עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

בטרם פעולה רחבה - ממשלת ישראל צריכה לפתוח במגעים עם הנהגת החמאס על הפסקת אש שעשויה להיטיב עם כולם, אך גם להבהיר שהמשך הירי יחייב פעולה קרקעית רחבה

בטרם פעולה רחבה - ממשלת ישראל צריכה לפתוח במגעים עם הנהגת החמאס על הפסקת אש שעשויה להיטיב עם כולם, אך גם להבהיר שהמשך הירי יחייב פעולה קרקעית רחבה

מאת אלישע שפירא - 14.2.2008

 

תושבי שדרות ויישובי "עוטף עזה" נושאים מזה זמן רב על גבם את שערי עזה הכבדים עד מאוד. על אף רצוננו לחזקם ונכונותנו הרבה לעזור, איננו עומדים במקומם וידנו קצרה מלהביא ישועה של ממש. בשבוע שעבר ביקרנו (המטה השיתופי) בבתי משפחות בשדרות ואחר כך ישבנו לשיח חברים בקיבוץ מגוון, השוכן בעיר שדרות. באותה שעה ירד על העיר מטח של קסאמים והשתררה אפלה. השיחה נמשכה שעה ארוכה לאור נרות, עד שנפרדנו לשלום. למחרת פגע קסאם בביתה של משפחת אדם, הבית ממול.

 

 לגודל המזל הספיקו בני המשפחה וילדיהם להיכנס לממ"ד בטרם התפוצץ הטיל. בסוף השבוע נסעו כל חברי מגוון וילדיהם לנפוש הרחק מהעיר מוכת הטילים. כאשר שבו לביתם ממנוחת סוף השבוע, קיבל את פניהם מטח נוסף, מטח הטילים שאחד מהם פגע בשני האחים טויטו. אל מול הזוועות העוברות על העיר ועל תושביה, ועל כל יישובי הסביבה, אינך יכול שלא לשאול עד מתי? מתי יפסק הטירוף הזה?  

***

מדינת ישראל החזקה, שלפקודתה הכוח הלוחם הגדול והחזק ביותר באזור, מצטיירת בסיפור הזה כשמשון (הגיבור) לאחר שגזזו את מחלפות ראשו וניקרו את עיניו. בסיפור שלנו ממשיך שמשון לשאת על גבו את שערי עזה הכבדים, לשום מקום, ללא תכלית, בעיוורון שאין בו קרן תקווה. צריך לומר את האמת: המדיניות של ממשלת ישראל אינה מובילה לשום מקום. זו מדיניות של ענק עיוור, המכה בכוח בעדת צרעות, כאשר בעקבות כל צרעה שנפגעת מגיח נחיל שלם. כך ללא תכלית ממשיך הענק העיוור להכות סביבו, להכות ולהיעקץ עד זוב דם. הגיע הזמן להתפכח ולהבין שכך לא נפסיק את האש. כך לא נשבור את החמאס וכך לא נחזיר את אבו-מאזן לעזה. ההתקפות מהאוויר, מדויקות ו"כירורגיות" ככל שיהיו לא יפסיקו את ירי הקסאמים.

 

"הסיכול הממוקד" לא יחסל את רצון הלחימה של החמאס. אנחנו לומדים את השיעור הזה בדרך הקשה בחבל עזה. ניסינו את זה במלחמות לבנון וגם שם זה לא עבד. במקום כל פעיל חמאס, מפקד או מנהיג שחוסל, או יחוסל, יקומו שלושה אחרים. הם יהיו נחושים לא פחות מהראשונים והם ישנאו אותנו יותר. בעשרות שנות המדינה למדנו כי מה שלא הצלחנו להשיג בכוח, לא הצלחנו אף פעם להשיג ביותר כוח, גם כאשר האמנו שכל הצדק אתנו. "מלחמות ההתשה" שנכפו עלינו מעולם לא הוכרעו על ידי שימוש ביותר כוח. הן הלכו וגברו הלכו והתעצמו, עד שהן הסתיימו בהסכמה על הפסקת אש. הפסקת אש שלאחריה נחתם הסכם שלום, או התחדשה הלחימה. כך על גדות תעלת סואץ, בימים הרחוקים של סיני, כך לאורך הגבול עם ירדן, כך בגבול הלבנון, כך בכל מקום.

 

***

ממשלת ישראל שגתה כאשר דחתה את הצעת הנהגת החמאס להפסקת אש, היות וסברה בטעות שהם קרובים לשבירה ואסור לאפשר להם להתאושש ולהתארגן. בינתיים, עם כל יום שעובר אנחנו לומדים בדרך הקשה שהם אינם נשברים, אך החיים משני צידי הגבול נעשים פחות ופחות אפשריים. למרות מכותינו, שבכל פעם הן קשות יותר ומדויקות יותר, הם ממשיכים לירות על יישובינו.  ממשלת ישראל צריכה לשנות כיוון. עליה להבהיר להנהגת החמאס שגם אותנו אי אפשר לשבור, כי נמשיך להגיב על כל תוקפנות, אך ננצור את האש מיד כאשר הם יחדלו לירות על יישובינו.

 

 ממשלת ישראל צריכה לפתוח מייד במגעים עם הנהגת החמאס בעזה ולדבר על הפסקת אש, כי רק הם יכולים (אולי) לעשות זאת.  צריך להבהיר להנהגת החמאס שיש לה מה להרוויח אך יש לה גם מה להפסיד. הפסקת האש תיטיב עם כולם והיא יכולה להיות פתח להתקדמות נוספת. יחד עם זאת צריך להבהיר שהמשך הירי יחייב אותנו לצאת לפעולה קרקעית נרחבת. פעולה שבצדק לא ממהרים לבצעה, אך המועד בו היא תהיה בלתי נמנעת הולך ומתקרב. צריך להיות ברור שכך, כפי שהדברים מתנהלים היום, אי אפשר להמשיך.

 

למאמרים של אלישע שפירא

נכתב בתאריך
14/2/2008



הרשמה לניוזלטר שלנו