עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

תנאי לשותפות יציבה - כאשר מתלכדים למען מטרה משותפת, יש לאפשר לכל אחד לשמור על ייחודו, כחבר בברית של שונים ולא כמסדר אחיד. כך תיבנה ברית חזקה וע

תנאי לשותפות יציבה - כאשר אנשים וארגונים חברתיים מתלכדים למען מטרה משותפת, יש לאפשר לכל אחד מהשותפים לשמור על ייחודו, כחבר בברית של שונים ולא כחבר במסדר אחיד. כך תיבנה ברית חזקה ועמידה לאורך זמן

 

מאת אלישע שפירא - 18.3.2008

 

בטבע אנו מחשיבים את הריבוי ורואים בו יתרון. אנו מודאגים כאשר מרחפת סכנת הכחדה על מין כלשהו, כפי שאנו שמחים על כל מין או סוג חדש שנגלה לנו. הטבע אינו "יעיל" יותר ככל שהוא אחיד והוא אינו בזבזן בגיוונו. להיפך, שרשרת החיים במיטבה בעינינו דווקא בשפע צורותיה. ככל שהמגוון עשיר יותר, ככל שגלגולי החיים רבים יותר, ככל שההתאמה לסביבות חיים שונות יצרה אסטרטגיות קיום רבות ושונות, אנו מעריכים ומתפעלים מעוצמתו של הטבע. בשדות המרעה של הטבע איננו מנסים לאחד את הדומים והקרובים. אנו ממיינים, למשל, את משפחת האנטילופות לעשרות סוגים שונים ואנו (והטבע) רוצים שכך ימשך. כשמישהו מספר לנו שעברה בשמים להקה של ציפורים, אנחנו מתבוננים בו בתימהון, הרי יש סוגים רבים כל כך....  כך איש לא יעלה על דעתו לאחד צנונית עם גזר היות והם דומים (פחות או יותר) ויש להם אינטרסים דומים. שניהם סוג של שורש, שניהם גדלים באדמה, שניהם זקוקים למים לצמיחתם ושניהם יגיעו בסופו של דבר אל שולחננו. מדי פעם אנו שומעים בשמחה על זן חדש או סוג מיוחד שהתגלה או פותח. למשל, הכלאה של צנונית וקולרבי שתהיה סוג נוסף של ירק. 

 ***

התרבות האנושית מתאפיינת גם היא בריבוי הקיים בה: ריבוי עמים וגזעים, ריבוי מסורות, ריבוי דתות, ריבוי מיתוסים ואתוסים. ריבוי מנהגים, ריבוי התארגנויות, ריבוי תנועות לאומיות וחברתיות. ריבוי אומנויות, ריבוי סגנונות, ריבוי אסכולות פילוסופיות ומדעיות וריבוי ספרותי והגותי. כל זאת בנוסף להיותנו, כל אחד מאיתנו, יצירה אנושית חד פעמית. בני האדם (ולא רק הם) חיים בחברה ואינם יכולים שלא לחיות בחברה. חברה אנושית נבחנת, בין השאר, בליכודה, בהסכמות המאחדות אותה, באחריות ההדדית בין חבריה, בסולידאריות וביכולת העשייה והיצירה המשותפת. השותפות הזו אינה האחדה. היא אינה מחייבת "צמצום אחדותי". השותפות בחברה אנושית היא משמעותית, חזקה ועמידה, ככל שהיא עשירת גוונים וניואנסים.

 

 זה נכון בכל תחומי העשייה והיצירה האנושית. החיים בחברה מחייבים לעיתים ריכוז מאמץ, עשייה משותפת ומשמעת. אך גם במצבים כאלו הריבוי מבורך ואינו סותר את ההתלכדות סביב מטרה משותפת. אפילו עשייה צבאית, בשעת קרב, כאשר נדרשת מידה רבה של אחדות במעשה, נשענת על מגוון וריבוי של יחידות, סוגי נשק וטכניקות לחימה. דוגמא מתחום אחר היא השירה: מאות ואלפי שירים מעצבים את הזיקה היהודית ואת השותפות הישראלית, על מגוון מרכיביה ושבטיה, על העליות השונות שבנו אותה. איני מכיר מקרה אחד אפילו בו נודעה תרומה חיובית לצמצום תרבותי – מחשבתי. לפעמים חוסר משאבים מאלץ אותנו להשלים עם צמצום תרבותי כפוי. במצבים כאלו נכון יהיה לוודא שהצמצום הוא בגבולות הכורח בלבד, ולזמן קצר ככל האפשר.  

***

כאשר אנשים וארגונים חברתיים מתלכדים למען מטרה משותפת, יש להקדיש תשומת לב רבה ומחשבה יצירתית כדי לאפשר לכל אחד מהשותפים לשמור על ייחודו, כחבר בברית של שונים ולא כחבר במסדר אחיד. אם כך תיבנה הברית היא תהיה חזקה ועמידה לאורך זמן. בשותפויות שנבנות בדרך זו קורה שהשותפים מאמצים זה את סמליו של זה,  זה את מנהגיו וסיפוריו של זה. אף פעם הם אינם מאמצים באופן אמיתי סמלים וסיפורים ש"נתפרו" לצורך האחדתם. שני ניסיונות מודרניים לייצר עוצמה המושתתת על האחדה כזו הסתיימו באופן טראגי:  הפשיזם והקומוניזם הסובייטי.

 

שאלה מעניינת, ספק אם נחקרה כהלכה, היא הקשר שבין הריבוי בטבע לבין תפיסתנו את היתרון של הריבוי בתרבות האנושית.

 

למאמרים של אלישע שפירא

נכתב בתאריך
19/3/2008



הרשמה לניוזלטר שלנו