עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

שיתופי– חדשני - רגע לפני מסע הצלב, כדי להצליח במאבק נגד המטורפים שביקשו לפגוע בפרופ' שטרנהל, יש להתמקד בשוליים שמהם באו. על הששים למסע צלב נגד כל מי שחושב אחרת מהם - להתאפק

שיתופי – חדשני / אורי הייטנר

 

רגע לפני מסע הצלב - כדי להצליח בפעולה נגד המטורפים שהניחו את המטען בביתו של פרופ' שטרנהל, יש להתמקד בשוליים שמהם באו. על הששים לצאת במסע צלב נגד כל מי שחושב אחרת מהם - להתאפק

 

 29.9.2008

 

פיגוע הטרור נגד פרופ' שטרנהל – גם אם נועד "רק" להפחיד ולפצוע, וגם אם היה ניסיון כושל להתנקש בחייו, הוא פשע נתעב וחמור, המחייב את השב"כ והמשטרה לכל מאמץ כדי לשים ידיהם על המתנקשים ושותפיהם. על זרועות החוק והביטחון של המדינה לפעול בתקיפות רבה יותר נגד פעילות הימין הרדיקלי שהרים לאחרונה את ראשו בפעילות חמורה ביותר, נגד פלשתינאים ונגד חיילי צה"ל.

 

אי אפשר יהיה להצליח בפעולה נגד המטורפים הללו, אלא במיקוד בשוליים הללו. לשם כך, יהיה על הששים לרקוד על הדם כדי לצאת במסע צלב נגד כל מי שחושב אחרת מהם ולגזור קופונים פוליטיים בהזדמנות חגיגית זאת, להתאפק.

 

כבר היינו בסרט הזה, אחרי רצח רבין. עוד לא יבש הדם, וכבר נעשה ניסיון שיטתי ליצור זהות בין הרוצח והשוליים בהן פעל, לבין התנגדות פוליטית וציבורית לגיטימית לדרכו של רבין ולמדיניות ממשלתו. בעקבות הרצח נעשה מסע שיטתי של רדיפת דתיים, ליכודניקים ואנשי ימין, ולהציגם כשותפים לרצח, מאחר והעזו לחשוב אחרת מממשלת רבין (אגב, בין המסיתים הללו אנשים שעמדותיו של רבין היו רחוקות מהם מאוד. גם אחרי אוסלו רבין לא הפך לאיש מרצ, אלא דגל בפשרה טריטוריאלית ששמרה על ירושלים השלמה, בקעת הירדן רבתי, גושי היישובים ואפילו גוש קטיף בידי ישראל, כפי שהתחייב בנאומו האחרון בכנסת, סמוך לרצח).

 

באותם ימים שרתתי כדובר ועד יישובי הגולן, שנאבק נגד המו"מ שניהל רבין עם סוריה על נסיגה מהגולן. המאבק שניהל ועד יישובי הגולן, הוא המאבק הדמוקרטי וההגון ביותר שהתנהל אי פעם בישראל (ולדעתי זו אחת הסיבות לאפקטיביות שלו ולניצחון בו). המאבק נעשה על טהרת החוק והדמוקרטיה. עובדה זו לא הפריעה לתומכי הנסיגה לנסות לחבר אותנו לרצח, להסתה, שהרי להתנגד למדיניות "הנכונה" זו "הסתה" והרי ה"הסתה" היא שגרמה לרצח בלה בלה בלה.

 

היה זה ניסיון נואל לסתימת פיות, להשתקת אופוזיציה, למחיקת התנגדות, לנצל את האסון הלאומי הנורא כדי להשתלט על סדר היום הלאומי לדורות. בסופו של דבר הניסיון הזה כשל דווקא כיוון שהיה כל כך קיצוני, והוליד תגובת נגד מתגוננת, שביטויה האלקטורלי היה ניצחון נתניהו בבחירות 96'. אך היה לניסיון הזה חומרה נוספת – הוזלת משמעות הרצח. אם כל התנגדות היא הסתה וכל "הסתה" היא חצי רצח, הרי שהרצח הוא לא כל כך נורא... ואם הבעיה ברצח אינה בעצם העובדה שראש ממשלה נרצח בידי אזרח ישראלי, אלא שהאיש "שלנו" נרצח בידי "הרעים" – אלה שהתנגדו לו, הרי שהבעיה אינה ברצח, אלא בהתנגדות ל"דרך הנכונה".

 

בימים שחלפו מאז הפיגוע נגד פרופ' שטרנהל, החל מסע צלב דומה. שם הקוד "המתנחלים". בה"א הידיעה. החלה בכך, כבר למחרת בבוקר שולמית אלוני שהתראיינה ב"קול ישראל" והחרו החזיקו אחריה דוברים נוספים, שכולם שלחו אצבע כלפי "המתנחלים". הגדיל לעשות ח"כ אבו וילן שקרא להטיל מצב חירום באזורי יו"ש כדי להלחם ב"אלימות המתנחלים".

 

ציבור התושבים היהודיים ביו"ש מונה למעלה מרבע מיליון איש. רובם המכריע אזרחים טובים ונאמנים, שומרי חוק וסדר, נאמנים לדמוקרטיה, ציונים טובים. הקבוצות הרדיקליות הללו הן מיעוט שבמיעוט בשולי השוליים של קצה המחנה. רוב בניינו ומניינו של ציבור המתנחלים סולד מאותה קבוצה – בראש ובראשונה מתוך התנגדות ערכית ועקרונית, אך גם מתוך הבנה שהמטורפים הללו הם האויב הגדול שלהם.

 

האם אבשלום וילן אינו יודע זאת? ודאי שהוא יודע. אך אם אפשר להוסיף עוד קיסם לבערה, אם אפשר להפיק רווח פוליטי מהפשע, אם אפשר לפגוע בציבור תושבי יו"ש, להסית נגדם, להבאיש את ריחם ולהזיק להם, וילן לא יתאפק. וילן ושאר מובילי מסע הצלב יודעים היטב שהמסע הזה פוגע קשות בחברה הישראלית, אבל כשהזדמנות כזו נקרית בדרכם, הם לא יתאפקו.

 

למאמרים של אורי הייטנר

נכתב בתאריך
29/9/2008



הרשמה לניוזלטר שלנו