עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

סדנה עם בשר - סדנת המטה השיתופי באפעל, הפיקה מבוא לתוכנית עבודה ראויה. השאלה אם למישהו בבית התנועה יש ראש לתוכנית שכזו

סדנה עם בשר - סדנת המטה השיתופי באפעל, הפיקה מבוא לתוכנית עבודה ראויה. השאלה אם למישהו בבית התנועה יש ראש לתוכנית שכזו

מאת אודי מנור – 7.1.2008

 

"יש בשר". כך סיכם אחד ממשתתפי סדנת המטה השיתופי שהתקיימה לאחרונה (26-27.12.07)  באפעל. "יש בשר", כלומר יש 'תורה', יש תפיסות מהן אפשר לגזור תוכנית עבודה. לא שבהכרח תוכנית כזו תיגזר, ולא בטוח שאם תהיה תוכנית עבודה היא גם תבוצע, אבל לפחות את הרוביקון הזה חצינו.

 

עוד לפני שאבירי הקיבוץ המופרט, הידוע בכינויו האורווליאני 'מתחדש', ישלפו את טיעוניהם בדבר 'הרכבות הדוהרות', 'העולם הולך ל..' וכיו"ב טיעונים אידיאולוגיים לגיטימיים המתכסים במחלצות נטורליסטיות ['אי שוויון הוא ביטוי לסדר הדברים הטבעי' וכו'], כבר אפשר להגיד בלי היסוס שכל מה שהיה שם, בסדנה הזו, ניתן להציגו כהזוי, תלוש, מוזר.

 ***

 

קודם כל הרקע. אפעל. מה שהיה פעם קבוץ עירוני, ומה שהפך למרכז הרעיוני, לא פחות, של התנועה הקיבוצית המאוחדת, ומה ששימש שנים כבסיס הרעיוני לחינוך הבלתי פורמאלי, ומה שמהווה אמנם עד היום אכסניה לבינ"ה, לכמה תנועות נוער ולמרכז ללימודי קואופרציה, נשלט היום על ידי רשימה אינסופית של גופים שניתן להגדירם בקיצור "מכוני ההכשרה לליחוך הפינכה של הקפיטליזם המאוחר". מרכזי הדרכה של בנק טפחות, מרכזי לימוד של מכללות לא ידועות למינהל, סמינרים בלי סוף על איך פועלת 'השיטה' ומה צריך לעשות, ואילו מלים לבחור, ואיך לבנות מצגת כך שבתוך 'השיטה' אמקסם את רווחי. הפרטיים קודם כל.

 

ושנית, המסגרת שמארגני הסדנה [החתום מטה ביניהם] קבעו לעצמם. כמו פעם: פינוי זמן ארוך. ללימוד, למפגש, לדיון, לליבון, לחשיבה. על רקע תרבות האינסטנט מדובר ללא ספק בסוג של שיגעון, או שיגיון. ובכל זאת, זה מה שהיה.

 

ולבסוף, מה שהשתמע מבשורת-הבשר של המבוא לתוכנית העבודה. כי מה שהשתמע הוא חידושה ממש של תנועה קיבוצית. כי מה משמעותה של תוכנית עבודה בתחום החינוך למשל, המניחה קשרים ברורים בין מערכות חינוך שונות ומנוגדות באופיין [בתי ספר אזוריים ותנועות הנוער הציוניות-סוציאליסטיות]? תנועה. ומה משמעותה של תוכנית עבודה בתחום הקרקע, המניחה קשרים ברורים בין הקבוצות השיתופיות שוכנות הערים לבין קיבוצים ומושבים המבטיחים בסיס ורצף טריטוריאלי למפעל הציוני? תנועה.

 

ובכן, מה הבעיה ב'תנועה'? שיש כבר אחת. אלא שהיא, כלומר העומדים בראשה, עושים הכל על מנת שפעולותיה יהיו כל דבר חוץ מהפועל העומד בתשתיתה: נ.ו.ע. 'תנועה' שראשיה מפיצים מכתבים לעיתונות ובהם הצהרות חד משמעיות בדבר ה י מ נ ע ו ת ה של 'התנועה' הקיבוצית מנקיטת עמדה כלשהיא בסוגיות כלכליות-פוליטיות [כמו תקציב] או חברתיות-כלכליות [כמו מעמד המורים], איננה ראויה לשמה.

 

ובנקודה זו אי אפשר שלא לומר עוד דבר אחד. ממה נפשם של מזכירי התנועה. אם כפי שרבים חושבים הם נמצאים היכן שהם נמצאים מכיוון שבכוונתם להשתמש בקומה השביעית של ליאונרדו על מנת להגיע לקומה השנייה בגבעת רם [שאיפה לגיטימית ומבורכת לכשעצמה], הרי שבוודאי שהם חייבים להביע עמדה בסוגיות פוליטיות. ואם אלו שחושבים שהמזכירים אינם חושבים כלל כיצד להגיע לכנסת אלא הם יושבים בתנועה כדי לדאוג לתנועה ולקיבוציה, הרי ששוב אין הם יכולים להתחמק מסוגיות הנוגעות באופן ישיר ועקיף גם יחד לעתיד הקבוץ.

***

 

סדנת המטה השיתופי, לאו דווקא בזכות המקום [אפעל] אבל ללא ספק בזכות הזמן [יממה], הפיקה כאמור מבוא לתוכנית עבודה. תוכנית העבודה הזו פירושה ללא ספק תנועה. תנועה שאיננה נמנעת, אלא להפך. תנועה שמניעה. מה יקרה כאשר המטה השיתופי יעבור מהמבוא לפרק הראשון בתוכנית העבודה, כלומר יתחיל לנוע? מה יהיה הקיר הראשון בו יתקל?

 

נדמה לי שהתשובה ברורה לכל מי שעיניו בראשו, וכל מלה נוספת כאן, מיותרת.

 

למאמרים של אודי מנור

נכתב בתאריך
7/1/2008



הרשמה לניוזלטר שלנו