עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

כל העמדות תפוסות (חוץ מאחת) - הרהורים נוגים לקראת הפסקת אש שתקרה במוקדם או חלילה במאוחר

כל העמדות תפוסות (חוץ מאחת)  - הרהורים נוגים לקראת הפסקת אש שתקרה במוקדם או חלילה במאוחר

מאת דודו פלמה - 11.1.2009

 

כמו אברהים הצייתן
שלקח את בניו
את ישמעאל, את יצחקאל ואת יבכהאל
וללא ערעור, בלא לשתף את אימם
הלך להקריבם כמו עובדי המולך
גם אנו הטוענים להיות צאצאיו
ממשיכי דרכו
מצליחים ועוקדים
בוחרים במורשת הזוועה
ובוגדים במורשת האחווה
כי אותו אברהים
גם עמד על הדם
של אנשי סדום
ושרה עם אלוהים - יעיני היה גם סרבן
ואפילו אמר
אם יש רק צדיק אחד בעמורה
אין הוא ראוי לעונש קיבוצי.
אך הדור הלך ופחת
פחת? התהפך ובגד במורשתו!!!

                       שולטי רגב (קטע מתוך תגובה ב"דוגרי-נט")

 

בסופו של דבר, אם במוקדם או חלילה במאוחר, תבוא הפסקת אש. לכשתבוא, נצטרך להסתדר איכשהו עם העובדה המרה שהותרנו אחרינו בעזה, פרט לחאמאס מרוסק, גם הרס רב והרבה בני אדם מתים, המכונים בלשון הסטטיסטית המכובסת "לא מעורבים"- או אם לדבר בלשון מובנת וברורה - הרוגים חפים מפשע. להלן כמה מילים המבקשות להגדיר את הרצון האנושי האווילי לחקות את זעם האל המשמיד, ובאמצעות הדברים האלה לנסות להחזיר את האנושי שחרג ממידותיו ל"מידתיות" מאוזנת.

נחמד לפגוש (בעיקר בזמן ש"שקט עכשיו יורים") עוד מישהו בעמדה של אברהם אבינו. מעבר לעובדה שאני שמח לא להיות לבד בעמדה, אני שמח לומר שאני יותר ממסכים איתו. כי בעצם בוויכוח שפרץ לו בספר בראשית בין אבינו אברהם לאבינו שבשמים, נוצרו שתי עמדות מהותיות: האחת היא עמדתו של האדם- המיוצגת בנאמנות רבה ע"י אבינו אברהם ובאה לידי ביטוי בשתי שאלות נחרצות שהולמות כפטיש- "האף תיספה צדיק עם רשע"? ו"השופט כל הארץ לא יעשה משפט"?.

 

העמדה השנייה היא עמדתו של אבינו שבשמים, המבקש בכל מאודו להשמיד את סדום ועמורה. עד סוף הדיון המשפטי- קוסמי ביניהם אף אחד מהם איננו מוותר על עמדתו. כי בעצם האדם, היחסי, בן החלוף, איננו יכול שלא לטעון מול הנצחי, את הטענה המוסרית האולטימטיבית היחידה שיכולה להביע מחאה על השמדה טוטלית של בן החלוף ע"י הנצחי-"האף תיספה צדיק עם רשע"?

 

והאל? הוא כבר יודע היטב מה לעשות וגם עושה זאת. בסופו של דבר גם הלא מאמין יודע שאין בידיו של האדם אפשרות למנוע מהכוחות השרירותיים בעולם (הדתיים יקראו להם האל והחופשיים יקראו להם כוחות הטבע) לבצע את אשר טיבעם כופה עליהם לעשות.

וכלום יכולים אנו למנוע מהר געש להתפרץ ולקבור תחת הלבה הרותחת רשעים וחפים מחטא חבוקים יחדיו. אבל יש בידינו למחות על כך. ולכן אברהם ניצב בכל עוזו על רגליו  האחוריות וטוען אל מול האל: "האף תיספה צדיק עם רשע"? ובכך הוא מסמן לכל יורשיו שבדרך, שבוויכוח הזה בין האל לאדם, לאדם שמורה עמדה אחת בלבד- העמדה של אברהם.

***

אלא שמאז מת אבינו אברהם, קורה שבני אדם מתבלבלים יותר ויותר להאמין שבוויכוח הזה שתי העמדות הן פנויות, והם מתעקשים לא להבין שעמדתו של אלוהים כבר תפוסה. וכך הם נדחקים לעמדתו של האל ומסוגלים מתוך כך להאמין שנתונה להם הזכות להשמיד, על פי אמות המידה היחידות שיש להם של הצדק היחסי, רשעים גמורים יחד עם אנשים שלא עוללו מאומה לאף אחד, ממש כאילו באמת היו אל. (עיין ערך הפצצות האטומיות על הירושימה

ונגסאקי).

ההיבריס המשתולל, האיוולת האנושית שנכנסת כך לעמדת האל, מתפרצת לה פתאום ובאה לידי מיצויה השרירותי והמלא בהרג סיטונאי של גברים ונשים, ילדים וזקנים כולם חפים מחטא.

 

ובכל זאת למרות שכאילו אין הבדל (לדעתם) בין אדם לאל, הבדל בכל זאת יש - ושואת הארמנים, הירושימה ונגסאקי, השמדת היהודים ע"י הנאצים בשואה, נעשו כולם בידי בני- אדם שהאמינו שהם רשאים לשחק את משחקו המשמיד של אלוהים. ולמרות הכול ואחרי הכול הם אינם אלוהים. הם בני אדם. ולגבי בני אדם מידתיות היא שם המשחק.

 

ולכן, מאז ועד היום יכול אדם - שמתברר לו לפתע כמה קל מבחינה טכנולוגית להרוג באמצעות פצצה של טון רשע אחד ש"מגיע לו" - יחד עם הרבה חפים מחטא שלא מגיע להם - להיכנס לעמדה אחת ויחידה, העמדה של אברהם. וממנה לזעוק בקול גדול, שירעיש שמים וארץ, את הזעקה המוסרית והאנושית הגדולה: "האף תספה צדיק עם רשע".

 

העמדה השנייה מבחינתו בכלל לא פנויה, היא פשוט כבר תפוסה ע"י אלוהים.

 

למאמרים של דודו פלמה

נכתב בתאריך
11/1/2009



הרשמה לניוזלטר שלנו