עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

ללא ממשיכים - בואו לא נטשטש: הבנים שלנו רוצים לחזור בתנאי שלא נדרוש מהם חיי שיתוף. אפשר לשמור על השם "קיבוץ", כמו שכפר סבא שומרת על השם "כפר"

ללא ממשיכים - בואו לא נטשטש: הבנים שלנו רוצים לחזור בתנאי שלא נדרוש מהם חיי שיתוף. אפשר לשמור על השם "קיבוץ", כמו שכפר סבא שומרת על השם "כפר"

 מאת יזהר בן-נחום - 29.7.2008

 

 

כאשר יפורסמו דברים אלה, כבר תהיה שיחת הקיבוץ, שבה אנו אמורים לדון בקליטת בנים במעמד של "חבר בעצמאות כלכלית" ובשינויים בשיטת התגמול מאחורינו, וכולנו נדע מה הוחלט. בינתיים קיבלנו צרור דפים מלאי מספרים וחישובים מסובכים. בשורה התחתונה – אם הבנתי נכון, אין שינוי גדול לעומת המצב הקיים, אבל כולנו מכירים את הפתגם הסיני העתיק, האומר שגם הדרך הארוכה ביותר מתחילה בצעד אחד. אחדים מידידי הטובים כבר מכינים את הבריקדות ("מתרסים" בעברית צחה), אבל אני כבר טוען מזמן, גם בכתב וגם בעל-פה, שממילא קיבוץ בית קמה הוא היסטוריה וחבל להשחית אנרגיות ועצבים על מלחמות מאסף, צודקות ככל שתהיינה.

 

גם אני התרגשתי עד דמעות למראה של המוני בני הקיבוץ שגדשו את חדר האוכל עד אפס מקום במפגש האחרון, אבל בואו לא נטשטש: הבנים שלנו רוצים לחזור בתנאי שלא נדרוש מהם חיי שיתוף. אפשר לשמור על השם "קיבוץ", כמו שכפר סבא שומרת על השם "כפר", אבל בלי דור המשך שרוצה קיבוץ אין קיבוץ.

***

מה שעלול להביא גם אותי לבריקדות הוא פגיעה בוותיקים וזה, אם הבנתי נכון את מה שכתוב בדפים, לא קורה בינתיים. בכל אופן – לא צפויה הרעה במצבם הנוכחי. אני מקווה מאוד שלכל אורך הדרך שמצפה לבית קמה עד הפיכתו ליישוב קהילתי לכל דבר, לא יקרה לנו מה שקורה לחלק מהקיבוצים המשתנים בכל הנוגע למצבם של הקשישים. בעמוד השער של העיתון "הקיבוץ" שאני אוחז בידי ברגע זה, כתוב: "שנתיים וחצי אחרי שאושרו תקנות הערבות ההדדית, ממשיכים עשרות קיבוצים לעבור על החוק ולתת לחברים הגמלאים פחות מפנסיית המינימום". עוד לפני שאפתח את העיתון ואקרא את הכתבה עצמה, אני כבר רואה את הבעיה האמיתית. זה מה שכואב לכם? החוק? תקנות הערבות ההדדית? כדי לא לגזול את כבשת הרש של אלה שבנו בשבילכם את הקיבוץ אתם זקוקים לחוקים ותקנות? סנקציות של רשם האגודות? לב אנושי זה כבר לא מספיק טוב?

 

לגבי הוותיקים של בית קמה זה ממש לא מסובך: א. בשום קומבינציה חשבונית אסור להפחית את הסכומים שהם מקבלים היום במזומן (כולל עדכוני מדד). ב. כל עוד ניתן, יש לעשות כל מאמץ שלא לסגור את חדר האוכל וגם לא להקטין את עומק הסבסוד של המזון הנמכר בו. אם חדר האוכל ייסגר, יש לדאוג לכך שחברים שאינם מסוגלים לבשל בעצמם יוכלו לקבל ארוחות חמות במחיר שהם יכולים לעמוד בו (סידורים כאלה קיימים גם בהרבה מקומות שהם לא קיבוצים). ג. אסור להפריט את הבריאות! לא "חלקית", לא "השתתפות", פשוט לא להפריט. נקודה. אם בכל זאת יוחלט להפריט את הבריאות, יש להחיל את ההפרטה רק מגיל הפנסיה ומטה. גם בהסדר הקיים של נהג בריאות במימון הקהילה אסור לפגוע. ד. יש לדאוג לכך שחברים קשישים יקבלו שירותי אחזקה ותיקונים (חשמל, נגרות, אינסטלציה) על חשבון הקהילה. ה. לפחות לגבי הוותיקים, אין לשנות את ההסדרים הקיימים בקיבוץ היום בנושא תחבורה. ו. כנ"ל בנושא סיעוד וניקיון. ז. אם בעתיד יוטל בבית קמה מיסוי גם על חברים, יש לנהוג כמו בכל חברה אנושית נורמלית (חוץ מכמה קיבוצים "מתחדשים") ולהטיל את המס רק מתקרת הכנסה מסוימת ומעלה.

***

אני מודע לכך שבמצב הדמוגראפי של בית קמה היום, עלולה שמירה על כל הסעיפים האלה לפגוע באפשרות לתת לחברים בגילאי הביניים שבאמת עובדים קשה תמורה גבוהה יותר, אבל אם זה המחיר, לפחות אני מוכן לשלם אותו. בוותיקים, אני חוזר ואומר, אסור לפגוע ואם אין מקור כספי אחר למימון השכר הדיפרנציאלי, מצדי שלא יהיה. 

 

למאמרים של יזהר בן-נחום

נכתב בתאריך
29/7/2008



הרשמה לניוזלטר שלנו