עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

שלב בדרך להתפוררות - הכנסת נהלי עבודה לקיבוץ כמו בשוק החיצוני תהפוך אותו ליישוב עם פערים ומעמדות - ציון דרך בתהליך התפרקותו

שלב בדרך להתפוררות - הכנסת נהלי העבודה המקובלים בשוק החיצוני אל תוך הקיבוץ, יהפכו אותו ליישוב רגיל שהפערים והמעמדות הם חלק בלתי נפרד ממנו - ציון דרך בתהליך התפרקותו

 

מאת פלג מור - 8.10.2008

 

מתנה נאה לראש השנה קיבלו חברי הקיבוץ ואוהדיו בתוך סקר השכר השנתי של התנועה הקיבוצית לשנת 2008 שהוגש בעטיפה מתקתקה של יחסי ציבור - ההערכה כי שוק העבודה הקיבוצי נעשה דומה לשוק העבודה הכללי, אומנם לעת עתה רק מבחינת זכויות העובדים, אבל העתיד נראה מבטיח.

 

אין ספק שעל פי הערכים הדומיננטיים בקיבוץ של ימינו, זהו אכן הישג, סיבה למסיבה עם שירי הגבעטרון או למצער טקס חגיגי במעמד כבוד המזכירים. סוף סוף הוגשמה תקוותינו, זכינו שנעשה שוק העבודה הקיבוצי דומה לזה החיצוני.

 

חבר הקיבוץ, הקורא את סקר השכר עומד תמה מול הכותרת המעלה על נס את צמצום פער ההשתכרות בין גברים לנשים והתקווה המובעת בהמשך כי פער זה עוד ילך ויצטמצם בעתיד. כבר כמה שנים מתנהל שינוי דיפרנציאלי בקיבוצים ובמהלכו מספרים לחבר שיש לאמץ את נהגי השוק החיצוני, שם לא קיים שוויון ערך העבודה - מושג הזוי של הקיבוץ הישן ולכן קיימים בו פערים על פי ערכו הריאלי החליפי של כל אחד - כי שוויון ממילא אין ולא היה אף פעם.

 

עוד סיפרו לו לחבר, שיש להנהיג גם בתוך הקיבוץ 'שכר כלכלי ריאלי', שם יחסי הציבור של השכר הדיפרנציאלי, ושהפערים שבין החברים הכרחיים באם רוצים לתגמל ולתמרץ, לייעל ולשפר, להגביר מוטיבציה ולהשאיר את הצעירים.. שהרי השיטה הישנה חסרת הפערים לא עובדת, היא בסך הכל קוריוז מגוחך של ימים עברו ולא הובילה לדבר, פרט ליצירת חברי קיבוץ פרזיטים ומשברים כלכליים.

 

והנה עתה מיצרים מגישי סקר זה על כי ר ק באחוז מסוים מ"הקיבוצים קיימת מדיניות הגבלת פערי שכר" וגם מציינים את פערי השכר הנמוכים בקהילה כמאפיין חיובי.

 

מה עולה מכל זה - האם מובילי הקיבוץ בימינו בעד חיקוי השוק החיצוני והפערים האופיניים לו או שהם מתנגדים להם? האם אותה תנועה שכבר חזרה בה בקול ענות חלושה, גם מההמלצה לקלוט בכל מיני צורות שאינן קליטה לחברות מלאה וגם מההמלצה לשיוך דירות חיצוני, חוזרת בה עתה גם מנושא פערי השכר המבוססים כאילו על יכולת השתכרות אלטרנטיבית בשוק החיצוני, יסוד מוסד לתורת ההפרטה?

 

אימוץ נהגי שוק העבודה החיצוני, בעיקר רמת ההשתכרות השונה, ייבא אל הקיבוץ תופעות ואורחות חיים עירוניות:

 

  • פער בין בכירים לחברים מהשורה, שיצר מצד אחד מעמד בכירים המודע לעצמו ודואג לזכויותיו ומצד שני מעמד של חברים פשוטים חסר עוצמה ויכולת התארגנות: מעמד אחרון זה כבר דומה למקבילו העירוני, אנשים עובדים שלמרות עבודתם נשארים מאחור - אלו כמעט מחצית מהנמצאים מתחת לקו העוני - חלקם זקוקים להשלמת הכנסה;
  • פער בין נשים לגברים שלא ייעלם רק כתוצאה מהבעת תקווה חסודה שכך יקרה, גם הוא חלק מובנה מהשוק החיצוני: רוב הנשים תופסות את המקצועות מיעוטי היוקרה וההפרטה אינה מיטיבה עמן;
  • כניסת מושג הפנסיה והיציאה ממעגל העבודה לתוך הקיבוץ: עד עתה היה מקובל כי כל חבר ממשיך לעבוד על פי יכולתו ולא נכפית עליו הפסקת עבודה אוטומטית עקב גילו. יש סברה שבאי הניתוק הזה נעוצה הסיבה לאריכות החיים בקיבוץ;
  • בניגוד לנוהלי השוק החיצוני הציבורי, בקיבוץ החדש שומרים על חיסיון תלושי השכר של בעלי התפקידים באגודה באופן שאינו מאפשר פיקוח אמיתי וגלוי לעין הציבורית על השתכרות הבכירים. בקיבוצים בהם לא העבירו לפנסיונרים את מלוא הסכום שהובטח שיקבלו, אין כל אפשרות לדעת האם גם שכר הבכירים לא שולם במלואו;

 פער הכנסות לעולם לא יוכל להיות ערך חיובי בחייה של קהילה קיבוצית. אם כך מתייחסים אליו, אז או שהערך אינו ממש בעל ערך או שהקיבוץ כבר אינו ממש קיבוץ. הכנסת נוהלי העבודה המקובלים בשוק החיצוני אל תוך הקיבוץ היא עוד שלב בהפיכתו לישוב רגיל שהפערים והמעמדות הם חלק בלתי נפרד ממנו, כנראה ציון דרך בתהליך התפרקותו.

 

למאמרים של פלג מור

נכתב בתאריך
8/10/2008



הרשמה לניוזלטר שלנו