עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

ותיק ורע לו - תופעת אי העמידה בהתחייבויות התשלום לחלק מסוים מהאוכלוסייה קשורה להפרטה המעמידה את הקשר בין הגמלאי חבר הקיבוץ לקיבוצו על בסיס שונה מבעבר

ותיק ורע לו - תופעת אי העמידה בהתחייבויות התשלום לחלק מסוים מהאוכלוסייה קשורה להפרטה המעמידה את הקשר בין הגמלאי חבר הקיבוץ לקיבוצו על בסיס שונה מבעבר

 

מאת פלג מור - 5.8.2008

 

אפילו בין הטוקבקיסטים המגיבים ב"שווים", בוודאי לא יפרוץ ויכוח בשאלה מה מוטב להיות - צעיר ובריא או זקן וחולה.

צופי התוכנית "יומן" בערוץ הראשון באחד מימי שישי האחרונים יכלו לקבל אישור נוסף לכך, עד כמה עדיף להיות צעיר ובריא, מתיאור מעלליה של חברת ביטוח ידועה כלפי מבוטחיה, ששילמו לה פרמיה במשך שנים וטעו לחשוב כי הדבר נותן להם ביטחון סיעודי כאשר יצטרכו לו. הקשישים, בוודאי הסיעודיים שבהם, הם שכבת אוכלוסייה חלשה במיוחד שמתקשה לעמוד על זכויותיה ובצורת חיים שעיקרה מאבק על הטבות כלכליות, דינה להיות בצד התלוי ברצונם הטוב של אחרים.

  

בכתבה ב'הארץ' (עמירם כהן, 18.7.08 ) נטען כי 42% מהקיבוצים המופרטים  לא עמדו בשנת 2007 בתשלום מלוא פנסיית המינימום לחבריהם.

ההסבר שניתן היה שהמצב הכלכלי של אותם קיבוצים לא איפשר זאת.

מצער שעורכי הסקר לא מצאו לנכון לבדוק, האם המצב הכלכלי לא איפשר גם את תשלום מלוא משכורות הבכירים.

***

 פרשת השינוי וותיקי הקיבוצים היא סאגה הראויה לתיאור מקיף משל עצמה, כאן תקצר היריעה. כבר העיד חבר ותיק על צורת הפנייה אליו ואל שכבת הגיל שלו, "או תאשרו, או קטסטרופה". אל חבר מבוגר אחר פנה בעל תפקיד צעיר ואמר לו ששכבת חברים  מרכזית תעזוב אם לא יהיה שינוי. בסופו של דבר, שבוע אחרי השינוי, עזבו אותו חבר ומשפחתו. קבוצת ותיקים בקיבוץ אחר הודתה שהם אפילו מפחדים להגיד שהם מתנגדים לשינוי אליו דחפו בניהם.

 

שכבת הפנסיונרים מתאפיינת בתלות רבה יותר משכבות אחרות בהסדרים הפנימיים המתקיימים בקיבוץ כיוון שאין לה מקור הכנסה עצמאי המנותק מהם, למשל הכנסה מעבודה, להוציא הימלה הצנועה של המוסד לביטוח לאומי. 

בעידן בו כל שכבת גיל דואגת לעצמה וצריכה לעמוד על זכויותיה, תלות זו היא חולשה שאינה מבשרת טובות. האם מבינים קשישי הקיבוץ שחוקי המשחק השתנו?  שבעל התפקיד המנסה לשכנעם מייצג, בניגוד לעבר, לא רק את טובת הכלל הקיבוצי אלא גם את האינטרסים של השכבה הכלכלית עליה הוא נמנה ושיכולים להיות מנוגדים לאלה שלהם?

 

האם ביכולתם לבדוק מה ערכן האמיתי של הבטחות הקשורות  למשל, בשיוך נכסים? האם יכולים קשישי הקיבוץ לקבל מושג אמיתי על מצבם הכלכלי במציאות של אחרי כמה שנות הפרטה, כאשר ימשיכו לקבל הכנסה קבועה המתעדכנת לעתים רחוקות, בעוד מוסדות פנימיים ממשיכים להיסגר, יותר שירותים נקנים מחוץ לקיבוץ ועלותם של שירותים מסוימים הקיימים עוד בתוכו הולכת  ועולה עקב ביטול סובסידיות?

 

מעניין שמצב הגמלאים בחלק מהיישובים עולה על סדר היום רק כתוצאה ממחקרם של גורמים חיצוניים. האם המסקנה היא שבתוך הקיבוצים עצמם אין מי שיעלה את עניינם של החלשים והם עצמם חסרי עוצמה לנקוט פעולה כלשהיא לשיפור מצבם?

 

תופעת אי העמידה בהבטחות התשלום לחלק מסוים מהאוכלוסייה היא תופעה השייכת להפרטה, שהעמידה את הקשר בין הגמלאי חבר הקיבוץ לקיבוצו על בסיס שונה מבעבר.

 

***

בעבר היו כולם חברי קיבוץ,  מה שקיבל אחד מהקופה הציבורית קיבל גם חברו. לא היה קשר בין גובה הסכום לגילו של אדם או לכל נתון אחר. לגיל היציאה לפנסיה כפי שהוכר מחוץ לקיבוץ לא היתה משמעות בתוכו, ככל הזכור לי אין התייחסות בתקנון לפרישה מעבודה, שהיא עתה חלק מובן מאליו מהפרישה לגמלאות. חבר הקיבוץ המבוגר המשיך בעבודתו, מספר שעות העבודה שהיה עליו לתת פחת בהדרגה עם הגיל. בוודאי שלא היה תלוי בתשלום מגורמים חיצוניים, כקרן פנסיה או הביטוח הלאומי. בזמנים קשים, אם אי אפשר היה לשלם מהקופה הציבורית את מלוא הסכומים שהגיעו לחברים, אי אפשר היה לשלם לכולם.

 

עתה, בעידן ההפרטה, השתנו הזמנים ונפרדו הדרכים. חבר הקיבוץ הגמלאי הוא קודם כל חבר בקבוצת גיל מסוימת ונפרדת, מכאן נגזר התשלום המגיע עבורו. אם קבוצה זו אינה בעלת עוצמה ויוקרה והיא חסרת יכולת עמידה על שלה, תופעה האופיינית בעולם הגדול לקבוצות האוכלוסייה החלשות שאין להן מעמד בעולם העבודה, לא מפתיע שחלק מההבטחות שניתנו לה מתבררות כהבטחות סרק.

 

למאמרים של פלג מור

נכתב בתאריך
5/8/2008



הרשמה לניוזלטר שלנו