עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

הכל טקטיקה - העגלה האיראנית שועטת קדימה ולסוריה אין שום אינטרס אסטרטגי לקפוץ ממנה כרגע ולכרות שלום עם ישראל. אולמרט ואסד משחקים בטקטיקה

הכל טקטיקה - העגלה האיראנית שועטת קדימה ולסוריה אין שום אינטרס אסטרטגי לקפוץ ממנה כרגע ולכרות שלום עם ישראל. אולמרט ואסד משחקים בטקטיקה   

מאת דני רשף - 26.5.2008

 

איראן נמצאת בתנופה אסטרטגית במזה"ת. זרועותיה נוחלות הצלחה אחר הצלחה בעיראק, בלבנון ובעזה. כרגע לא ניראה שניתן לעצור את דרכה לגרעין אלא בפעולה אלימה, שאין מי שיבצע אותה. ניראה שלחופש הפעולה האיראני יש אופק לפחות עד שהמשטר הבא בארה"ב יתעשת. לפיכך, אין שום הסבר אסטרטגי להחלטה, כביכול, של סוריה לקפוץ מהעגלה האיראנית.  

 

חשיבותה של רמת הגולן לסוריה נובעת רק מעצם העובדה שהיא בידנו. סוריה גיבשה ומגבשת את הנרטיב הלאומי ואת הצדקת הקיום של המשטר סביב החזרת הגולן. הגולן בידיים סוריות יאבד, בתוך זמן קצר, את משמעותו. ככל שאיראן מתעצמת וארה"ב מגמגמת - התמורה האסטרטגית של  סוריה מתהליך משמעותי עם ישראל היא שלילית. לכן יכול אולמרט להציע את הגולן כולו ולצבור נקודות בדעת הקהל העולמית כי לסוריה ממילא אין כרגע שום עניין אסטרטגי לקפוץ מהעגלה האיראנית השועטת קדימה. רק השבוע השלימה סוריה, בסיוע איראני, את השתלטותה מחדש על לבנון. מה כבר יכולה ישראל להציע באמת לסוריה.

 

את ההסבר לפרסום המגעים "לשלום" עם סוריה אפשר כנראה למצוא במישור הטקטי. מהרגע שיושב המשבר בלבנון, הסוגיה הראשונה על שולחן ממשלת לבנון החדשה היא הסמכת בית הדין הבין לאומי, שהקמתו אושרה כבר במועצת הביטחון של האו"מ ב- 30.5.2007, לשפיטת החשודים ברצח רפיק חרירי בבירות ב-14.2.2005. המשפט עלול, בעיניים סוריות, להוליך את העקבות לארמון הנשיאות הסורית. אמנם יש כעת לחזבאללה, בעקבות ההסכמה שהושגה בקטאר, שעות מספר לפני הפרסום המשותף הסורי-ישראלי-תורכי של התהליך, יכולת להטיל וטו על המהלך  בנושא בית הדין הבינלאומי, אלא שהכשלתו בלבנון עלולה לגרור צעדים צרפתיים ואמריקאים קשים נגד סוריה. אפשר להניח שתהליך שלום מדומה מול ישראל הוא צעד מנע אפקטיבי כנגד כל אפשרות כזו. אפשר כבר לשמוע במסדרונות משרדי החוץ של צרפת וארה"ב שסנקציות, בעת שסוריה מוכנה לתהליך עם ישראל, ידחקו אותה חזרה לחיק ציר הרשע למרות שהיא מעולם לא עזבה אותו. הפרסום הסורי יוביל כנראה לקבורת חמור את פרשת רצח חרירי כמו גם את פרשת חיסולם של עוד עשרות פוליטיקאים אנטי סורים בלבנון. אפשר לראות בפרסום, שלב בתהליך העיכול של לבנון במעברה ממדינה עצמאית לגרורה סורית.

***

פעמיים הילכה עלינו התקשורת הישראלית אימים בהבטיחה נקמה איומה של החיזבאללה על חיסולו של עימאד מורנייה בדמשק ב-12.2.2008. אחרי שלא חסכו מאיתנו שום תסריט אימים אפשרי נשכח הנושא והתקשורת, כדרכה, שעטה להקצין עד טירוף את הנושא הבא. התקשורת הישראלית כנראה כבר שכחה מהנושא, אבל החזבאללה עדיין רוקח את מזימתו במחשכים. ישראל איימה במפורש על דמשק שסוריה תחשב כאחראית שותפה לכל מגה-פיגוע וככזו היא עלולה לשאת בתוצאות. אין להניח שבעידן של "מגעים לשלום" יהין איזה קבינט ישראלי לאשר פגיעה כל שהיא בסוריה, אפילו יהיו ההוכחות למעורבותה ברורות. הרי השאיפה להפסקת אש עם החמאס, ולחיזוקו של אבו מאזן גוזרים עלינו איפוק מתמשך, על גבול התמיהה, אל מול עזה. אפשר וצריך לראות בפרסום המשולש צעד מנע אפקטיבי נגד ישראל מכל הסתבכות שהחזבאללה עלול ליצור לנו. מי שרוצה יכול גם להסיק שלסורים כבר יש ידיעה מסוימת על תוכניות החזבאללה העתידיות.

 

לפרסום המשולש של המגעים עם סוריה, למרות העיתוי, אין שום קשר עם מצבו של ראש הממשלה שלנו . כולו ספין מבית היוצר של בשאר אסאד. השלום עם סוריה, בסופו של יום, כרוך בשאלה היחידה האם יהיה או לא יהיה לאיראן נשק גרעיני. כל עוד היא חותרת לנשק גרעיני באין מפריע, השלום עם סוריה הוא חלום באספמיא וכר נרחב לתעלולי התקשורת. 

 

למאמרים של דני רשף

מחבר
נכתב בתאריך
26/5/2008



הרשמה לניוזלטר שלנו