עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

צלם בהיכל הקיבוץ - אני מסכים עם כל מי שאומר ששכר דיפרנציאלי בקיבוץ הוא "צלם בהיכל", אבל שימוש בבית משפט כדי לסדר עניינים פנימיים (לא פליליים) בתוך הקיבוץ, גם הוא "צלם בהיכל"

צלם בהיכל הקיבוץ - אני מסכים עם כל מי שאומר ששכר דיפרנציאלי בקיבוץ הוא "צלם בהיכל", אבל שימוש בבית משפט כדי לסדר עניינים פנימיים (לא פליליים) בתוך הקיבוץ, גם הוא "צלם בהיכל"

מאת יזהר בן נחום

יש אקשן בבית קמה! מישהו הפיץ מכתבים אנונימיים בתיבות הדואר ויש כבר תגובה לא אנונימית על לוח המודעות. יש אולי כאלה שכל הסיפור משעשע אותם. אותי זה מדאיג. מכיוון שהכותב אמיץ הלב בחר, כאמור, שלא להזדהות, אין לי ברירה אלא לפנות אליו באמצעות העלון, בתקווה שאת העלון הוא קורא. הדרך שבה בחר הכותב האלמוני להפיץ את מסריו מונעת ממני ומכולנו לדעת אם הוא חבר קיבוץ או תושב, אבל על-פי דבריו, חשוב לו מאוד שנישאר קיבוץ ולכן עלינו להניח לכלבים לנשוך את העוברים ושבים (כמו שקרה לי לא מזמן) ולהסתער עליהם כאוות נפשם.

 

אין לי כוונה להיכנס כאן לוויכוח בנושא הכלבים. על כל נושא אפשר להביע דעות שונות, אבל לכל מי שמאמין בלהט בדרכו ומשוכנע שהוא צודק, אני מציע לשאול את עצמו לאן מוליכה הדרך שבה הוא נאבק להגשמת מטרותיו. ב-58 שנות קיומו הספיק קיבוץ בית קמה לעשות הרבה שגיאות ולחוות כישלונות רבים, אבל לשמחתי, עד היום נחסכו מאתנו כמה רעות חולות שפקדו קיבוצים אחרים. הפצה של מכתבים אנונימיים בתיבות הדואר היא חלק מתרבות שעד היום הייתה זרה לנו. הצעד הבא, בדרך כלל, הוא פנייה לבתי משפט כדי שיתערבו בענייניו הפנימיים של הקיבוץ: יוציאו צווי מניעה נגד החלטות שהתקבלו בקיבוץ, יאסרו על כינוס של שיחת הקיבוץ, יקבעו שהמזכירות אינה חוקית ויחייבו את הקיבוץ לקיים בחירות למזכירות חדשה.

 

אלה שנוהגים כך משוכנעים, כמו משחרר הכלבים האנונימי שלנו, שזו הדרך לגרום לכך ש"נישאר קיבוץ".

 

***

כדי להבהיר למה אני חושב שהם טועים, אני מבקש, ברשותכם לקחת פסק זמן מעסקי הקיבוץ והכלבים לטובת שיעור קצרצר ביהדות. המושג "צלם בהיכל" בלשונם של חז"ל פירושו פסל אליל שהוכנס לבית המקדש. בהשאלה, "צלם בהיכל" הוא דבר שעצם הכנסתו למקום מסוים הופכת אותו מקום למשהו אחר, מנוגד למטרתו המקורית. אני, למשל, מסכים עם כל מי שאומר ששכר דיפרנציאלי בקיבוץ הוא "צלם בהיכל", אבל שימוש בבית משפט כדי לסדר עניינים פנימיים (לא פליליים) בתוך הקיבוץ, גם הוא "צלם בהיכל". אי אפשר להציל את השיתוף בקיבוץ באמצעות בתי משפט, כי שיתוף הוא קודם כל חברות, הוא קודם כל תפיסה שונה של יחסים בין אדם לחברו ומי שמדבר עם חברו באמצעות בתי משפט, אינו יכול להיות חלק מקהילה שיתופית.

 

נחזור אלינו, לבית קמה. אנחנו עומדים היום בפתחו של אתגר מורכב מאוד, שיש בו הרבה סיכויים, אבל גם סיכונים רבים - הקמת קהילה חדשה.

 

על שכר דיפרנציאלי לא נתווכח בקהילה החדשה, אבל צפויים לנו הרבה ויכוחים אחרים, שהוויכוח אם לקשור או לא לקשור את הכלבים ייראה לידם שטותי ומגוחך. למה אני בטוח שצפויות לנו עוד מחלוקות קשות? כי ככה זה. לאנשים שונים יש דעות שונות, איש אינו מושלם ולא ניתן להגיע לכך שמאה אחוזים מחברי הקהילה יהיו מרוצים במאה אחוזים מכל ההחלטות המשותפות ומכל השירותים המשותפים.

 

למה מתכוון המסתתר הנועז שלנו כשהוא רוצה ש"נישאר קיבוץ"? ודאי לא לשיתוף כלכלי. הרי על זה כבר ויתרנו. אם אני מבין אותו נכון, הוא רוצה מה שכולנו רוצים: להעביר לקהילה החדשה והמורחבת את היתרונות החברתיים של "הקיבוץ הישן". הוא רוצה לראות מה שאני ראיתי כשהגעתי לבית קמה ב-1972: יישוב צעיר, תוסס ורועש, עם הרבה ילדים על הדשאים והרבה שמחת חיים.

 

איך עושים את זה? ממשיכים לחפש את האיזון העדין והבעייתי בין חופש הפרט להתחשבות באחרים, לוקחים בחשבון שלא תמיד נצליח לעשות את זה ומקבלים על עצמנו לפתור את חילוקי הדעות בצורה חברית, לא במכתבים אנונימיים.

 

למאמרים של יזהר בן נחום

נכתב בתאריך
2/12/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו