עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

פריחת הקואופרציה בעולם - כמה תהיות על הצלחתה הגדולה של הקואופרציה בעולם למול דשדושה המאכזב בישראל. לרגל ועידת הקואופרציה הישראלית שתתכנס הח

פריחת הקואופרציה בעולם - כמה תהיות על הצלחתה הגדולה של הקואופרציה בעולם למול דשדושה המאכזב בישראל. לרגל ועידת הקואופרציה הישראלית שתתכנס החודש

מאת אלישע שפירא - 3.6.2008

 

הקואופרטיבים בעולם המודרני משגשגים. כ-800 מליון אנשים בעולם מאורגנים בקואופרטיבים. זה לא קורה רק בסין ובארצות הקומוניסטיות, לשעבר ובהווה. הקואופרטיבים באיחוד האירופאי כוללים 110 מליון חברים. 90 מליון אמריקאים, חברים בקואופרטיבים. ענף החלב בצפון אמריקה הוא קואופרטיבי ברובו. בארצות הסקנדינביות, בגרמניה, בספרד ובאיטליה פועלים בהצלחה רבה בנקים קואופרטיביים, חלקם מהגדולים והמצליחים בארצותיהם. במונדרגון הוקמה אוניברסיטה קואופרטיבית ובכל העולם קמו מוסדות חינוך, בתי חולים, קרנות פנסיה ושרותי רווחה קואופרטיבים. עוצמתה של הקואופרציה, על כל צורותיה, נובעת מעקרונותיה ומערכי היסוד שלה. יתרונה בשיתוף הפעולה בין בני האדם. שיתוף פעולה המחזק את הפרטים מבלי לטשטש את זהותם ועצמאותם. יתרון שהצורך בו גובר ככל שהתחרות הולכת ומתעצמת בכפר הגלובאלי שלנו.

 

מה קרה לנס הישראלי?

דווקא אצלנו בישראל, שהייתה סמל ומופת ביצירה הקואופרטיבית, חל בעשורים האחרונים תהליך של התרחקות מרעיונות אלו. קואופרטיבים רבים חוסלו או ששינו את בסיס התאגדותם, אחרים מצניעים (מבושה?) את היותם קואופרטיבים, דוגמת הארגונים האזוריים של התנועה הקיבוצית. המשק השיתופי, בחלקו, מתפרק מנכסיו ומממש אותם, לפעמים מתוך חשבון קצר מועד. יתכן שזו התנועה החוזרת של המטוטלת, אל מול העוצמה הרבה שהייתה לקואופרציה ולהתיישבות השיתופית בשנות בניית המדינה. יתכן שזו תוצאת שינוי הערכים והמפנה שהתרחש בחברה הישראלית. יתכן שזו תוצאת השתלטותה של האידיאולוגיה הניאו-ליברלית על הממסד הכלכלי בישראל. אידיאולוגיה שהייתה לשפתם של רוב הכלכלנים במשק ובאקדמיה. השקפת עולם שהסבה נזקים כבדים למשק ולחברה. בשמה הובילו אותנו חסידיה לראש רשימת המדינות מוכות הפערים הכלכליים – חברתיים, בעולם הדמוקרטי המפותח. הפערים המאיימים על בטחונה וקיומה של החברה הישראלית, יותר מכל אויב חיצוני. אולי זו הצלחתם של אבירי "הקפיטאליזם הדורסני", העושים ככל יכולתם להמעיט ולהשכיח את תרומתו של המשק השיתופי לכלכלה ולחברה בישראל. מי שבעיוורונם לא ראו את גדולתו ועוצמתו של "המשק המעורב", המשק שעליו נבנתה מדינת ישראל עד סוף שנות השבעים. משק שהיה שילוב מנצח של משק פרטי, משק ציבורי ומשק שיתופי בבעלות עצמית. על המשק הזה כתב לאחרונה סבר פלוצקר, הפרשן הכלכלי של "ידיעות אחרונות", בתארו את "הנס הכלכלי של מדינת ישראל". הנס שתחילתו ב 1948 וסופו עם הקמת ממשלת הליכוד הראשונה בסוף שנות השבעים. באותן שנים הייתה הצמיחה הממוצעת כ- 10% מדי שנה, הישג עליו לא הצלחנו לחזור מאז.

 

שלטון הקנאות הניאו ליברלית

את הפרגמטיזם של תנועת העבודה החליפה קנאות אידיאולוגית ניאו-ליברלית. מאז המהפך הפוליטי ידענו שורה של רפורמות קיצוניות שזרעו הרס כלכלי וחברתי. ראשונה הייתה הרפורמה חסרת השחר בשוק ההון. רפורמה שהמיטה עלינו אינפלציה תלת ספרתית ובעקבותיה את "התוכנית לייצוב המשק" (ב-1985) שפגעה יותר מכל במשק השיתופי. כך הובלה גם הרפורמה מרחיקת הלכת במדיניות הסחר. רפורמה שהביאה לביטול ההגנות על המשק המקומי, הרבה מעבר למקובל בארצות המערב המפותחות. רפורמה שחשפה את הייצור והעבודה המקומית לתחרות בלתי אפשרית מול העולם השלישי. רפורמה שתוצאתה, בין השאר, העמדת הכלכלה הישראלית על ראשה, כאשר המגזרים המובילים היום במשק הישראלי אינם המגזרים היצרניים, אלא דווקא המסחר והבנקאות. באותה קנאות אידיאולוגית פגעו מובילי המשק במרקם יחסי העבודה וחשפו את המשק הישראלי למציאות המבישה של "עובדי הקבלן" ויבוא העובדים הזרים. הכל כדי לפגוע בעבודה המאורגנת. כך נשחק המעמד הבינוני וצמחה שכבה הולכת וגדלה של "עניים חדשים". כך נוצר השילוב המיוחד של צמיחה כלכלית יחד עם הגדלת פערים והעמקת העוני. על רקע תהליכים אלה, אי אפשר להגזים בחשיבות שיכולה להיות להתחדשות הקואופרציה בישראל. התחדשות הנחוצה למשק, לחברה ולעובדים בכל המגזרים. התחדשות שתהיה חלק מהמהפך שכנגד. המהפך שאמור להצעיד את ישראל לעידן הסוציאל דמוקרטי, דוגמת המפותחות והמשגשגות שבמדינות אירופה. 

 

מיצוי יתרונות השותפות

בתוך כל אלה היה נכון גם עבורנו, חברי הקיבוצים, בקיבוצים השיתופיים ובקיבוצים הדיפרנציאליים, לחפש דרכים חדשות למיצוי יתרונות השותפות. לאחר תקופה ארוכה של התרחקות, על גבול הניכור, להיפתח שוב לפתרונות קואופרטיביים. פתרונות שיהוו משענת נוספת לקיבוצים השיתופיים - שוויוניים ויהיו "קוו שני" של שותפות לקיבוצים שוויתרו על השותפות והשוויון היותר מלאים. למרות שהדבר נכון ורצוי, הוא אינו מתרחש עדיין. פה ושם מתרחשים ניסיונות זהירים, אך זו אינה תופעה רחבה ומשמעותית, בשלב זה. מי שרוצה להיות אופטימי, יכול לשאוב עידוד רב דווקא מהדור הצעיר. מאותם צעירים שבחרו לייסד קבוצות שיתופיות – משימתיות, בערים ובהתיישבות. קבוצות הרואות בשותפות ובקואופרציה חזון מלהיב ואתגר מרתק עבורם ועבור העתיד הישראלי.

 

למאמרים של אלישע שפירא
לאתר הקואופרציה

נכתב בתאריך
3/6/2008



הרשמה לניוזלטר שלנו