עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

פרובינציאלי באמריקה - ויטמינים ומסתרי האורגניזם

פרובינציאלי באמריקה - ויטמינים ומסתרי האורגניזם

עזרא דלומי - 17.9.2008

 

מדפים על מדפים של ויטמינים בסופר. עם הבטחה לבריאות, שריריות, גמישות, זרימת דם, כושר, אריכות ימים, כל ויטמין והסופרלטיב שלו - אמריקה דוחה את הקץ

"אדוני, אתה זקוק לוויטמינים" אמרה לי גברת אחת שישבה לידי, כשראתה אותי "מנקר". האירוע – יום העצמאות האמריקאי וכולם רצים למול של וושינגטון, כדי "לתפוס מקום" למופע זיקוקי דינור בן כחצי שעה, שאמור להתחיל בתשע בערב. עשרות אלפים הגיעו. הזהירו אותי מפני הצפיפות ובאתי שלוש שעות לפני המופע, כדי לגלות שהמקומות הטובים, על מדרגות אנדרטת לינקולן, נתפסו מזמן. זה הזכיר מאוד את התור שהיינו נשרכים בו משעות הבוקר המוקדמות כדי "לתפוס מקום" לקראת מצעד צה"ל בתל-אביב, לפני יובל שנים. ההמתנה, לעתים תחת גשם שוטף, הייתה מתישה והעיניים חזרו לעפעף. כשהגברת שבה להטיף "אתה זקוק לוויטמינים", עניתי: גברתי, אני זקוק לשעת שינה, עזבי ויטמינים.

***

 הזיקוקים היו מרהיבים. וכך ההתלהבות. כל ירי כובד בתרועות גיל ומחיאות כפיים. משנגמר -  נדחקו הכל לרכבת התחתית והתפזרו למרחקים. יש כאן איזה יחס של קדושה למופעי הזיקוקים הללו, הנורים בו זמנית בכל ערי ארה"ב. לא במקרה הם היו למחרת לשיחת היום ומהדורות החדשות פתחו בדיווח עליהם, תוך השוואה באיזו עיר היה המופע גדול יותר (מזל שלא עשו מזה סקר). אנשים לא הפסיקו לדבר על ה-fireworks. ואני, שממקום מגורי הנוכחי בירושלים, רואה כמעט בכל ערב את הזיקוקים הנורים מאולמי החתונות הפרוסים בשכונת תלפיות (גם "ורסאי" הארור היה שם)  – לא כל כך הבנתי על מה המהומה.

והוויטמינים? ירחם השם! מדפים על מדפים על מדפים בסופר, מכאן ועד להודעה חדשה. עם הבטחה לבריאות, שריריות, גמישות, זרימת דם, כושר ואריכות ימים, כל ויטמין והסופרלטיב שלו - מכת נגד מקדימה למוות. זה ו"האורגני". היום אין מוצר ללא "אח" אורגני: בשר אורגני, ירקות, חלב, לחם ריבה, הכל עם התווית "אורגני". ולא רק אוכל, כי  כשחיפשתי נוזל כביסה ושאלתי לגבי ההבדל במחיר, אמרה לי גברת אחת שבחנה את התווית:  "היקר מכיל חומר אורגני, זה עדיף...". האורגני מגיע גם לתחום חיות המחמד. יש מזון אורגני לחתולים וכלבים. מעניין באיזה אופן אורגני הופכים  בעלי חיים מנוחים למזון אורגני לחיות המחמד.

פעם יצאה תנובה בקמפיין "הגבינה עם המרקם הקטיפתי". שאלתי את אריק רייכמן מה זה מרקם קטיפתי. הוא ענה: "מה חשוב מה זה, העיקר מה חושבים שזה". הדבר נכון גם לגבי הוויטמינים. אנשים מעלעלים בתוויות שעל אריזות הוויטמינים, משקיעים דקות ארוכות בפענוח הרכב המוצר: כמה סידן, כמה פרוטואין, כמה גלוקוזה, כמה ברזל. כאילו כך יפענחו את מסתרי המוצר. הסופר והמסעדה – עם דפי התפריט האינציקלופדיים – הולכים ותופסים את מקומה של הספרייה, ככל שמדובר בזמן הקריאה של האזרח. 

רכבת ההצבעות

 

מכון ממרי לחקר תקשורת המזה"ת, קם לפני עשר שנים ביוזמתו של יגאל כרמון,  בעבר איש אמ"ן ויועץ למלחמה בטרור בממשלות שמיר ורבין. במכון למעלה מחמישים חוקרים ומתרגמים, ביניהם בני קיבוץ ובוגרי גבעת חביבה. מרכז ממרי נמצא בוושינגטון; "מחלקת היצור", שם מפיקים את רוב התרגומים, הדוחות וההקלטות (מכחמישים ערוצי טלוויזיה) נמצאת בירושלים. למכון גם "סניפונים" בבגדד ובטוקיו. הקטעים בערבית – ממקורות גלויים בלבד - מתורגמים לשפות המערביות העיקריות, ליפנית ולסינית. לאחרונה הוחל בתרגומים מן התקשורת הפקיסטנית. היקף ההתרחשויות באזור, מכתיב את היקף הסיקור.

 

ראשיתו של המכון, עוד טרם הקמתו והתבססותו, היתה במעקב אחר התקשורת הפלסטינית. תרגומיו, באמצע שנות התשעים, חשפו את ה"באג" של הסכמי אוסלו, עוד הרבה לפני שערפאת הודה בעצמו שחתם עליהם בשעת חולשה, כדי להפירם לכשיתחזק. בימי אוסלו, כשהיחס לערפאת שימש בישראל נייר לקמוס לאבחנה בין ימין לשמאל, סומן המכון כ"ימני". במשך השנים, בעיקר במהלך האינתיפאדה השניה, דהה "כתם הלידה" הזה שנוצר,  במידה רבה, כחלק מהצורך להכות בשליח שקלקל את חגיגת האופטימיות.

דיווחי המכון "יצרו שוק" שהביא להרחבת מחלקות הקשבות בערוצי הרדיו והטלוויזיה בארץ. אלו החלו לשבץ בתכניותיהם יותר ויותר קטעי וידאו ועיתונות מתורגמים מן העולם הערבי.

 

פרויקט מיוחד בממרי, הוא זה המאגם את מאמרי הרפורמיסטים בעולם הערבי והמוסלמי, חלקם נמצאים בקשר ישיר עם המכון בוושינגטון. וכך, מעת לעת, הטלפון מצלצל ועל הקו נמצא/ת מישהו/י מסעודיה או סודאן או מדינה אחרת, שלישראל אין קשר טלפוני עימה. 

אסון התאומים, והתדהמה שהיכה בארה"ב ובעולם, הפכו את הצורך להבין את השיח הפנימי בעולם הערבי והאסלאמי לדחוף והכרחי ואל רשימת הנמענים של המכון הצטרפו קובעי מדיניות בארה"ב, עם חלקם – סנטורים וקונגרסמנים – יש למכון קשר קבוע.

                                                                         ***

גבעת הקפיטול - רכבת במעמקי האדמה

הקשר הזה הניב צ'ופר קטן כשביקשתי לבקר בגבעת הקפיטול. כך זכיתי לסיור מודרך מטעם לשכתו של אחד הקונגרסמנים, יחד עם חבורה קטנה של אנשים מאזור הבחירה שלו, תוך דילוג על הבירוקרטיה הכרוכה בכך. הבית, על שני חלקיו – הסנט והקונגרס – הוא ענק ומרשים, על הארכיטקטורה שלו, ציורי הקיר, הפסלים האיבזור, וכן – עמדות מצחצחי הנעליים, עם אותן כורסאות נוחות.  בתוך כל ההסברים המעניינים על הדמוקרטיה האמריקאית – נתפסתי דווקא לגימיק הטמון עמוק בתחתית הבניין – הרכבת.

 

כשסיימנו את הסיור הגיעה רכבת  בת שלוש קרוניות (אולי ארבע) כדי לאסוף אותנו. לרגע חשבתי שזו שלוחה של רכבת התחתית העירונית, או רכבת מילוט במקרה של פיגוע, חלילה. אז זהו שלא – הרכבת הזאת היא "רכבת ההצבעות". משרדיהם של צירי הסינט והקונגרס ממוקמים מעבר לכביש וכדי לזרזם ולהגיע בדחיפות להצבעות - התקינו רכבת תחתית מיוחדת. "זה לוקח עשרים שניות, במקום עשרים דקות", הסביר המדריך המלווה. הנבחרים יורדים ממשרדיהם, מזנקים לרכבת והם מיד באולם. בוודאי אפשר היה להגיע גם בקלנועיות או ברכב גולף, אבל פה זה אמריקה – הכל נעשה בגדול. רכבת בשביל נסיעה של פחות מחצי דקה, רק אצל פרובינציאלי כמוני נתפסת כמשהו מוזר.

 

(מאמר אחרון בסדרה)


נכתב בתאריך
17/9/2008



הרשמה לניוזלטר שלנו