עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

שידורי כזב - הרבה מכתבות הטלוויזיה העוסקות בקיבוץ, מאופיינות מצד אחד בבכי על מה שהיה ולא ישוב, ומצד שני בהצגת "הישגי השינוי", תוך התעלמות מוחלטת מכשליו

שידורי כזב - הרבה מכתבות הטלוויזיה העוסקות בקיבוץ, מאופיינות מצד אחד בבכי על מה שהיה ולא ישוב, ומצד שני בהצגת "הישגי השינוי", תוך התעלמות מוחלטת מכשליו

מאת פלג מור - 9.9.2008

 

מהכתבה  "הלך השוויון" בתוכנית "יומן" בערוץ הראשון בליל שישי האחרון (5/9), שעסקה במה שקורה בקיבוצים בשנים האחרונות בנושא השינוי, ערכי הקיבוץ ומה שנשאר מהם, למדנו שיש מי שצריך להודות על כך שלכתבי הטלוויזיה אין מושג מינימאלי בנושא בו עוסקת כתבתם. 

 

ז'נר הכתבות מסוג זה מצטיין מצד אחד באווירת נכאים המבכה את מה שהיה ואיננו עוד ומצד שני באזכור מתריס של מה שמוצג כהישגי השינוי, אך בעיקר בהיעדרן המוחלט של השאלות הנכונות.

 

אין מי שישאל את מנהלי הקהילה, אלה המציגים בפני הכתב תמונה ורודה של יישוב שכל המדדים שבו חיוביים בלבד וטוענים תמיד כי הרוב מרוצה מהשינוי, האם הם, כקבוצה שהנאתה מהמודל החדש היא ישירה וברורה, יכולים לדווח אובייקטיבית על המצב בקיבוץ אותו הם מנהלים?

האם מנהלי הקהילה ובכירי הקיבוץ עדיין מייצגים את האינטרסים של כלל החברים?

האם יש גבול לפערי השכר שנפתחו בין החברים ומהו?

מה משמעות הפרצלציה בקרקע לגבי המשך קיום הקיבוץ?

האם בין המרוצים מהשינוי נמצאים גם אותם הורים שההפרטה בחינוך גילתה את אוזלת ידם הכלכלית,למשל אלו שלא יכולים לממן עבור ילדיהם חוגים או את המסע המסורתי לפולין? ומה באשר לפנסיונרים, ש ב-42% מהקיבוצים המופרטים לא קיבלו את מלוא גובה הגמלה שהובטחה להם?

האם ההסדרים השונים לביטחון סוציאלי באמת מתפקדים בשטח ומעניקים רמת חיים הוגנת לשכבות היותר חלשות מבין החברים?

                                                                               ***

קל לדחוף לכתב הטלוויזיה את הסיפור על המוני הבנים החוזרים לביתם כחברים חדשים. ניתן לסמוך עליו שלא יבין את ההבדל בין חברים של ממש לחברי דמה שמעמדם אינו שונה בהרבה ממעמדם של תושבים.

אם שיוך הדירות וקליטת חברים שאינם בדיוק חברים הם רעיונות מוצלחים כל כך, מדוע חזרה בה התנועה והיא ממליצה עתה על שיוך פנימי בלבד וקליטה של חברי אמת ?

 

האם שכר גבוה בעידן התמורה הדיפרנציאלית אומנם מבטא תרומה לקהילה וקשור להצלחה כלכלית של ענף או מוסד בקיבוץ, או שהוא צמוד אוטומטית למשרה מסוימת ואין דבר בינו לבין תרומה והצלחה ממשיים ?

 

אחד מראשי התנועה ובכירי טייחיה, זה שבעידן השינוי הדיפרנציאלי שפתח פערי שכר של מאות אחוזים בין חברי אותו קיבוץ רץ לספר לכל מי שרק מוכן לשמוע כי מבנה הקיבוץ השתנה, אבל הערכים לא, הופיע גם הוא בכתבה וטען שהשינוי היה הכרחי להצלת הקיבוצים. אותו אפשר היה לשאול מדוע הוא מתעלם מכך שיש קיבוצים שיצאו מהמשבר הכלכלי שיתופיים וחזקים ומדוע סבורים בתנועתו כי מבין השינויים האפשריים רק זה הדיפרנציאלי הוא הנכון. והדבר הזה, שעל פי הטענה יוצא בימים אלו מהמשבר, האם הוא עדיין קיבוץ? 

 

בכל העולם פערי שכר מפוררים את המרקם החברתי, מפרידים בין אנשים ומחלקים אותם למעמדות שאינם מבלים את שעות הפנאי באותם סוגי בילויים, לא נהנים מרמת שירותי בריאות וחינוך דומה, נמנעים ממגורים באותן שכונות ואינם שולחים את ילדיהם לאותם מוסדות חינוך.

על פי ההנחה, אולי מרחיקת לכת, התפתחות מצב זה עדיין נחשבת בכל סוגי הקיבוצים כבלתי רצויה. שאלת השאלות שלא נשאלה היא, האם ואיך יצליח הקיבוץ המעמדי לאורך ימים להימנע מכך?

 

למאמרים של פלג מור

נכתב בתאריך
9/9/2008



הרשמה לניוזלטר שלנו