עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

מר חבר וגברת חברה - במכתב ההזמנה ששלחה המועצה האזורית לקראת מפגש תושבים מקדימים את שמות האורחים תוארי "מר" ו"גברת". האם גם הפורמליסטיקה המעצבנת הזאת היא חלק מתהליך השינוי

מר חבר וגברת חברה - במכתב ההזמנה ששלחה המועצה האזורית לקראת מפגש תושבים מקדימים את שמות האורחים תוארי "מר" ו"גברת". האם גם הפורמליסטיקה המעצבנת הזאת היא חלק מתהליך השינוי

מאת יזהר בן נחום - 9.12.2007

 

לאחרונה אירחנו בבית קמה מפגש תושבים של המועצה האזורית "בני שמעון". המפגש, לטעמי, היה מוצלח מכל הבחינות – הארגון, הכיבוד, העמידה בלוח הזמנים, האווירה וגם התוכן. נושא הדיון – כיצד קיבוצניקים ומשתכנים יוצרים יחד קהילה משותפת – לא  רק אקטואלי ומעניין, אלא ממש חיוני, ככל שהדבר נוגע אלינו.

 

הדבר היחיד שהפריע לי באירוע הזה היה משהו קטן וטיפשי, שלהערכתי רוב הציבור כלל אינו מודע לו. ימים אחדים לפני המפגש הגיעה לתיבת הדואר האלקטרוני של משפחת בן נחום הזמנה נאה ומעוצבת למפגש. בהזמנה כונו כל הדוברים במפגש בתארים "מר" ו"גב' ". השימוש בתארים אלה במפגש תושבים של המועצה נראה לי מיותר ומגוחך, מה גם שהמכובדים שבהם מדובר, מבלי לזלזל באיש מהם, אינם רמי מעלה עד כדי כך שהשמטת התואר תעליב אותם. התשובה שקיבלתי על מחאתי בנושא זה היתה "בכל העולם משתמשים במונח מר וגב', אשר מהווים חלק מכללים ומנהגים במסגרת מערכות יחסים רשמיות. אנחנו, להזכירך לא קיבוץ, אלא מועצה". בדיעבד התברר, שמנסחת ההזמנה עובדת במועצה האזורית ובמקרה, גם משתכנת בהרחבה של בית קמה, כלומר, שותפתנו לעיצובו מחדש של מקום שהוא הבית שלי מזה 35 שנה ומזה כמה חודשים – גם הבית שלה.

***

למה בעצם, התארים האלה מפריעים לי כל כך? אולי אפתח במילים שבהן נפתחה התשובה שקיבלתי – "בכל העולם". אם עושים משהו בכל העולם – זה בוודאי נכון, צודק, ראוי ומחייב גם אותנו. אני דוחה את הגישה הזו על הסף, בלי קשר להיותי קיבוצניק מפגר ודבק בנושנות. כל מה שאנחנו מגדירים כ"מוסכמות חברתיות", אם זה שימוש בתארים ואם קוד לבוש (חליפות, עניבות, איסור על ג'ינס וסנדלים), הוא בסך הכל ביטוי לשחצנות של מישהו, שבטוח שמה שמקובל עליו הוא האמת היחידה על פני כדור הארץ וכל מי שאינו מתנהג כמוהו הוא פרימיטיבי/מיושן/חסר נימוס/חסר תרבות/ברברי/פאסה/קיבוצניק (מחק את המיותר).

 

האמת היא דווקא הפוכה.  בדרך כלל "כל העולם" משמר את הישן והרע – מלכים ועריצים, עבדות, אפליה ומושגים מדעיים מסולפים. כל מה שאנחנו קוראים לו "קדמה" – דמוקרטיה, חופש, שוויון, נאורות, המדע המודרני – הושג רק בזכותם של יחידים שהעזו לצאת נגד כל העולם ובמקרה הטוב שילמו על כך רק בנידוי חברתי ולא בחייהם. הקיבוץ הוקם על-ידי אנשים שלא רצו להיות כמו "כל העולם". למי שרוצה להיות כמו כל העולם יש מספיק מקום בעיר, אבל מה אני בכלל מבלבל את המוח ומקשקש על קיבוץ? הרי "אנחנו, להזכירך, לא קיבוץ אלא מועצה", או בעברית מנומסת פחות – "יאללה יאללה, יא חתיכת קיבוצניק. מה אתה חושב שזה קיבוץ פה?" וחוץ מזה, לא רק המועצה האזורית היא לא קיבוץ. גם היישוב החדש שמוקם בבית קמה הוא לא קיבוץ. אנחנו, הקיבוצניקים, חייבים להפנים שמהיום יש לנו שותפים שווי זכויות בעיצובם של אורחות חיינו. שום דבר שהתרגלנו אליו אינו קדוש רק מתוקף העובדה שהתרגלנו אליו. צריך לשים הכל באומץ על השולחן ולבדוק מה מתאים ומה עבר זמנו.

***

וזה בדיוק מה שאני רוצה לעשות יחד עם שותפינו החדשים והברוכים – לבדוק מה מתאים ומה עבר זמנו, לא לקבוע באופן אוטומטי שכל מה שהיה נהוג עד היום – הן ברמת היישוב והן ברמת המועצה האזורית – בהכרח עבר זמנו וכל מה שנהוג בעיר או "בכל העולם" בהכרח מתאים יותר, מועיל יותר ותורם יותר. תביאו לי הוכחה אחת שהשימוש בתארים "מר ו"גב' " תורם או מועיל למישהו או משהו ואני מסיר את הכובע, או לפחות מתייצב בשמחה לדיון ומעלה את הנימוקים הנגדיים שלי. דווקא בתור קיבוצניק יש לי הרבה דברים יפים להציע ל"עירוניים". לא, אל תיבהלו. לא את הלינה המשותפת ואפילו לא את הקופה המשותפת, אבל כן איגום משאבים לרווחת הכלל ללא התחשבנות אישית וכן קהילה שבה הדרך הטובה ביותר לכבד אדם היא לקרוא לו בשמו הפרטי.

למאמרים של יזהר בן נחום

נכתב בתאריך
16/12/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו