עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

שליט לא במשחק - השימוש ששרי הקבינט עושים בגלעד שליט כדי להצדיק את החלטותיהם בקשר למבצע בעזה, מעצימים את התמורה הפוליטית שהחמאס כבר קיבל מהחטיפה

שליט לא במשחק - השימוש ששרי הקבינט עושים בגלעד שליט כדי להצדיק את החלטותיהם בקשר למבצע בעזה, והאופן שהוא נכרך בתהליך, מעצימים את התמורה הפוליטית שהחמאס כבר קיבל מהחטיפה

 

מאת דני רשף - 11.6.2008

 

גלעד שליט יקר לרובנו וודאי למשפחתו וקרוביו. כחייל צה"ל יש למדינת ישראל חובה מוסרית להחזירו ולו במחיר יקר אבל - וזה אבל גדול מאד – לא בכל מחיר, לא במחיר חייהם של אחרים, שגם הם יקרים למשפחתם, ולא במחיר חופש הפעולה המדיני של ישראל. ראשי ממשלות בעבר ששילמו לפעמים מחיר שערורייתי על פדיון שבויינו הקפידו להשאיר את התהליך בצינורות ותחומים משלו. המחיר היקר ששילמנו בעבר הפך לכשעצמו לתמריץ ממכר לחטיפת חיילים נוספים, שגם להם משפחות אוהבות. במקרה של עסקת ג'יבריל מ-1985 שילמו אזרחים ישראלים, בדיעבד, בחייהם כאשר נרצחו בידי משוחררי העסקה. לעסקת ג'יבריל הייתה השלכה הרסנית על המשך יחסינו עם הפלסטינים, אלא שאלו היו תוצאות בדיעבד, כאלה שלא חזינו, או שהאמנו כי נוכל לחמוק מהן ברגע האמת.

 

על גבול עזה חיה אוכלוסייה ישראלית של עשרות אלפים בצל האש הפלסטינית זה שנים. כטבען של כל המלחמות משתכללת האש הפלסטינית בדיוקה ובהרסנותה. התוצאה הצפויה והבלתי נמנעת היא שמחיר הדמים שאזרחי ישראל - אלו שעל גבול הרצועה – משלמים, הולך ועולה. אם ישראל חושבת שהיא מצאה את הנוסחה הנכונה להפסקת אש עם החמאס, נוסחה שעשויה להציל את חיי האזרח או האזרחים הבאים ולשמר את חופש הפעולה הצבאי והמדיני שלה  - אל לה לדחות את העסקה מפני גורלו של היחיד, גלעד שליט, שנשלח לגבול הרצועה בדיוק כדי להגן על האוכלוסייה הזו ולו במחיר חייו. 

 

אם ממשלת ישראל סבורה שכדי לעמוד במחויבותה המוסרית העליונה להגן על אזרחיה - אין מנוס מסוג של פעולה בעזה, אזי אסור לה בשום פנים ואופן לדחות את הפעולה מחשש לחייו של גלעד שליט. מה שצריך לחייב את הממשלה זהו החשש  לחיי האזרחים שעדיין שלנו. בכלל קשה להבין ממשלה שמוכנה לשלם במחיר חייהם של חיילים רבים, שלכולם משפחות אוהבות, כדי לנסות ולשמור על שגרת חיי אזרחיה, אבל לא מוכנה לסכן את חייו של השבוי הבודד גם במחיר ילדי גן שחלילה עשויים להיפגע מקסאם טועה.

 

השימוש שכל שרי הקבינט עושים בגלעד שליט כדי להצדיק את החלטותיהם בקשר למבצע בעזה, והצורה שהוא נכרך בתהליך, מעצים את התמורה הפוליטית שהחמאס כבר קיבל מחטיפת גלעד שליט לשיאים הגבוהים בהרבה ממה ששילמנו בעסקת ג'יבריל  מ-1985. למעשה, עוד טרם החזרנו את החמסניק הראשון לעזה כבר יצרנו תמריץ עצום לחטיפות נוספות. שלא נשגה - אפילו אחרי עשרה כישלונות רצופים יבוא הניסיון המוצלח לחטוף עוד חייל של צה"ל. את התמריץ לחטיפה יוצרים שרינו כל יום בהבל פיהם. שליט לא יכול לשמש הצדקה או תירוץ להחלטות שממשלת ישראל מחויבת בהן כדי להגן על אזרחיה - בין בתהליך מדיני, בין בהפעלת כוח צבאי. השימוש בשמו של שליט רק משקף את המבוכה וחוסר האחריות הטקטית, המיידית והאסטרטגית לעתיד לבוא של הנושאים את שמו לשווא.

 

שליט צריך להיות במשחק אחר, מנותק, של מו"מ על המחיר שישראל מוכנה ויכולה לשלם להחזרתו במונחים של כמות ואיכות האסירים הפלסטינים שישוחררו ולא בשום הקשר אחר. אם ישראל תחליט בסופו של דבר, מסיבות שאין להן קשר לשליט, לצאת למבצע בעזה, שהוא כעובדה מתמטית תמיד קרוב מתמיד, מותר וצריך להתכונן ללקיחת מאות רבות של שבויים שיכולים לשמש גם לשחרורו של שליט, או לשחרורם של חטופים נוספים שהניסיון הישראלי מלמד שעוד יהיו. 

 

למאמרים של דני רשף

מחבר
נכתב בתאריך
11/6/2008



הרשמה לניוזלטר שלנו