עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

מילה טובה לברק על התארגנות העורף ב"עופרת יצוקה" ומילים רעות ללבני על הדרך בה הפריטה את תה"ל

קרדיט לברק ומילה על לבני - ברק ראוי לקרדיט על כך שב"עופרת יצוקה" העורף לא הופרט והופקר כפי שקרה במלחמת לבנון השנייה; וגם משהו על הדרך בה הפריטה לבני את תה"ל

 

מאת מיכה אשחר - 3.2.2009

 

"כלקח מהתוצאות הקשות של הפרטתו-הפקרתו של העורף במלחמת לבנון השנייה, "הולאם" העורף במהלך מלחמת עזה, ונוהל – היטב, לכל הדעות – על ידי גורמים ממלכתיים ועירוניים, כמו פיקוד העורף, רח"ל ומחלקות הרווחה, שלא התבטלו כבעבר בפני בעלי-הון ועמותות תמחוי."

 

כך כותב דני גוטווין ב- YNET (25.1.09). בין היתר דני עמד על פערים הזועקים לשמיים, בין תוחלת החיים ביישובים מסויימים בפריפריה, לבין תוחלת החיים ביישובים המבוססים, וכך מגלה מה שחלקנו כבר יודעים: הסולידאריות כביכול של מרכז הארץ עם דרומה, איננה באמת הזדהות של בני אדם עם חבריהם שנמצאים בסכנה. זאת, מפני שגם בימים כתיקונם החיים בדרום קשים וקצרים יותר.

אלא מה, השיעור שדני מעביר הוא בעייתי. כי במבצע "עופרת יצוקה", היה מישהו שדאג לבצע את המהלך של "הלאמת" העורף. היה מי שהחליט להפעיל את המשק לשעת חירום, היה מי שמצא את הג'ינג'י עם המפתח ודאג לפתוח כל מה שצריך להיפתח.

גם אם בשעה זו עדיין היו תקלות, בסך הכל המערכות תפקדו. זאת מכיוון שמצד אחד, נעשתה עבודת נמלים של הכנת המערכות, ולצורך זה היה למשל מתן וילנאי שדאג לכך מראש בחודשים שלפני המבצע. מצד שני – במבצע "עופרת יצוקה", היה למשל אהוד ברק שקיבל החלטה שהפעם כן יופעלו אותן מערכות אזרחיות, אשר בשעת מלחמת לבנון השנייה היו מוכנות, אבל נשארו משום-מה מאחורי המנעול.

נכון שזו לא חוכמה, כי לקח מלחמת לבנון השנייה עדיין טרי. ניתן לטעון כי אם לא הייתה פורצת אותה מלחמה, לא היו נלמדים אותם לקחים והתמונות של העורף שרצינו לשכוח היו מופיעות כעת.

אבל אם דני טוען שנלמד איזה "לקח", ושהוא נלמד בעקבות מה שהוא מכנה בשם "הפרטתו-הפקרתו של העורף", אז אני יכול רק לבקש ממנו להיות קונסיסטנטי ולתת את הקרדיט למי שכן עשה את הדברים היטב בפעם זו.

ואם לא מדני, אז מכל מי שהולך לקלפי, כל מי שמבין שכאשר יש בחירות, צריך לבחור, לא רק לדבר.

2. איך הפסקתי לפחוד מבולשביזם

 

ציפי לבני הייתה מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות. בעת כהונתה בתפקיד, נערכה הפרטת תה"ל – תכנון המים לישראל, היא החברה הלאומית לתכנון של משק המים. היום תה"ל היא עוד משרד מהנדסים, אומנם די גדול ובעל מוניטין מעולה, לתכנון של פרויקטים גדולים ברחבי העולם.

בשעתו ביקשה קבוצת עובדים להשתתף במכרז. ביניהם היו אנשים שלמדו אתי הנדסת מים בטכניון, והם חשבו שזו הולכת להיות עסקה טובה עבור הקונה (הם לא טעו). הם רצו להגיש הצעה לקנייה של לפחות חלק מהחברה.

הגברת ציפי לבני מנעה זאת. היא התנגדה להשתתפות העובדים במכרז. הנימוק – שימו לב:

"הסוציאליזם והבולשביזם עברו מן העולם".

לא למדתי על בולשביזם ואינני יודע מהו. אבל אם הגברת לבני חושבת שבולשביזם פירושו, שמדינת ישראל לא תמנע מעובדים להגיש הצעה שתידון כמו הצעות אחרות לרכישת חברה ממשלתית, אז אולי זה דווקא טוב בשבילי. מאז התחלתי להתעניין ב"בולשביזם", על אפה ועל חמתה של החירותניקית הבלונדינית.

בסופו של דבר נמכרה תה"ל במחיר שכנראה לא הגיע אפילו, לערכו של הנדל"ן שהיה ברשותה של החברה באותה עת... וכל זה מדגיש, כמובן, כי הבולשביזם עבר מן העולם.

זוהי הגברת ניקיון, זהו עולם הערכים שלה, הכל בו כמובן כשר למהדרין – כמו שרימפס כשר, אבל כמוהו הוא גם די מגעיל.

למאמרים של מיכה אשחר

נכתב בתאריך
3/2/2009



הרשמה לניוזלטר שלנו