עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

שמונה הערות על שיתוף - החברה המערבית, השבעה יחסית, יצרה, יוצרת ותיצור תמיד מצוקות אצל האדם ולכן החיפוש של התאגדויות של חברות קרובות לחברה השיתופית תתקיימנה תמיד

שמונה הערות על שיתוף - החברה המערבית, השבעה יחסית, יצרה, יוצרת ותיצור תמיד מצוקות אצל האדם ולכן החיפוש של התאגדויות של חברות קרובות לחברה השיתופית תתקיימנה תמיד

מאת גופה בכר - 11.2.2008

 

קודם כל קצת 'פילוסופיה בגרוש':

 

  1. בגדול, כולנו פועלים לפי האגו האישי שלנו.
  2. ובכל זאת, בני אדם, הם גם יצורים חברתיים וככאלה, הם מחפשים מכנה משותף, רחב או צר יותר עם עוד בני אדם.
  3. באופן בלתי נמנע, הדבר יוצר תלות הדדית. יש כאלה, שבתלות הזאת הם מרגישים שלמים עם עצמם ועם הסביבה ואחרים שסולדים ממנה ורואים בתלות הזאת פגיעה בחופש ובעצמאות שלהם.
  4. לדעתי, מושגים כמו אי תלות, חופש, עצמאות, הם מאוד יחסיים בכל סוגי החברה או המשטר ובטח לא מושלמים. בכל זאת, גם אשליות יכולות להביא שביעות רצון מהחיים.
  5. קיבוץ כחברה שיתופית, עבר הרבה שלבים של תלות הדדית מרצון. בתחילה ובהתאם למציאות של ראשיתו, התלות חלשה על החיים הפוליטיים, הלאומיים, המעמדיים, הכלכליים, החברתיים והתרבותיים. במשך הזמן, חלק גדול מתחומים אלו, לא עמדו במבחן ונעלמו. והיום, מה שנשאר מכל זה, בפחות משליש מתנועת הקיבוצים, אלו הם יחסים בסיסיים אנושיים, של שוויון ערך האדם, ערבות הדדית, שוויון בתגמולים, השכלה, חינוך, בריאות.
  6. הדרך הזאת לבדה, עדין לא עמדה במבחן הזמן, בלי שמאחוריה יהיו משימות כאילו 'מורמות' ממנה.
  7. לי אישית, לא מפריע לחיות עם אדם דתי ששומר על מצוותיו או כזה, שרץ כל הזמן הפנוי שלו לאגף המשימות של התנועה הקיבוצית, למילוי משימות לאומיות, חברתיות או חינוכיות או עם זה, שתולה על כל דבר בולט בגופו עגיל. גם לא עם זה שחושף דרך לבושו את טבורו ואפילו קצת יותר למטה.... כל הזמן שהוא לא כופה על אחרים, את החלק הזה של חייו, שהם עניין פרטי אגואיסטי. ובנוסף לכך, מגלה יכולת לעמוד בפיתויים שסביבו בזכות אמונתו הפנימית בלבד.
  8. לא פעם, אפשר לשמוע בחצר הקיבוץ את המשפט 'ממילא בקרוב נהיה כמו כל הקיבוצים, רצוי שעה אחת קודם'. לדעתי, הדבר מחזיר אותנו לתסמונת העדר.

החברה המערבית, שהיא יחסית שבעה, יצרה, יוצרת ותיצור תמיד מצוקות אצל האדם ולכן החיפוש של התאגדויות של חברות קרובות פחות או יותר לחברה השיתופית קיימות ותתקיימנה תמיד. בכל העולם, קיימות חברויות כאלה, בלי קשר לגדלן והמשטר הקיים סביבן. הכל תלוי ברצון הפרט וביכולתו להתנתק מהעדר.

 

ובנימה אישית:

 

א.      משחר נעורי ועד היום, מסקנתי היא שהאנושות מחולקת למנצלים ומנוצלים. במילים אחרות: עניים ועשירים. כל יתר החלוקות של לאומיות, דת או גזע, באות לשרת חלוקה זו.


קיבעתי את המנטרה של אחד ממורי בתיכון, כאשר הוא חזר פעמים בשבוע על כך ש'במקום אחד, אין שני דברים טובים. יש דברים טובים ועל ידם פחות טובים'. מכאן תמיד חיפשתי סוג חברה, שביכולתה להביא לדרגה הכי נמוכה את המושג 'אדם לאדם זאב'. מצד שני – להביא את האדם לריסון עצמי של יצרים קיצוניים אנושיים. מצדי, יש מקום גם לשאיפה לשלמות, כי זאת הדרך לשמור על הטוב והרצוי יותר.

 

ב.      בחיי הבוגרים, ראיתי שהמשפט 'לא לעולם חוסן', מתייחס לכל בני האדם ללא יוצא מהכלל. צרות באות בבודדות או צרורות, בלי לדעת מתי ואז אתה זקוק לסיוע של החברה סביבך. כבוד אישי של כל אחד מאתנו מחפש חברה שתתקבל בזכות ולא בחסד.

 


נכתב בתאריך
11/2/2008



הרשמה לניוזלטר שלנו