עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

קורבנות "ההתייעלות" - ניתן לייעל את המערכת הקיבוצית באמצעות הרבה מודלים של התנהלות. למי שטוען שהפרטה ושכר דיפרנציאלי הם המודל היחיד - יש מניעים אחרים

קורבנות "ההתייעלות" - ניתן לייעל את המערכת הקיבוצית באמצעות הרבה מודלים של התנהלות. למי שטוען שהפרטה ושכר דיפרנציאלי הם המודל היחיד - יש מניעים אחרים

מאת פלג מור - 26.2.2008

 

"חובתנו לדרוש התייעלות טוטלית.."

חידה: מהיכן לקוח משפט זה?

 

אמרה משנות השלושים של המאה הקודמת, המהללת ומפארת שיטה מדינית מסוימת?

נוסחה חדשנית הקשורה בלימודי מנהל עסקים? 

קריאה לחזור אל השיטה הליברלית, הגורסת צמצום רבתי של השירותים החברתיים?

 

לא, זהו משפט המסיים את מאמרו, מהחודש שעבר, של חבר בדפי המידע של קיבוצו שבמרכז הארץ. התביעה הבלתי מתפשרת הזו מופנית  אל חברי הקיבוץ בטענה שעליהם לדרוש ממזכירות יישובם את מימוש כוונות ההפרטה עד תומן, כפי שהובטח, ולא להשאיר, אפילו לא חלקית, סימן וזכר כלשהו להתנהלות הקיבוץ הישן. כמנהג הימים האלה ממשיך הכותב ומפרט לדיראון עולם את מגרעות הקיבוץ ההוא; מוצא בו חוסר יעילות רבתי (התנהלות על בסיס תקציבי ולא על בסיס כלכלי!!); מאיים שאם כך יימשכו הדברים, הרי שצפויה התדרדרות מוחלטת; רומז שעצלות וחוסר האכפתיות של חברים כלפי רכוש הקיבוץ היא חלק מהקיבוץ המסורתי; טוען כנגד אי מימוש הבטחות החופש האישי שהובטח בהפרטה כי ההתנהלות ממשיכה להיות כמו בקיבוץ הישן.

חבר הקיבוץ ממשיך ותובע מה שהוא מכנה 'התייעלות טוטלית' – אפילו הנוי והגלריה צריכים להיות מרכזי רווח; יש לסגור מוסדות שלטענתו אין הצדקה לקיומם ביישוב בסדר גודל כזה. למשל המרפאה, עובדה היא אחרי הכל שגב' כהן מתל אביב לא נזקקת ולא מחזיקה על חשבונה מוסדות ציבור למיניהם כמו המרפאה. 

***

ממאמר זה ניתן ללמוד רבות על ההפרטה בקיבוצים ותומכיה ומתבקש להעיר עליו כמה הערות:

·         ההפרטה אינה נגמרת בשום שלב, אלא היא תהליך שסופו פירוק המוסדות השיתופיים, למעשה חיסול הקיבוץ. ההפרטה לא נועדה לעצור את התמוטטותו הבלתי נמנעת, לטענת תומכיה, של הקיבוץ המסורתי. להיפך, היא נועדה למוטטו סופית. 

·         תומכי ההפרטה, למרות מצג השווא שהם מציגים, אינם רואים בעיה בהליך הפירוק הזה, אולי אפילו מייחלים לו ומאיצים אותו, עובדה המתבררת רק ממרחק זמן מסוים. 

·         אף אם לא הוחלט על כך, זהו הליך חיסול, קודם כל של השירותים החברתיים. מה שלא יפורק על פי ההחלטות שבחוברת השינוי, יחוסל בהמשך על ידי יצירת לחץ שאינו מרפה בכיוון זה מצד המעמד הגבוה שבין חברי הקיבוץ.  מדובר בפירוק המערכת הנובע ממניעים אנוכיים, בכסות אידיאולוגית.

·         ההפרטה מלווה בשינוי ערכים – המודל לחיקוי נהיה אורח החיים התל אביבי, המוצג כנכון, אפילו אידיאלי. הכסף יענה את הכל, אפילו שירות ציבורי כללי כגינון צריך להפוך להיות מרכז רווח.

  • ובאמת, מה רע בהצעת ייעול מהסוג של סגירת המרפאה המקומית  ה'מיותרת'? 

עבור אלו מחברי הקיבוץ החדש שיש להם, למשל רכב על יד הבית המקל על בעיית הנגישות, באמת  אין כאן כל רע.         

***

עבור אותם חברים הנמצאים בדרגות השכר הנמוכות זו הצעה גרועה למדיי - הם אלו שיתקשו לשלם עבור שירותי הבריאות המופרטים והרכב המופרט, הנגישות והזמינות של אותם שירותים עבורם תרד בגלל המרחק הפיזי והקושי להגיע. עבור קשישי הקיבוץ למשל, זה יכול להיות קריטי!

מחבר המאמר בדפי המידע, מבליע בו כמה הנחות יסוד, כאילו אמיתות שאין להרהר אחריהן. למשל שייעול מחייב את פירוק המוסדות המשותפים; שהתוצאות הכלכליות של הדגם העירוני קפיטליסטי מוצלחות יותר. 

האם הנחות אלה נכונות ?

השוקלים לתמוך בהפרטה המוצעת מנימוקי ייעול ו'כלכלה נכונה' ייטיבו לעשות אם ישאלו את עצמם:

האם הם רוצים לתת את ידם לפירוק המוסווה כשינוי הכרחי ?

מודל ההתנהלות המוצע לקיבוצם אינו אלא אימוץ השיטה הכלכלית העירונית. האם שיטה זו, שעיקרה תחרות המשאירה מאחור קורבנות רבים מבין השכבות החלשות בחברה, באמת מצליחה יותר? היכן נמצאים המובטלים והעניים, השכבות הנזקקות לעזרת הביטוח הלאומי?

האם צעדי הייעול המוצעים, שעיקרם סגירת המוסדות המשותפים, הם עניין טכני בלבד כפי שטוענים המציעים, או שמדובר בחיסול התשתית הקהילתית שבקיבוץ, שמוסדות אלה מבטאים אותה?

 

האם באמת נכון שהצורך בייעול מחייב את שינוי מודל ההתנהלות כולו, עד כדי נטישת השיתוף והשוויון כערך? או שלמעשה אין קשר הכרחי בין הדברים, ניתן לייעל את המערכת מכל מודל התנהלות שהוא ומי שקושר בין ייעול לשינוי דיפרנציאלי עושה זאת מסיבות אחרות?

 

למאמרים של פלג מור
 

נכתב בתאריך
26/2/2008



הרשמה לניוזלטר שלנו