה "הוא לא מהקיבוץ", מסבירים באותו להט למה צריך לבטל את הקיבוץ

 

מאת יזהר בן נחום – 8.2.09

 

האם הבשורה על בחירתה של סיגל מורן לראשות המועצה האזורית "בני שמעון" שימחה אתכם? אותי כן ומשתי סיבות. ראשית – אני חושב שמשני המועמדים שעמדו לבחירה היא מתאימה יותר. שנית – היא שלנו, היא מבית קמה. מישהו אפילו נזכר לציין שעד היום היו רק שתי נשים שכיהנו כראש המועצה האזורית "בני שמעון" ושתיהן מבית קמה – אורה פוטר ז"ל וסיגל, תיבדל לחיים ארוכים. בעיתונים הקיבוציים לא חשבו בדיוק כמוני. במקום לכתוב שסיגל מורן מבית קמה מתמודדת מול גילי מולכו ממשמר הנגב (וגם גברה עליו), הקפידו שני  העיתונים להדגיש: "סיגל מורן, תושבת בית קמה", או "סיגל מורן מההרחבה של בית קמה". לא שאלתי את סיגל  מה התוספות האלה עשו לה. בי הן פגעו. מבחינתי, סיגל היא "מבית קמה" בדיוק כמו שגילי הוא "ממשמר הנגב".

 

הייתי רגוע יותר אילו הבעיה הייתה בעיתונות בלבד, אבל לאכזבתי המרה, אחרי שסברתי בתמימותי שכל חברי בית קמה הפנימו את המשמעות של הקמת הקהילה החדשה ואפילו מברכים עליה, שמעתי מחברים טובים שלי את המשפט המכאיב: "הוא לא מהקיבוץ". כשאני שומע "הוא לא מהקיבוץ", אני נזכר בדרך כלל בבדיחה מאוד ישנה, שלא תסופר כאן בשל העובדה שגם ילדים קוראים את העלון, אבל הפעם המשפט הזה לא שעשע אותי כלל ואפילו חילץ ממני התפרצות אלימה מעט (אל תיבהלו, לא מכות. מקסימום הרמת קול). "הוא לא מהקיבוץ" הם אמרו לי. "הוא בסך הכל גר כאן. עוד מעט הוא עובר להרחבה ומישהו אחר ישכור את הדירה שבה הוא גר עכשיו".

***

כאמור, חשבתי שהשלב הזה כבר מאחורינו, אבל מכיוון שנוכחתי בטעותי, אנצל את העלון כדי להבהיר את עמדתי בנושא זה. יש קיבוצים שיצרו הפרדה פיזית בין הקיבוץ וההרחבה הקהילתית. יש כאלה שנתנו לה שם נפרד, אבל כששאלו אותי פעם: "איך קוראים לשכונה הקהילתית שלכם?" השבתי בתימהון: "מה זאת אומרת? קוראים לה בית קמה!" יש יישוב אחד בשם בית קמה. סיגל מורן ועוד יותר ממאתיים איש ואישה בחרו את בית קמה כביתם והוא היום ביתם. לולא עשו כך, הוא גם לא היה היום ביתנו, אבל לא זו הסיבה שאני רואה אותם היום כבני בית. אני פשוט מרגיש שהם בני בית וגם הם מרגישים כך.

 

והקיבוץ? תגידו לי עכשיו. מה עם הקיבוץ שלנו? ויתרת עליו? דווקא אתה? הלוחם הנאמן בעד עקרונות השיתוף? ופה אנחנו נתקלים במצב מעניין. חלק מהאנשים שמסבירים לי בלהט שמשתכן בהרחבה "הוא לא מהקיבוץ", מסבירים לי באותו להט עצמו למה צריך "לשנות את השיטה". אני רואה את הדברים אחרת. אני רוצה לשמור על הקיבוץ כל עוד הדבר ניתן, אבל לא כיישוב שיתופי, כי לגבי בית קמה זה סיפור שנגמר, אלא כאגודה שיתופית בתוך יישוב. נכון, זה לא פשוט, אבל זה בהחלט אפשרי. האגודה השיתופית יכולה לקיים פעילות כלכלית נפרדת משאר החברים ביישוב, לשמור בידיה בעלות על נכסים, להשקיע כספים ולקבל הכנסות, לשלם משכורות ומיסים ולספק לחבריה תקציבים ושירותים שונים. חברי היישוב בית קמה שאינם חברי האגודה הזו הם שותפים שלנו בתחומים אחרים, אבל כולם "מבית קמה".

  

כל שינוי (שאחרים מגדירים כהתקדמות ואני מגדיר כנסיגה) בכיוון של הפרטת השירותים המשותפים והגדלת הפערים הכלכליים בין חברי האגודה השיתופית, יהיה פרי החלטה פנימית של האגודה השיתופית. הסרת המחיצות בין "הקיבוץ" ו"ההרחבה" אינה קשורה לתהליכים האלה ואינה משפיעה עליהם. כפי שהסברתי בטורים קודמים שלי, היא יכולה אפילו להשפיע בכיוון של יותר שיתופיות. שמירה על גדרות, אפילו אם היא באה לידי ביטוי באופן מילולי בלבד, תביא רק נזק.

 

למאמרים של יזהר בן נחום

נכתב בתאריך
8/2/2009



הרשמה לניוזלטר שלנו