עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

המירוץ לחיסול עצמי - מזכיר התנועה הקיבוצית, זאב שור, אינו מוצא עוד שום ייחוד או אידיאה המבדילים בין מפלגת העבודה לקדימה והוא מציע לאחדן. עוד שלב במכירת החיסול הרעיונית

המירוץ לחיסול עצמי - מזכיר התנועה הקיבוצית, זאב שור, אינו מוצא עוד שום ייחוד או אידיאה המבדילים בין מפלגת העבודה לקדימה והוא מציע לאחדן. עוד שלב במכירת החיסול הרעיונית

מאת פלג מור – 5.3.2008

 

בתקשורת דווח כי מזכיר התנועה הקיבוצית, זאב שור, אמר בפגישתו עם אהוד אולמרט  (28.1.08) כי "על העבודה וקדימה להתאחד". בראיון ברשת ב' הוא הרחיב שזה "למען תהליך השלום". ייתכן והדברים נאמרו יותר מתוך שנאת המן (האפשרות לבחירות מוקדמות ולניצחון נתניהו) מאשר  אהבת מרדכי ( רצון בהמשך שלטונה של קדימה וראש הממשלה הנוכחי העומד בראשה), ומתוך ראייה נכוחה של תמונת המצב הפוליטית כפי שהיא עולה מסקרי דעת הקהל. 

 

אולם חברי קיבוץ, או המעוניינים בטובתו של הרעיון הקיבוצי, ככל שנותרו כאלה, אף אם שותפים הם לדעתו של כותב שורות אלה כי עלייתו של נתניהו לשלטון היא בשורה רעה לעם ישראל, אינם פטורים מהרהור נוסף על משמעותה של ידיעה זו.

***

מסתבר שמזכיר התנועה הקיבוצית אינו מוצא עוד שום ייחוד במפלגת העבודה, אידיאה או דרך פעולה המבדילים אותה ממפלגת קדימה והוא מציע איחוד ביניהן. מפלגה נמדדת באיכותו של  חבר האישים אותם היא מציעה לעמדות הבכירות בהנהגת המדינה, בשונות הקיימת בינם לבין קבוצת האישים המוצעים על ידי מפלגות אחרות, במידת יכולתם לזכות באמון הציבור, במצעה הייחודי הערכי לאורח החיים הרצוי במדינה, במידה בה ניסתה להגשים את מצעה זה בהיותה בעבר בשלטון.

 

מפלגה בעלת שורשים היסטוריים נושאת עימה גם את מטען עברה, גם את התדמית שנוצרה לה במשך השנים, גם את הגרעין הקשה של תומכיה ומיקומם הסוציו אקונומי בתוך האוכלוסייה הכללית – כל אלה הם תעודת הזהות שלה. והנה באו ימים שאף מזכיר התנועה הקיבוצית, שהוא גם מזכיר מחוז החברים הגדול במפלגת העבודה, אינו מוצא עוד טעם בקיומה הנפרד של מפלגה זו ומציע לאחדה עם מפלגה סינטטית ומלאכותית, ערב רב של פליטי מפלגות אחרות כקדימה.

 

לדעתו לא נותר עוד דבר מכל האלמנטים הרעיוניים של "העבודה" שהוא ייחודי מספיק או בעל ערך מספיק על מנת להשאיר מפלגה זו עצמאית. נניח לשאלה מי הסמיך את המזכיר הנכבד לכך ועד כמה מייצגת עמדתו זו את ציבור חברי מפלגת העבודה בקיבוצים.  גם לא נעסוק כאן בשאלה איך יעודד בעתיד הממסד הקיבוצי את החברים, כמנהגו בכל פעם,  להירשם כחברי מפלגת העבודה אם אין הבדל בינה לבין מפלגות אחרות.

***

האמת היא כמובן שמזכירנו הנכבד צודק. כמו ההסתדרות וכמו התנועות הקיבוציות, שותפותיה במרוץ לחיסול עצמי, גם מפלגת העבודה התרוקנה מכל סממן ייחודי ונותרה שלד בלבד, צל חיוור של עצמה. לשווא נחפש בה דרך ייחודית  או אמירה עצמאית בעלת ערך, למשל  בתחום החברתי כלכלי. בהוויה המרוקנת הזו באמת אין כל סיבה מדוע  לא להתאחד עם מפלגה אחרת ולו יהא זה עם קדימה.

 

תופעת ההתרוקנות מחלחלת לכל האורך, עד לביטויה הפיזי ברמת הקיבוץ הבודד. הנה קטע של כותב חיצוני הרואה את הקיבוץ הקרוי מתחדש בחיי היומיום (מתוך המקומון 'שיחת העיר', מקומון לבית שאן והסביבה, ע. צופיה, 25/1/08):

" קיבוצים – בחודשים  האחרונים אני מבחינה בתופעה העוברת כחוט השני בקיבוצים מופרטים (אילו היה מדובר בתופעה משמחת הייתי כותבת שחוט השני שוזר ומחבר בין אותם קיבוצים, אבל מאחר שמדובר התופעה מעציבה ומצערת, חוט השני הוא החוט הנפרם דווקא): הם נראים ריקים, נטושים, שוממים. אפילו במשך היום יש שעות שבהן לבד מקשישים המתניידים עם הקלנועיות שלהם, אין איש בחוצות. המקום שקט ויפה אבל שיממונו מעציב ומעורר תמיהה: היכן האנשים? כשמתקרבים אל חדרי האוכל הסגורים מבינים את אחת הסיבות להעדר האנשים בחוצות הקיבוצים: אין לאן לצאת. מאז נסגרו חדרי האוכל אין לאן לצאת. אין בשביל מה לצאת. אין בשביל מי לצאת.

האם שיערו הדוגלים בהפרטה שכך – ריק, שומם, נוסך עצב – ייראה קיבוץ מופרט?"

 

למאמרים של פלג מור

נכתב בתאריך
5/2/2008



הרשמה לניוזלטר שלנו