עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

בעניין הפרופורציות - ציונות ופוסט ציונות, סוציאל דמוקרטיה ולא סוציאל דמוקרטיה, על רקע המשבר הכלכלי הנוכחי

בעניין הפרופורציות - ציונות ופוסט ציונות, סוציאל דמוקרטיה ולא סוציאל דמוקרטיה, על רקע המשבר הכלכלי הנוכחי

מאת מיכה אשחר - 24.11.2008

 

נשמעה כאן טענה כי לנוכח המתחולל בחברה הישראלית, השייכות ציוני/ לא ציוני, היא משנית. אני חולק על כך, אבל אנסה להתמודד עם הטענה מנקודת המבט שבה היא נטענת.

ובכן:

ב"שווים" מיום 15.10.2008, כתבתי כי "במהלך המשא ומתן על הרכבת הממשלה החדשה [זו שלא קמה בסופו של דבר], דרש אהוד ברק לפרוץ את מסגרת התקציב ולהגדיל את הגירעון. מי שאיננו שייך למסדר כוהני ערך המטבע, יכול בעניין זה למצוא טעם בקריאתו של שרגא ברוש: "אז יהיה עוד אחוז אחד לאינפלציה. לא יקרה שום אסון".

דרישתו של ברק לא נענתה. ייתכן גם, שיש להשאיר רזרבת תקציב למצב שבו תידרש הצלת החסכונות, קרנות ההשתלמות והפנסיה – האמצעים החיוניים לקיומו של המעמד הבינוני.

כעת מתברר כי פריצה במסגרת התקציב, למטרה זו בדיוק – הצלת החסכונות לטווח ארוך – אכן נדרשת.

(אני לא מחובר לאיזה מקור מידע, שאין לכל אחד מהקוראים. אבל אני מוכן לשאול אם זה לא מעורר בכם חשד, שמא אופן כזה של ניתוח הוא בגדר האפשרי. ורק שמא).

 

על כל זה מתנהל כעת מאבק. מצד אחד אפשר למצוא את לבני ("זאת אחריות של הממשלה לתת ביטחון לחוסכים באופן מיידי"), אהוד ברק ("יש להעניק רשת ביטחון לאנשים שעבדו וחסכו כל ימי חייהם ולהבטיח שמי שיצא לאחרונה או ייצא בזמן הקרוב לפנסיה - לא יאבד את מה שחסך") ועיני – שאף איים בשביתה כללית אם לא תיפרש רשת ביטחון להצלת קרנות הפנסיה, ומצד שני את החשב הכללי במשרד האוצר ("פריסת רשת ביטחון לקרנות הפנסיה תהיה הרסנית למשק") ואת נחמיה שטרסלר ("אל תאמינו להם, לא צריך לפרוש רשת ביטחון").

 

עכשיו, נניח שטענתכם כי נושא הציונות איננו הבוער ביותר כרגע, וכי אפשר לשתף פעולה – גם בצורה של חברות במסגרת ארגונית מצומצמת, קל וחומר במפלגה גדולה – גם עם מי שאיננו ציוני.

נניח לצורך הדיון שזה נכון. אם כך, אם ההבחנה ציוני/ לא-ציוני, איננה קרדינאלית – לנוכח הבעיות שיש היום בחברה הישראלית, האם המאבק על קרנות הפנסיה איננו מגמד את ההבחנה "סוציאל-דמוקרט/ לא-סוציאל-דמוקרט"?

 

למאמרים של מיכה אשחר

נכתב בתאריך
24/11/2008



הרשמה לניוזלטר שלנו