עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

אחד במאי שלי - באחד במאי הזה תיבחן יכולתם של אנשים להשפיע על גורלם ועל עתידם כבני אנוש השואפים לחברה שיש בה המון סולידריות מול יער המצוקות

אחד במאי שלי - באחד במאי הזה תיבחן יכולתם של אנשים להשפיע על גורלם ועל עתידם כבני אנוש השואפים לחברה שיש בה המון סולידריות מול יער המצוקות

מאת יואל מרשק - 30.4.2008

 

באפריל 1872, בעיר טורונטו בקנדה, התקיימה השביתה הראשונה של פועלים אשר נאבקו על הגבלת יום העבודה לשמונה שעות. ב-1884, בעיר שיקאגו בארצות הברית, הוכרז האחד במאי כיום ציון למאבק הפועלים ומאז כל שנה אנו מציינים את החג.

השנה אני חש כאילו אנו נמצאים עדיין במאה הקודמת. העוני, המחסור והדיכוי נמשכים למרות התחדשות כלכלית וחברתית, למרות שמעמד הפועלים לוקח חלק בשלטון ולמרות שיש אגודות שיתופיות וקיבוצים שאמורים לממש רווחה  ושליטה של חבריהם.

ביום שישי ה-2.5.08, אצעד עם חברי מהקיבוצים ותנועות הנוער מבית התנועה הקיבוצית לבית ההסתדרות, שם נערוך טקס של הנפת דגלי המעמד (אדום) והלאום (כחול ולבן) ובדברים שאשא לפני המשתתפים בשם התנועה הקיבוצית אציין ללא בושה את הדברים הבאים:

 

אבטלה ועוני בקרב חברי הקיבוצים

זה זמן רב שתחת הסיסמה "החבר אחראי לפרנסתו" איבדנו את הצורך לדאוג למקומות עבודה מפרנסים לחברים, הפסקנו להשקיע בפיתוח ענפים הנותנים תעסוקה, והטלנו את האחריות על החבר היחיד. איש לא רעב בקיבוץ, אך רמת החיים שמתחת לקו העוני לא מאפשרת לחבר שימוש נכון במערכות החינוך, הבריאות ועוד בקיבוצו. אני שומע זאת, אני קורא על כך, אך אנשים מתביישים לזעוק כי הבושה מכסה את הכל.

 

תהליכי קבלת החלטות בקיבוץ

ב-30 קיבוצים יש ועדים ממונים והחברים מוגבלים בנגישות ובהשתתפות בהחלטות; בקיבוצים נוספים מחליטים בניגוד לתקנון. לרשות "המערכת" מיטב עורכי דין מול חבר חסר משאבים. האם ב-2008 חבר שהקים את קיבוצו, או נולד בו, או הצטרף אליו יכול להמשיך לשתף פעולה עם הממסד כאשר הוא פגוע וחסר ישע?

 

המשכורות והשלכותיהן בקיבוצים

למרות צווי בית המשפט, משכורות החברים בקיבוצים אינן גלויות לחברים. החבר יודע שעליו לשתוק ולקבל את כללי המשחק, כדי שמקום עבודתו יובטח; אין לו ברירה אלא להיות קרוב לחמולה שאנשיה מנהלים את הענף וזוכים לשכר גבוה ומעורר קנאה על חשבונו. וכי מה האלטרנטיבה שלו?

ועל התמורה שמגיעה ולא ניתנת לוותיקים כבר דיברתי? ועל כניסת "שותפים אסטרטגים" שבעתיד יקבעו הכל כבר כתבתי? עכשיו יקומו בעלי תפקידים בקיבוץ ויגידו כי "לא היו דברים מעולם" – למי להאמין?

 

במדינתנו

איך אפשר בלי לציין את החברה שסביבנו זאת שאנו כה רוצים להסתגל אליה, "להנמיך את הגדרות" להיות דומים לה, להצטרף אליה...

להצטרף ל-1,600,000 נפש שמתחת לקו העוני, בהם 700,000 ילדים שאין להם ארוחות מסודורות וזקוקים לסיוע מיידי על מנת להשתלב; להשקיף על המסעות החינוכיים לפולין שהפכו מסעות לעשירים בלבד, מחוץ לתחום השגתם של עוד ועוד ילדים.

 

התקווה

הכל שואלים אז איפה התקווה, במה להיאחז? אני מביט סביבי ורואה אלפי צעירים בתנועות הנוער, הקבוצות השיתופיות, סטודנטים בקמפוסים, אלו המשרתים שירות משמעותי בצה"ל, בוגרי שנת שירות ומכינות, ויודע כי יש תשתית עצומה של אנשים המבקשים קיבוץ, תנועה, מדינה קצת אחרת, היוכלו? – החג משמש השנה מיפגש של ציפיות לחברה אחרת למנהיגות חדשה שתתמודד ותיקרא תיגר על המציאות של 1 במאי 2008.

בחג הזה תיבחן יכולתם של אנשים להשפיע על גורלם ועל עתידם כבני אנוש השואפים לחברה שיש בה המון סולידריות  מול יער המצוקות, העוולות וחוסר אונים התופס אותנו בשנת 2008.

 

האחד במאי שמח!


נכתב בתאריך
30/4/2008



הרשמה לניוזלטר שלנו