עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

הגששית - איננו יודעים לאשורו מה מתחולל במוחו של בשאר אסד, אבל לטענה שסוריה מגששת לכיוון של החלפת צדדים במזרח התיכון, אין שום סימוכין

הגששית - איננו יודעים לאשורו מה מתחולל במוחו של בשאר אסד, אבל לטענה שסוריה מגששת לכיוון של החלפת  צדדים במזרח התיכון, אין שום סימוכין

מאת דני רשף - 28.5.2008

 

 

לרגל פרוץ עוד שלום עם סוריה, לא מעט אנשים טוענים שסוריה לפחות "מגששת" אחר האפשרות להחליף צדדים בסכסוך הכלל תיכוני בין איראן לארה"ב. וכך, אם תהליך השלום יעניק לסוריה הזדמנויות חדשות, אזי היא עוד עשויה באמת להתנתק מאיראן.

 

שלוש הזדמנויות היו לסוריה בחמש השנים האחרונות להחליף צדדים ולזכות בשפע אמריקאי וסעודי בתמורה להתרחקות, ולו חלקית, משיתוף פעולה הדוק עם איראן. ב-2004, כשהמלחמה בעיראק התלקחה במלוא עוזה ואלפי מתנדבים מוסלמים מכל העולם זרמו לעיראק דרך סוריה, הפעילה ארה"ב מאמץ משולב שכלל איומים צבאים ומסחריים על סוריה, לצד שפע של תמריצים מדיניים וכלכליים, בתמורה לאטימת גבולה עם עיראק. סוריה לא התבקשה להצהיר בגלוי על נטישתה של איראן, או לבצע זאת ממש. די היה בפעולה נמרצת לחסימת הגבול כדי שסוריה, בעודה בת ברית של איראן, תזכה גם ובמקביל בתמיכה כלכלית ישירה מארה"ב ועקיפה באמצעות סעודיה. כך היא תוכל לפתח את כלכלתה ולהרחיב את כושר התמרון המדיני והכלכלי שלה מול איראן.

 

לאחר רצח רפיק אל-חריר בלבנון ב-14.2.05, נאלצה סוריה לצאת מושפלת מלבנון בתוקף לחץ בינלאומי והחלטות מועצת הביטחון. ועדת החקירה הבינ"ל לרצח יצרה מנוף לחצים מתמשך על סוריה עד כדי חשיפת הקשרים החד משמעיים בין ארמון הנשיאות בדמשק לרצח בבירות. סוריה יכלה בקלות לנער מעליה חלק גדול מהלחצים לו הייתה אז מודיעה שפניה לשלום ופותחת במגעים עם ישראל, אפילו יהיו אלה מגעי סרק בלבד. היו לסוריה אפשרויות רבות להתפשר עם העולם הערבי על מבנה הממשלה בלבנון, לחסום את הגבול עם עיראק ולגשש לנוסחה של שלום עם ישראל ולהגיע לפשרה עם ארה"ב מול הכרה במעמדה ה"מיוחד" בלבנון. גם בהזדמנות הזו דבקה סוריה בציר איראן-חיזבאללה. במקום לחתור לפשרה בלבנון, היא חתרה, בגיבוי איראני מלא, תחת לבנון. בשבוע שעבר התברר שמדיניות זאת הוכיחה את עצמה: הסכם דוחא, על מבנה הממשל הלבנוני הבא, כולו תלוי כעת בחסדי הסורים.

***

מאז קיץ 2007 ונוכח שיתוק הממשל הלבנוני, ניהלה סוריה סידרה ארוכה של מגעים עם המדינות הערביות המתונות - מצרים וסעודיה. לו גיששה לסוג של התרחקות מאיראן, היא היתה מאמצת את אחת מהצעות הפשרה הסעודיות, שכדרכם של הסעודים, היו מרופדות בכסף רב. המגעים האלו יצרו הזדמנויות פז לסורים לגשש לעבר ארה"ב והמערב. אלא שהסורים לא הסכימו לשום פשרה ולא רמזו על שום ויתור, למרות הפיתויים המדיניים והכלכליים. בסופו של דבר הם צחקו אחרונים כשבן חסותם נבחר לנשיא לבנון.

 

איראן חזקה מתמיד, צוברת נקודות במאבקה מול ארה"ב, עד כדי כך שאפילו בנות בריתה המסורתיות של ארה"ב - סעודיה, האמירויות ואפילו מצרים - מגששות לעבר איראן ולא להיפך. איראן קרובה לנשק גרעיני ולא ניראה שדבר חוסם אותה. אין שום סממן בתקשורת הרשמית הסורית, בזו הסמוכה לממשל הסורי או בהצהרות דובריה כדי לתמוך בטענה שסוריה באמת שוקלת להחליף צדדים במארג המזרח תיכוני. ועוד דבר קטן: הכלכלה הסורית אכן חלשה אבל היא צומחת כבר כמה שנים ברציפות - בגלל עליית מחירי הנפט, אבל גם בגלל צמיחתו של סקטור פרטי

 

איננו יודעים לאשורו מה מתחולל במוחו של בשאר אסאד אבל לטענה שסוריה מגששת לכיוון של החלפת  צדדים במזרח התיכון, דווקא עכשיו, אין שום סימוכין. הבסיס לטענה מצוי כנראה בלהיטות הפוליטית של כל הטוענים לפריצה אסטרטגית כביכול, מול סוריה.

 

האמור לעיל לא בא לפסול את המו"מ עם סוריה אלא להתמודד עם תעשיית האשליות המתפתחת בארץ שבה אנחנו משכנעים את עצמנו בדברים שאין בסיס עובדתי לקיומם. עוד יאשימו את תושבי הגולן שבגללם סוריה היא חלק מציר הרשע, שבגללם סוריה השתלטה על לבנון, שבגללם החמאס מפגיז בעזה ובגללם הסורים הזרימו אלפי מתאבדים לעיראק.

 

למאמרים של דני רשף

מחבר
נכתב בתאריך
28/5/2008



הרשמה לניוזלטר שלנו