עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

סיכום סדנה שנושאה היה: "הקיבוץ (השיתופי), החברה הישראלית והשליחות הציונית"

 

טלפון:  03-6925418

פקס:03-6925417

shitufi@tkz.co.il

 

 

 

סיכום סדנה שנושאה היה: "הקיבוץ (השיתופי), החברה הישראלית והשליחות הציונית" 

בסיכום יש 3 חלקים:

1. דברי פתיחה - אלישע שפירא.

2. תמונות מהסדנה.

3. סיכום מורחב אחרי התמונות.

 

סדנת המטה השיתופי, שנושאה היה: "הקיבוץ (השיתופי), החברה הישראלית והשליחות הציונית", התקיימה כמתוכנן בסוף דצמבר.

היום, שבוע לאחר הסדנא, אני רוצה להקדים סיכום ראשוני, לפני הסיכום המלא שעוד יבוא. אני מבקש גם לדווח בקיצור לכל אלה שנבצר מהם להשתתף אתנו בסדנא.

השתתפו בסדנא כחמישים חברות וחברים, ביניהם צעירים וותיקים, ודיוניה היו ענייניים ומועילים. להרגשת כולנו היה זה אירוע חשוב ומוצלח.

פתחנו את הסדנא בהצגת חלומותיהם – תקוותיהם של ארבעה "חולמים": אודי מנור, מיכל סלמון, נחמיה רפל ומאיה שפיר. על החלומות הגיבו ארבעה דוברים: אלדד שלם, נעמיק'ה ציון, דני זמיר ועזרא דלומי. עם מטען החלומות והתגובות התחלקנו לצוותי עבודה, שדנו בנושאים המעסיקים את הקיבוצים ואת כלל החברה הישראלית: "שוויון וערבות הדדית", "שוויון הזדמנויות בחינוך וחינוך ברוח שיתופית", "שותפות וקואופרציה", "קרקעות והתיישבות". בערב התכנסנו שוב למופע של תיאטרון אימפרוביזציה, שהיה מרגש ומלמד. למחרת המשיכה העבודה בצוותים, עד לגיבוש מתווה לתוכניות עבודה, כל אחד בתחומו.  במליאת הסיכום הוצגו תוכניות העבודה השונות, נשמעו הערות והתקבל סיכום משותף, להתארגנות והמשך עבודת המטה:

· נפעל להשלמת המשאבים הנחוצים מתקציבי התנועות ומגורמים ידידותיים חיצוניים. במידת הצורך נפנה ישירות לקיבוצים להשתתף במימון פעילויות ופרויקטים חשובים. 

· לכל תחום יקבע פעיל במטה שירכז ויוביל את השלמת תוכנית העבודה ואת הפעילות בתחומו.

· נפתח ונעמיק את הפעילות בתחום החינוך. לאחר תקופת ניסיון וגיבוש דרכי פעולה, נרחיב את היקף העבודה של רכז התחום (דורון נדיב מתחיל לרכז את תחום החינוך במטה והוא יעבוד בתיאום עם תנועות הנוער ועם גורמי החינוך בשטח ובתנועה).

· בתיאום עם אגפי המשימות (בשתי התנועות), תנועות הבוגרים והקבוצות השיתופיות, נרחיב את הפעילות  בין הצעירים. לאחר תקופת ניסיון וגיבוש דרכי פעולה נרחיב את היקף העבודה גם בתחום זה (אורי אופיר התחיל לרכז את תחום הצעירים במטה).

· המטה השיתופי ימשיך לתאם ולהוביל את הפעילות הכלל תנועתית בתחום הקואופרציה.

· יוקם צוות חשיבה לקידום התקשורת עם הקיבוצים והחברים ולקידום הנוכחות של הרעיון השיתופי בתודעת הציבור.

· המטה השיתופי ינקוט עמדות פומביות לגבי התרחשויות קיבוציות וכלל חברתיות, דוגמת ההחלטות על הפיכת קיבוצים למושבים, שביתת המורים וכו'. במידת הצורך ובהתאם לאפשרויות יזומנו מוסדות המטה כדי לגבש עמדות ולקבל החלטות בנושאים שיעלו על סדר היום הציבורי.

 

אי אפשר לסכם את הסדנא ללא אמירת תודה לצוות המארגן ובעיקר למריו, שהכין לנו מפגש איכותי בכל המובנים.  אני רוצה להודות לכל מי שהשתתפו בסדנא ולקוות שנצליח לשמור על קשר גם עם מי שלא הגיעו הפעם. אנחנו (המטה השיתופי) זקוקים לכם. חשוב עוד יותר, העניין המשותף שלנו זקוק לכל אחת ולכל אחד מאתנו.

 

להתראות

אלישע שפירא 

 

 

סיכום הסדנא של המטה השיתופי

 

 

 

 

הקיבוץ (השיתופי)
החברה הישראלית
והשליחות הציונית

 

 

 

 

סמינר אפעל

 

26-27 בדצמבר 2007 – י"ז-י"ח טבת תשס"ח


 

 

במקום מבוא

 

 

הסדנא התקיימה בסוף דצמבר 07 והשתתפו בה כחמישים חברות וחברים, ביניהם צעירים וותיקים. דיוני  הסדנא היו ענייניים ומועילים ולהרגשת כל המשתתפים היה זה אירוע חשוב ומוצלח.

 

הסדנא נפתחה בהצגת חלומותיהם – תקוותיהם של ארבעה "חולמים":

אודי מנור, מיכל סלמון, נחמיה רפל ומאיה שפיר.

על החלומות הגיבו ארבעה דוברים: אלדד שלם, נעמיק'ה ציון, דני זמיר ועזרא דלומי.

 

עם מטען החלומות והתגובות התחלקנו לצוותי עבודה, שדנו בנושאים המעסיקים את הקיבוצים ואת כלל החברה הישראלית: "שוויון וערבות הדדית", "שוויון הזדמנויות בחינוך וחינוך ברוח שיתופית", "שותפות וקואופרציה", "קרקעות והתיישבות". בערב התכנסנו שוב למופע של תיאטרון אימפרוביזציה, שהיה מרגש ומלמד. למחרת המשיכה העבודה בצוותים, עד לגיבוש מתווה לתוכניות עבודה, כל אחד בתחומו.  במליאת הסיכום הוצגו תוכניות העבודה השונות, נשמעו הערות והתקבל סיכום משותף, להתארגנות והמשך עבודת המטה.

 

על בסיס סיכומי צוותי העבודה ומליאת הסדנא יוכנו בשבועות הקרובים תוכניות עבודה מפורטות, שישולבו בתוכנית העבודה הכללית של המטה השיתופי.

 

חוברת זו מאגדת את המלצות הצוותים, כפי שהוצגו והתקבלו על ידי מליאת הסדנא, כל צוות בדרכו ועל פי סגנונו.                                                                                                                           


 

סיכום צוות חינוך והשכלה בישראל

 

שוויון הזדמנויות מול הנצחת פערים

 

 

הנחות יסוד:

 

1.      המטה השיתופי מבטא רעיון לכן עליו להבטיח משאבים לפעולתו.

2.      תקופת המעבר בה נתונה החברה בכללותה משפיעה גם על התנועה הקיבוצית ועל המטה השיתופי.

3.      על המטה השיתופי לחזק את תשתית הפעולה העצמאית שלו.

4.      לדיון ולמעשה החינוכי של המטה יש הקשרים פוליטיים לאומיים.

 

 

ערכי ותכני ליבה:

 

1.      חינוך יהודי מתוך תודעה היסטורית העולה בקנה אחד עם אוניברסליזם    דמוקרטי הומניסטי סוציאליסטי.

2.      מדיניות החינוך הלאומית: שכר אטרקטיבי לדור צעיר של מורים.  לא סלקציה, לא סגרגציה, אלא אינטגרציה כאידיאל. איחוד החינוך הממלכתי והממלכתי דתי כחלק מחיזוקה של המדינה במדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית.

3.      תורת הקבוץ השיתופי: ערכים קבועים לעומת דפוסים משתנים.

 

 

תכנית עבודה:

 

1.      הקמת "חומ"ש" – חינוך משימתי שיתופי' במטה השיתופי, המופעל על ידי פעיל (אחד לפחות) במשרה מלאה. תפקידיו:

·        שימוש בתכניות קיימות וגיבוש תכניות חינוכיות חדשות באמצעותן להגיע לכמה שיותר בני נוער במסגרות פורמליות-ציבוריות ובמסגרות בלתי פורמליות גם יחד.

·         יצירת מסגרות לימוד-עיון אזוריות של חברי קבוצים שיתופיים שיעסקו בעניינים על סדר היום של המטה השיתופי.

·         כינוס פורום מנהלים המזדהים עם המטה השיתופי ליצירת רצף חינוכי עם תנועות הנוער, ולהעמקת ערכי הליבה בתהליך החינוכי השוטף.

 

2.      הקמת צוות הכולל את: המטה השיתופי, תנועות הנוער ואגף המשימות, ליצירת תשתית לפעולה עצמאית רב-תחומית, במסגרת התועות בשלב זה.

3.      תביעה ממוסדות התנועה לקיים דיון ציבורי בתפקידי מחלקת החינוך.

4.      דרישה להרחבת הקציב במיליון ₪, החל משנת העבודה הקרובה (08).

5.      דרישה למשאבים שמטרתם הכפלת מספר משרתי שנת השרות על מנת לחזק את הגורמים בוני החברה.

6.      גיוס משאבים נוספים לחיזוק קבוצות המשימה השיתופיות בתחומי שיכון, עבודה, השכלה.

7.      רתימת הגורמים ההתיישבותיים לצורך הקמת קיבוצי-קבוצות בפריפריה. 

8.      בדיקת אפשרות לפעולה משותפת עם המגזר החרדי.

9.      בדיקת אפשרות לפעולה משותפת עם המגזר הערבי.

10.  פעולה לחיזוק הכוח הפוליטי הסוציאל-דמוקרטי במישור המפלגתי.

11.  קריאה לאיחוד שני ארגוני המורים.

12.  קריאה להחלת חוק שרות אזרחי חובה כמסגרת הקולטת פטורי שרות צבאי.

13.  פעולה לאור ערכי הליבה של המטה השיתופי כל אחד במקומו. 


 

סיכום צוות קרקעות והתיישבות

 

 

"לעובדה ולשומרה" או "למסחרה ולאבדה"

 

 

עקרונות יסוד

 

 

1.            מדינת ישראל היא מדינה יהודית, מדינתם של כל היהודים בעולם.

2.            מדינת ישראל מעניקה ותעניק זכויות אזרחיות שוות לכל אזרחיה, יהודים ושאינם יהודים. במדינת ישראל יישמר כבוד האדם של כל אזרחיה.

3.            הזכויות הלאומיות של הערבים החיים בארץ ישראל תינתנה להם במדינה הפלשתינית שתקום לצידה של מדינת ישראל. ליהודים שיחיו במדינה הפלשתינית תינתנה זכויות אזרחיות שוות לאלו של אזרחיה הערבים.

4.            הזכות של היהודים למדינה יהודית, מתבססת ומותנית בכך שהיהודים ימשיכו לעלות לארץ ישראל, ויהוו רוב גדול מכלל אזרחי המדינה, וכן שמרבית אדמות המדינה יוחזקו על ידי היהודים, הן בדרך של עיבודן והן בדרך של התיישבות עליהן.

5.            כדי לממש את זכותם של היהודים למדינה משלהם, תעודד המדינה את היהודים לעלות אליה, להתיישב על אדמותיה, לעבד אותן, ולהתקשר אליהן לדורי דורות. ליהודים במדינת ישראל יש זכות קדימה בהתיישבות על אדמותיה, מבלי למנוע מהאזרחים שאינם יהודים לקבל אדמה הדרושה להם למגוריהם ומחייתם על פי אמות מידה שוויוניות.

6.            תישמר הזכות של היהודים, ושל אלה שאינם יהודים, במדינת ישראל, להקים לעצמם ישובים בנפרד בהם יוכלו לקיים את אורח חייהם על פי רצונם, המסורת והערכים הייחודיים שלהם. מדינת ישראל תעודד קיום יחסי שכנות הוגנים וטובים בין כל אזרחיה ויישוביה.

7.            הקיבוץ, היא צורת החיים הכפרית ההולמת ביותר להשגת יעדי ההתיישבות היהודית במדינת ישראל, בכך שרמת השותפות שלהם מאפשרת להם לקיים חברה ומשק המבוססים על כל מרחב האפשרויות, ומבלי להקטין את היקף ומידת אחזקתם באדמותיהם, גם אם החקלאות אינה מהווה את העיסוק העיקרי של חברי הקיבוץ ואינה תופסת את המקום העיקרי בפרנסתם.

8.            מתוך ראייה לאומית, ומתוך הבנה שעלינו למלא תפקיד מרכזי בהמשך בנייתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, נביא עמדתנו זו בפני חברי הקיבוצים והמושבים, כדי להניע שוב את תנועת ההתיישבות למטרותיה הייחודיות והמקוריות.

 

הצעות לתכנית העבודה

 

 

·              הרציונל הרעיוני:

הצעות החוג מבוססות על המסמך העקרונות (הנ"ל) והן נובעת מהסכמה על מסמך עקרונות זה.

 

·              חוזים קרקעיים:

המטה השיתופי יזום ויבצע פעולות הסברה כדי להבהיר לקיבוצים ולחבריהם, כי ביטול ושינוי חוזי המשבצת הקיימים, כתוצאה מקבלת חוזה נפרד וחדש לשטח המחנה, מחלישים את האחיזה ההתיישבותית של הקיבוצים באדמותיהם.

 

·              קיבוצים זעירים:

המטה השיתופי ייאבק על מדיניות תנועתית שתחזק אחיזתם בקרקע של הקיבוצים הזעירים.

 

·              קשר המטה השיתופי עם קק"ל

יוקם צוות משותף עם קק"ל, במטרה לגבש מדיניות קרקעית והתיישבותית שתביא לידי ביטוי את העיקרון של שמירה על קרקע הלאום.

 

·              חינוך התיישבותי

טיפוח הנושא ההתיישבותי בכל מערכות החינוך הקיבוציות והתנועתיות, בקיבוצים, באזורים ובתנועות הנוער.

 

·              שילוב קבוצות אוטונומיות בקיבוצים שיתופיים

הפעלת מודל של קיבוץ בסיס (שיתופי) שיקלוט קבוצות בוגרים שיתופיות, כישויות נפרדות ואוטונומיות באותו ישוב.

על המודל להבטיח:

-         החזקת קרקע לאום.

-          אופי שיתופי לקיבוץ.

-         שירותים משותפים.

-         אחיזה של שתי הישויות בקרקע ובאמצעי ייצור.

-         הבטחת אוטונומיה לכל ישות בתחומי נכסים, תקציבים וכו'.


 

 

·        טיפוח צוותי ענפים חקלאיים בקיבוצים

א.    מיפוי והערכת מצב

ב.  פעולות הסברה בקיבוצים להדגשת העבודה העצמית והניהול העצמי, כערכים שיש להיאבק על מימושם.

ג.       שמירה וטיפוח ענפים שמקיימים את ציוויי השמירה על קרקע הלאום (כדוגמת הבקר לבשר).

 

·        השכלה חקלאית:

א.    המטה השיתופי יפעל להכללת נושאי החקלאות בתכניות הלימודים בבתי"ס תיכוניים של התנועה הקיבוצית.

ב.     המטה השיתופי יאמץ את פרויקט נצ"ח (ניהול צעיר לחקלאות), ויגייס מקורות לחידוש הפעלתו.

 

·        הקמת יחידה תנועתית להתיישבות:

א.    כל התכנית הנ"ל תוצג ע"י המטה השיתופי למזכירות התנועה במגמה שתיכלל בתכנית העבודה של התנועה. כמו כן יוצע לתנועה להקים מחדש צוות התיישבות, שיפעל להגשמת הנושאים הכלולים בתכנית זו

 

·        מימון הפעילות החינוכית-התיישבותית

המטה השיתופי יפעל להשגת מקורות חיצוניים ופנימיים לטובת הפעילות החינוכית ההולכת ומתרחבת.


 

 

 

 

סיכום צוות שותפות וקואופרציה

 

בעלות משותפת מול הפרטות ומכירת חיסול

 

 

 

 

המלצות הצוות, על בסיס נייר העבודה של צוות ההיגוי הרחב, לחיזוק וקידום הקואופרציה.

 

רקע:

רבים רואים את הקואופרציה כדרך מתאימה לפיתוח מערכות כלכליות ומוסדות חברתיים, בחברות מתפתחות.  מקובל לחשוב כי עיקר יתרונה של הקואופרציה הוא בשלבים הראשונים של בניית המשק, בתנאי מצוקה ובעיקר במצבים של מחסור בהון התחלתי. מבלי לבטל את יתרונותיה של הקואופרציה בתנאי מצוקה, מתברר כי בעולם המודרני פועלים קואופרטיבים משגשגים רבים, בכל המגזרים, כולל במדינות המפותחות ביותר במערב.

מתברר כי לקואופרטיבים יתרונות בני-קיימא, בתנאי התחרות של השוק הגלובלי.

הקיבוץ הוא אחת ההתארגנויות הקואופרטיביות היותר משוכללות והוא היה רוב שנותיו מקור השראה לארגונים ולתנועות הקואופרטיביות בעולם. למרבה האירוניה, כפי שקורה לעיתים, מגלים היום חברי הקיבוצים את הקואופרטיבים מחדש, במונדרגון שבספרד, באיטליה ובמקומות אחרים מעבר לים. זאת כאשר בחלק מהקיבוצים מפרקים את המערכת המשותפת, ובארגונים הכלכליים, הארציים והאזוריים, מפרקים את הקואופרטיבים (דוגמת תנובה) בשם "הכלכלה הנכונה".

 

על רקע זה צמחו יוזמות שונות לחידוש פניה של הקואופרציה בתנועה הקיבוצית ובישראל, והוטל על המטה השיתופי להוביל ולתאם את הפעילות בנושאים אלו בתנועה. קידום הקואופרציה הוא אחת התשובות במאבק נגד מגמות ההפרטה של המשאבים הלאומיים, החברות הממשלתיות, החברות הציבוריות והשירותים הציבוריים, במדינה ובקיבוצים.

 

 

מטרות:

הגדרת המטרות וקביעת תחומי הפעולה, בנייר זה, נכתבו בהשראת מסמך עקרונות היסוד של הקואופרציה, כפי שנוסחו על ידי ה ICA (הארגון הבין לאומי של הקואופרציה).

1.            לטפח דפוסים ותרבות של שיתוף פעולה כלכלי וחברתי, כדרך מועדפת על הפירוד (אטומיזציה) והאלימות החברתית.

2.            לעודד ולטפח שיתופי פעולה בין בני האדם, כדי להתמודד בסביבה תחרותית ובמצבי מצוקה.

3.            לקדם תהליכים שיגרמו לביזור ולדמוקרטיזציה של הניהול ושל השליטה בהון.

4.            להפיץ את עקרונות הקואופרציה לציבור הרחב בארץ ובתנועה  הקיבוצית.

5.            לבנות את הקואופרציה כמעגל תמיכה וייצוב לגרעין הקשה של הקיבוץ השיתופי והקומונות.

 

תחומי הפעילות:

1.            חינוך לערכי הקואופרציה כולל מחקר והוראה באקדמיה.

2.            הפצת "התורה הקואופרטיבית" לציבור הרחב בארץ ובתנועה, מקבלי החלטות, למנהלים ולפעילי משק.

3.            עידוד יוזמות קואופרטיביות בקיבוצים, בשיתופי פעולה בין קיבוצים ובשיתופי פעולה עם גורמי חוץ.

4.            חיזוק המרכיבים הקואופרטיביים בארגונים האזוריים והארציים.

5.            בדיקה וקידום יוזמות קואופרטיביות בתחומי הפיננסיים והשירותים.

6.            ייזום התארגנויות קואופרטיביות חוץ קיבוציות.

7.            הכשרת והדרכת חברי קואופרטיבים ואלו המתעתדים להיות חברי קואופרטיבים.

8.            השתתפות במוסדות הקואופרציה והאיגוד השיתופי בישראל.

9.            טיפוח קשרי חוץ עם ארגונים קואופרטיביים בעולם.

 

התארגנות ואיוש הצוותים

1.            המטה השיתופי ירכז ויתאם את פעילות כל גורמי התנועה המעורבים ומעונינים בתחום.

2.            ימוסד "פורום היגוי רחב", שיזומן וינוהל על ידי רכז המטה השיתופי.

3.            רוב הפעילות תובל ותנוהל בצוותים מצומצמים, בשיתוף פעולה והתייעצות בין הצוותים, על פי העניין, ובשיתוף פעולה עם גורמי חוץ מעונינים בתחום. 

 

 

צוותי עבודה:

1.      פתרונות קואופרטיביים לקיבוצים ולאזורים: אלדד שלם, ריפי גולדמן גיורא מסד, עמוס רבין, דיאנה בוגוסלבסקי, אחיק בר לוי,  יניב גדיש, מריו טויב, רוברטו (גרנות), סול לביא (אלמוג), שאול גולומב (ניר דוד), כבי שקולניק (ניר יצחק).

2.      בעלות חברתית (הקיבוצים) בתאגידים כלכליים: עמוס רבין, גיורא פורמן, גיורא מסד, שמעון זילס (יזרעאל), עקיבא פלק (כלכלה בקבה"ד), אורי קינמון(גן שמואל), כרמית דורון, אילן טסלר, דיאנה בוגוסלבסקי

3.      סיוע להקמת קואופרטיבים חוץ קיבוציים: יואל מהרשק (אגף משימות), אודי מנור, אמרי רון, צביקה מזרחי, יאיר שביט, אילנה לפידות, אמציה רייז, מיכה ברנר (המרכז לקואופרציה)

4.      מיסוד מבנה קואופרטיבי לקבוצות השיתופיות (?): עופר, אליק (מעגל הקבוצות), נציגי תנועות הבוגרים, מח' משפטית........

5.      חקיקה (האיגוד השיתופי): אלישע שפירא, מיכי דרורי, יעקב דרומי, חיים (ג'ומס) אורון, אורית נוקד, שי חרמש, אמרי רון, כרמית דורון, שושנה שגיא, ירון ריכמן. ייעשה שימוש במרכז המידע של הכנסת כדרך לזרז את הצעות החקיקה השונות.

6.      בדיקת היתכנות להקמת או התקשרות עם מוסד כספי קואופרטיבי: עמוס רבין, יורם יאיר (משקי יהודה), עו"ד צורי לביא, יהודה פז, שמעון רביד, אמציה רייז, אלישע שפירא,

7.      הדרכה וימי עיון: אילנה לפידות, רוני בוכמן, צביקה מזרחי, אלי ברמן,

8.      קשרי חוץ בארץ: אמציה רייז, אילנה לפידות, אלישע שפירא

9.      קשרי חוץ בעולם: יהודה פז, רייפי גולדמן, עמוס רבין, אילנה לפידות,

10.  דוברות ופרסום: אילנה לפידות, רוני בוכמן

11.  מחקר והוראה אקדמיים - (הצוות ישים דגש על יצירת קורסים אקדמיים שיעסקו בנושא בכל אחת מהאוניברסיטאות, בשיתוף עם מרצים התומכים בנושא).

    

משאבים

·        תקציב: כ-500 אש"ח.

·        פעילים: אילנה לפידות, איש כלכלה (מו"פ) בחצי משרה, איש ארגון/יעוץ ארגוני בחצי משרה.

·        מקורות: תקציב התנועה, ארגונים אזוריים, קיבוצים ואחרים.

 

תהליך העבודה

·        צוותי העבודה יתחילו בעבודתם ויגבשו תוכנית עבודה ל-2008 והלאה, עד סוף ינואר 2008.

·        תוכניות העבודה יוצגו וידונו בצוות ההיגוי עד מרץ 2008.

·        תכניות העבודה תוצגנה גם בפני הפורומים של המטה השיתופי, כולל הכנס השנתי.

·        הדיון על המשאבים יתקיים במזכירות ובמועצת התנועה, במסגרת הדיון הכללי על התקציב. בהתאם להחלטות שיתקבלו במוסדות התנועה, נשקול האם ואיך לפעול להשלמת המשאבים הנחוצים.


 

 

סיכום צוות שוויון וערבות הדדית בחברה הישראלית ובתנועה הקיבוצית

 

חברה סולידארית מול "קפיטליזם דורסני"

 

 

 

מנחים: ניצן, נחום, אריה.

 

משתתפים:נחום,דגי,יהודה,דובי,נטע,נעמיקה,אביבה

אלחנן, עזרא,דני,עקיבא,מירב,טל,עירית,סורקה,

יאיר,ניצן,אריה. 

 

ערב – 26/12  - סיעור מוחות:

דיון פתוח. כל דעה מותרת. מגוון דעות.

 

סומנו ניגודים/מתחים בין אופני פעולה שונים:

 

פוליטיקה        -          פרקטיקה

רעיונות            -          מציאות

צדק                  -          צדקה

מעורבות          -          פטרוניות

פעולת קטנות  -          פעולות מקרו

 

 

בוקר – 27/12 - קבוצות דיון:           

 

מיקוד בנושאים, שלב א' רעיונות חופשיים: 

·        פוליטיקה – דני זמיר

·        חינוך ומודעות לערבות הדדית - ניצן

·        חיבורים עם אוכלוסיות אחרות -  יאיר

 

 

 


 

סיכומים לפי נושאים, (נידונו בקבוצות דיון):

 

א.  פוליטיקה

 

* קידום של אג'נדה כלכלית חברתית במעגלים פנימיים וחיצוניים.

·        דיון על אג'נדה כלכלית-חברתית אלטרנטיבית בקבוצות של מנהלים.

·        הכשרה וטיפוח של קבוצות מנהיגות בדור הביניים והצעיר בקיבוצים, להתחיל בשיתופיים.

·        לעורר דיון באמנת העסקה. צדק חברתי.

·        הקמת מרכז הדרכה לנושאים הנ"ל - לשנת השירות.

·        העשייה הזאת חייבת להיות מתוקשרת היטב. עיצוב דעת קהל.

·        המטה השיתופי יקים שולחן מתאם לבניית שת"פ וגיוס משאבים (ואן ליר, מעגלי צדק...).

·        כלכלנים בעלי אג'נדה אלטרנטיבית.

·        תנועות נוער.

 

* גיוס משאבים:

·        אין סיכוי לקדם במשאבים הקיימים במטה השיתופי את התכנית. חיוני גיוס אנשים וכספים.

 

ב. חינוך ומודעות לערבות הדדית

 

כל פעילות בתחומי הערבות ההדדית הנעשית בתוך הקיבוץ מגבירה את המודעות

   לנושא בקרב חברי הקיבוץ:

·        תו תקן חברתי (אפשר ללמוד מגופים חיצונים קיימים, כגון: מעגלי צדק).

·        חינוך חברות נוער, נעלה, אולפן, פתיחת ביה"ס לילדים משכבות מצוקה, קייטנות מיוחדות (ית"ד, נכים) וכו'.                                                                                                                              

·        מעורבות הנוער בסביבה החינוכית החיצונית.

·        הכנת הנוער הקיבוצי לתרומה לחברה הישראלית, בדרך של: שנת שירות, גיוס משמעותי, שירות לאומי.

·        אימוץ חיילים בודדים, תל"מ (תעסוקה-לימודים-מגורים).

·        הקפדה על העסקה הוגנת של שכירים בקיבוץ.

·        העסקת אוכלוסיה שיקומית בקיבוץ ובתאגידיו.

·        שיתופי פעולה עם עמותות ופעילויות בעלות אופי חברתי-סוציאלי.        

           


 

 

ג. חיבורים עם אוכלוסיות אחרות.

 

·        יוקם מטה פעולה וייבחר ראש מטה שירכז את כל היוזמות ויהיה בקשר עם כל הקיבוצים. תהיה פניה לרכז מחלקת המשימות בקבה"ד, בהצעה להצטרף למטה הפעולה.

·        ייווצר קשר עם ארגונים קיימים, כגון "מעגלי צדק" ואחרים, לצורך שת"פ בנושאים  שמתאימים לאופי שלנו.

·        בכל קיבוץ ימונה 'נאמן' מכוח האסיפה, שייטול על עצמו את המשימה, יזום וירכז את פעולות קיבוצו.

·        יומלץ לקיבוצים להוסיף סעיף בתקציבי הקיום – "מעשר" שיוקדש לעשייה מחוץ לקיבוץ.

·        כל ישוב ייצור קשר עם העיר/היישוב הקרוב/ה ויחד עם רשויות הרווחה, עמותות קיימות ומוסדות הישוב יאתרו ויזמו שיתופי פעולה.

·        פרויקטים משותפים:

o       מעורבות עומק: פעילות לאורך זמן בפרויקטים משותפים (לא התנדבות).

o       מעורבות רוחב: פעילות התנדבותית אישית או קיבוצית ביישובים בשיתוף עם הגופיים הקיימים במקום.

·        הקיבוצים יקלטו חברות נוער כמהלך חינוכי להרחבת חברת הנעורים  וכחלק ממכשיר לצמיחה חברתית.

 

ד.  כללי

 

·        ערבות הדדית בין קיבוצים.

·        טיפוח העזרה ההדדית/הערבות ההדדית במערכות האזוריות.

·        כל קיבוץ יקים צוות לקידום שת"פ עם קיבוץ אחר, תוך תיאום ושיתוף  פעולה עם מזכירות התנועה (אגף רכזים). אין להתנות את שיתוף הפעולה בהשתייכות לזרם זה או אחר בתנועה הקיבוצית.

·        הקיבוצים יפרישו "מעשר" מיסים ליצירת משאבים כלכליים.

·        מאבק ציבורי נגד המשך הרס מדינת הרווחה.

 

         

 


 

 

 

דיון וסיכום במליאה

 

הערות בעקבות הצגת הצעות צוות השוויון והערבות הדדית

 

הורסיו: מה הרעיון המעשי להפעלת התוכנית לתפיסתכם ?

 

תשובות

ניצן: התוכנית תועבר להתייחסות הקיבוצים והיא תידון במוסדות המטה השיתופי ותאושר בכנס השנתי של 2008.

 

אלישע: בכל מקום בו אין קביעה ברורה מי האחראים ליישום, ההמלצות  תגענה למטה והמטה יקבע וינתב את האחריות, בהתייחס למשאבים וליכולות.

 

 

הערות בעקבות הצגת הצעות צוות החינוך:

 

דני זמיר: מה המשמעות של המאבק עם מחלקת החינוך הקיבוצית? הם עלולים לקבל גיבוי מלא מפורום תנועתי?

 

יואל מהרשק: אנחנו מחפשים את הדיון והקונפליקט.

 

אהרון ידלין: לזרם השיתופי יש מסר ערכי בתחום החינוך והוא חל גם על בתי הספר שבאחריות המדינה. כזרם שיתופי צריכה להיות לנו עמדה גם לגבי המאקרו. מותר לנו להגיד ששכר המורים נמוך ואיזו רפורמה צריכה להיות בחינוך. העלאת שכר המורים וביטול האפליה במגזר הערבי. לא צריך לפחד, מהצגת עמדה. הצענו שתהיה יחידה לחינוך ערכי, מוקד חומ"ש. בעזרת השם נמצא שמות טובים יותר. לסיום חשוב שנעשה מאמצים לגייס הון לאומי לחיזוק הקבוצות השיתופיות, כולל ממשרדי הממשלה והמחלקה לישראל בסוכנות.

 

דני זמיר: נעמיקה הזכירה תוכניות לימוד שהוצעו והתקבלו בתחומי מדינת רווחה ותחומי צדק חלוקתי שצריך לקדם אותן.

 

 


 

הערות בעקבות הצגת המלצות הצוות לשותפות וקואופרציה:

 

דובי הלמן: הטיעון המרכזי למכירת תנובה היה שקואופרציה חלפה מן העולם. יש לי רושם שאנו נמנעים מלעשות ניתוח עומק לתהליך שעברה התנועה הציונית. מתנועה קואופרטיבית מפוארת היא התפרקה מכל נכסיה. קואופרציה מתקדמת בעולם, נדחפת היום על ידי אינטרסים ורציונאל של אנשים ועסקים קטנים. לרוב היא לא צומחת מהרצון לבנות חברה צודקת בעולם, אלא מהצורך הכלכלי. הצעתי לעשות אתנחתא ולבדוק מה גרם להתפוררות עד דק של המערכת הקואופרטיבית שלנו, לפני שניצור אג'נדה ועשייה בשטח.

 

אלישע: הערה של דובי נכונה. צריך ללמוד את הלקח מהתהליכים שעברו עלינו, אבל חשוב להסתכל קדימה. אנחנו צריכים לפעול במסגרות שלנו ושל התנועה הקיבוצית ובאותו זמן לפעול גם בכלל החברה הישראלית.

 

אילנה לפידות: בצוות הקואו' נאמר שאין צורך לשקוע בנוסטלגיה. אני חושבת שיש משמעות רבה ללמוד את העבר. חשוב לקיים כנסים וימי עיון ולקדם את האקדמיזאציה של התחום. חשוב לא פחות לקדם חקיקה תומכת בקואופרציה.

 

דני זמיר: אני חושש שאנו מבלבלים בין הדיון הערכי לשאלת האמון במנהלים. ההון העצמי יכול להיפגע גם מניהול לא אחראי ומאי אמון, לעיתים מוצדק, באלו המופקדים על ניהולו.

 

מיכה אשחר: בדיון בחוג עלתה השאלה האם לא יותר קל לעזוב את הישן ולהתחיל הכל מחדש. מצד שני, את תנובה מכרו היום. זאת עובדה קיימת, אז מה עושים? אנו צריכים לחשוב איך אנו יוצרים את הכדאיות להקמת קואופרטיבים חדשים ונוספים. אנחנו הצענו דרכים לחזק ולהראות את הכדאיות.

 

יואל: קואופרטיב זה פחות מקיבוץ, זה קו הגנה שני. הצורך בקואופרטיבים חזק יותר לגבי אנשים שאין להם. לי פחות איכפת מה קרה לתנובה. אנחנו יוצרים תנועה חדשה על בסיס החורבות. על בסיס מה שנחרב אנו יוצרים דברים חדשים, על פי התובנות שלנו. (מנה קואופרטיבים שהוקמו או בתהליכי הקמה). פה לא יושבים האנשים המיואשים, אנחנו מעטים אבל זה עוד יהיה שביל רחב.

 

 

 


 

הערות בעקבות הצגת הצעות הצוות הקרקעות וההתיישבות:

 

מיכה אשחר: חשוב להבטיח השוואת התנאים לפיתוח החקלאות ושיפור הסביבה העסקית בה פועלת החקלאות.

 

אלישע: חסרה לי בהמלצות הצוות התייחסות לכלל החברה הישראלית. בארץ קבוצות אוכלוסייה נוספות שלהן צרכים חיוניים בקרקע. התייחסות לצרכים אלו היא תנאי להגשמת המטרות החברתיות והציוניות, במובנן הרחב.

 

 

סיכום הסדנא:

 

אלישע: הסדנא הייתה מצוינת, נעשתה בה עבודה משמעותית ומעמיקה להבנת הנושאים ולגיבוש תוכניות עבודה. על המטה יהיה לגבש את ההמלצות ולהוביל את המהלכים למימוש תוכניות העבודה. במידת הצורך נחזור לצוותי הסדנא ונקרא להם לסייע לנו לעבד את ההמלצות לתוכניות עבודה מעשיות.  כמה דגשים להמשך:

·        נפעל להשלמת המשאבים הנחוצים מתקציבי התנועות ומגורמים ידידותיים חיצוניים. במידת הצורך נפנה ישירות לקיבוצים להשתתף במימון פעילויות ופרויקטים חשובים. 

·        לכל תחום יקבע פעיל במטה שירכז ויוביל את הפעילות בתחום.

·        נפתח ונעמיק את הפעילות בתחום החינוך. לאחר תקופת ניסיון וגיבוש דרכי פעולה, נרחיב את הקף הפעילות של רכז התחום. (דורון נדיב מתחיל לרכז את תחום החינוך במטה).

·        בתיאום עם אגף המשימות (בשתי התנועות), תנועות הבוגרים והקבוצות השיתופיות, נרחיב את הפעילות  בין הצעירים. לאחר תקופת ניסיון וגיבוש דרכי פעולה נרחיב את הקף הפעילות גם בתחום זה. (אורי התחיל לרכז את תחום הצעירים במטה).

·        המטה השיתופי ימשיך לרכז ולהוביל את הפעילות הכלל תנועתית בתחום הקואופרציה.

·        יוקם צוות חשיבה לקידום התקשורת עם הקיבוצים והחברים ולקידום הנוכחות של הרעיון השיתופי בתודעת הציבור.

·        המטה השיתופי ינקוט עמדות פומביות לגבי התרחשויות קיבוציות וכלל חברתיות, דוגמת ההחלטות על סגירת קיבוצים (הפיכתם למושבים) שביתת המורים וכו'. במידת הצורך ובהתאם לאפשרויות יזומנו מוסדות המטה כדי לגבש עמדות וקבל החלטות בנושאים שיעלו על סדר היום הציבורי.

 

אי אפשר לסכם את הסדנא ללא אמירת תודה לצוות המארגן ובעיקר למריו, שהכין לנו מפגש איכותי בכל המובנים. 

 


נכתב בתאריך
20/1/2008



הרשמה לניוזלטר שלנו