עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

פערים ממאירים - גם בקיבוצים התאפיינה תקופת הצמיחה המואצת של התעשייה בגידול הפערים בחלק מהקיבוצים. במובן זה תחלואי החברה הישראלית פשו גם בקרבנו
אלישע שפירא

פערים ממאירים - גם בקיבוצים התאפיינה תקופת הצמיחה המואצת של התעשייה בגידול הפערים בחלק מהקיבוצים. במובן זה תחלואי החברה הישראלית פשו גם בקרבנו

מאת אלישע שפירא - 20.11.2007

 

 

 

בשבוע שעבר התקיים הכנס השנתי של איגוד התעשייה הקיבוצית. הכנס היה מרשים ומרומם. שירתם היפה של זמרי הגבעטרון, חתני פרס ישראל, הייתה רקע ראוי לסקירה המחמיאה להישגי התעשייה שלנו: יותר מ-27 מיליארד ₪ מכירות (ללא המפעלים האזוריים) לאחר חמש שנים של צמיחה רצופה. רווח תפעולי מצרפי של כ-2.5 מיליארד ש"ח, שהם גידול של כ-15% לעומת השנה הקודמת. יותר מפעלים מעל ל 100 מיליון ₪ מכירות שנתיות, השקעות מרשימות לפיתוח המפעלים והתעניינות רבה של משקיעים חיצוניים. משקיעים שגילו את התעשייה הקיבוצית, על איכותה, איכות אנשיה, היושרה, עבודת הצוות והיכולות הרבות הגלומות בה. כך הם מדברים. בדבריו מנה עמוס רבין, מנכ"ל האיגוד, את הסיבות העיקריות לצמיחה המרשימה: השלמת הסדרי החובות ומחיקת חוב של קרוב ל-20 מיליארד ₪, שיפור הניהול בקיבוצים, השתלבות בכלכלה הגלובלית וצמיחת כלל המשק הישראלי.

 

***

 

מעניינים לא פחות היו דבריו של פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המועצה הכלכלית-חברתית ליד משרד ראש הממשלה. פרפ' מנואל החמיא לקיבוצים ותיאר את ההצלחה על רקע המשק ישראלי, שגם הוא הפגין צמיחה רצופה, לאורך חמש שנים, בשיעור של 5% בשנה. צמיחה של 3% בשנה בתוצר לנפש, תוך שמירת יעד האינפלציה בשיעור של 1.5%. אכן הישגים נאים. אך הוא לא הסתפק בהישגים והוא דיווח גם על מצבה הקשה של החברה הישראלית: על היותה שיאנית הפערים בין הארצות המפותחות; על 20% מהמשפחות ו-35% מהילדים החיים מתחת לקו העוני; על האבטלה המתמשכת ועל שיעור ההשתתפות בעבודה, שהוא מהנמוכים בעולם המפותח. מדאיגה מאוד היתה קביעתו כי ישראל מאבדת את מובילותה במחקר ובפיתוח. זאת בגלל ההשקעה הגבוהה של המדינות המפותחות ב"הון האנושי" ובגלל עלייתם של מתחרים חדשים מהעולם השלישי. כאן נפגשת הכלכלה עם הפערים ועם מחדלי החינוך.

 

***

 

 גם בקיבוצים התאפיינה תקופת הצמיחה המואצת של התעשייה בגידול הפערים בחלק מהקיבוצים. במובן זה תחלואי החברה הישראלית פשו גם בקרבנו. הדיונים על עומק הפערים בקיבוצים הדיפרנציאליים, בהם התווכחו האם להגביל את הפערים לאחד לשנים או אחד לשלושה,  נראים כמעט הזויים על רקע המציאות כפי שהתפתחה. בחלק מהקיבוצים הגיעו לפערים במכפלות של עשרות, בין "הבכירים" לבין מקבלי שכר המינימום. אמנם עדיין אין עוני ממש בקיבוצים, אך כבר נשמעים דיווחים על מצוקה כלכלית אישית. מניתוח ראשוני של הדיווחים על מצוקה בקיבוצים, שנערך על ידי המכון לחקר הקיבוץ (עליו דווח כאן) עולה כי "פרופיל המצוקה" בקיבוצים דומה לפרופיל המצוקה בחברה כולה: נשים, משפחות חד-הוריות, צעירים, חסרי השכלה וקשישים. כמה מפתיע, כמה צפוי.

 

מחקר אחר, שנערך במרכז חזן לצדק חברתי (גם עליו דווח כאן) בדק את המיתאם בין רמת השוויון לצמיחה הכלכלית ב-60 מדינות. המחקר הראה מיתאם מובהק בין רמת השוויון (פערים נמוכים) לצמיחה הכלכלית לאורך זמן. ההסבר טמון בהשקעה הרחבה והכללית בחינוך ובהשכלה, בטיפוח ה"הון האנושי" באותן המדינות. זאת על רקע המציאות הישראלית, בה הסיכוי להצליח בלימודים מושפע יותר מכל מהרקע הסוציו-אקונומי של משפחת התלמיד.

 

האם מדיניות הפערים, הנהוגה בחלק מהקיבוצים, לא תגלוש גם לתחום החינוך וההשכלה? האם לא צפויה גם לנו הסכנה שנאבד את יתרוננו האנושי, מול הסביבה?

הסכנה שנאבד את היושרה, האמינות, רוח הצוות, התעוזה והיכולות שבזכותן מצליחה התעשייה הקיבוצית, כפי שמעידים המשקיעים המתעניינים בה.

 

***

 

למען עצמנו ולמען הדורות הבאים, ראוי שנעשה ככל יכולתנו כדי שלא נהיה "כמו כולם", כפי שנראית היום החברה הישראלית, על פי תיאורו של פרופ' מנואל.

 

למען המשך הצמיחה הכלכלית והחברתית; למען הסיכוי להיות שותפים משמעותיים בשינוי החברה הישראלית; כדי שתהיה סולידארית יותר ושתדע לקיים את מובילותה הערכית והטכנולוגית לאורך זמן; למען כל אלו חשוב וראוי לא להיות "כמו כולם". עלינו לשמור על הקיבוץ כחברה שיתופית ושוויונית. לשם כך על הקיבוצים השיתופיים להמשיך לקיים רמה גבוהה של שותפות ושוויון ועל הקיבוצים הדיפרנציאליים להגביל את הפערים בין חבריהם. לעשות הכל כדי שלא יעמיקו יותר. והלוואי שיצליחו.

 

למאמרים של אלישע שפירא

נכתב בתאריך
20/11/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו