עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

שיעור בסולידריות - הצלחתה של ההסתדרות לקדם חוק פנסיה כללי יכולה ללמד על הכוח הטמון ביכולת ההתארגנות והסולידריות. כזה ראה וחדש

שיעור בסולידריות - הצלחתה של ההסתדרות לקדם חוק פנסיה כללי יכולה ללמד על הכוח הטמון ביכולת ההתארגנות והסולידריות. כזה ראה וחדש

מאת פלג מור - 31.1.2008

 

בסוף השנה שעברה חתם שר התמ"ת על צו הרחבת הסכם הפנסיה, כך שיחול על מועסקים רבים  במשק שלא נהנו עד עתה מסידור פנסיוני, חלקם הגדול עובדי עסקים פרטיים קטנים. מדובר בהישג משמעותי להסתדרות, השושבינה המרכזית להסדר, למעשה הישג לעבודה המאורגנת בכלל, למרות איומי ארגוני הסוחרים שלא יהיה באפשרותם לקיימו, ולמרות הספק עד כמה יוכלו להפריש לחיסכון פנסיוני אותם עובדים המשתכרים אל צרור נקוב - שכר המינימום או מעט מעליו.

 

לא מדובר בעניין טכני בלבד -  יש כאן אמירה בעלת ערך על ערבות הדדית ואחריות חברתית דווקא בתקופה בה ירד ערכם של מושגים אלה,  בצורת פעולה לטובת עובדים שרבים מהם אינם חברי הסתדרות או מסגרת מאגדת אחרת כלשהי.  כבר שנים סופגת ההסתדרות ביקורת קשה מפי רבים - לא בהכרח טובים - על היותה מעין ארגון-על של ועדי העובדים החזקים, מייצגת את האינטרסים שלהם ודורשת את טובתם בלבד תוך הזנחה של אותם מועסקים הנזקקים באמת לעזרתה. נשמעה כבר הטענה שאם כך הם פני הדברים, קיומה של ההסתדרות מיותר, אותם ועדים ממילא יכולים לדאוג היטב לעצמם.

 

***

והנה עתה נעשה שימוש בכוח העוצמה העומדת מאחרי העבודה המאורגנת לחיוב המעסיקים במקומות העבודה הפרטיים לקחת אחריות להסדר הפנסיה, כלומר לדאוג לרווחת עובדיהם בעתיד, אף שרבים מהם אינם חברי ההסתדרות ואין בכוחם להתארגן כלל. השימוש כאן בכוחה הכופה של המדינה פירושו לומר שיחסי הכלכלה החופשיים בחברה האנושית הם חשובים אך אינם מקודשים ואינם מוחלטים; מותר להתערב בהם למען הוצאתם לפועל של ערכים שאינם פחותים מהם בחשיבותם, כמו ערבות הדדית ואחריות חברתית, שהם פועל יוצא מההכרה שעתידו של אדם אינו צריך להיות מופקר למקריות הגורל. הוא גם לא צריך להיות פונקציה של מידת יכולתו להשיג עמדת  כוח גבוהה ככל האפשר בתחרות על משאבי הממון והיוקרה.  החברה האנושית איננה ג'ונגל ועליה להבטיח קיום מכובד גם למי שיכולת המאבק, ההישרדות העצמית והתועלת שמפיקה ממנו החברה פחותה או פחתה במשך השנים, למשל מי שיצא ממעגל העבודה.

 

לא מיותר להזכיר כאן שההסתדרות כפי שנבנתה בארץ היתה יותר מאשר עוד ארגון עובדים, טרייד יוניון על פי מתכונתו במדינות אחרות. היא הקימה מוסדות שליוו את החברים בה לכל אורך חייהם:  מעונות לילדים, בתי ספר לנערים, בתי אבות לקשישים, קופת חולים לחולים, חברת העובדים ומפעליה, קרנות הפנסיה ועוד. היתה זו מסגרת שיתופית קואופרטיבית גדולה, ביטוי ממשי להשקפת עולם על הצורך בהתארגנות עצמית וסולידארית של ציבור העובדים, להכרה אידיאולוגית בשוויון ערך האדם ומכאן בזכאותו - גם כשידו אינה משגת - לבריאות, השכלה, שיכון..  בשנים האחרונות הופרטו והופרדו ממנה חלק גדול ממוסדות אלה וההסתדרות קיבלה אופי שונה, של ועד עובדים המעוניין רק בגובה המשכורת שמקבלים העובדים שהוא  מייצג, כאן ועכשיו. העיסוק בהסדר הפנסיוני והחלתו על מאות אלפי עובדים נוספים מהווה אולי חזרה מסוימת לתפיסת העולם ההיא.   

***

 

תפיסת העולם הרואה באדם העובד אישיות שלמה וחלק ממסגרת חיים כוללת הייתה משותפת כמובן גם לקיבוצים. ואמנם שנים רבות ראו מייסדי הקיבוצים את עצמם ואת יישוביהם כחלק אינטגראלי מההסתדרות הכללית  ושילמו בלא ערעור, אפילו בדבקות, את מיסי החברות בה אף כי חלקים מרכזיים מפעילותה, כמו האגף לאיגוד מקצועי או נעמת, לא היו רלוונטיים עבורם. הייתה זו חברות של השקפת עולם, שאינה מבוססת על חשבון של רווח מיידי, כדאיות ואחוזי הנחה במועדון החברים. חלק מזהותם האישית והקולקטיבית של חברי הקיבוץ, בעיקר בני דור המייסדים, היה חברותם במפלגות המקורבות לתנועת העבודה, בתנועות הקיבוציות ובהסתדרות הכללית. היה ברור שמדובר במערך אחד של בעלי ברית החולקים ביניהם השקפת עולם, יעדים וערכים, מקיימים חזית משותפת מול שאר העולם.

 

אי אפשר שלא להשוות זאת עם המצב היום, כאשר נותרו חברי הקיבוצים, ליתר דיוק תומכי השיתוף שעדיין קיימים בהם, ללא כל מסגרת תומכת  ומזדהה, ללא שותפים לתפיסת עולמם.

 

למאמרים של פלג מור

נכתב בתאריך
31/1/2008



הרשמה לניוזלטר שלנו