עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

קהילתי – חדשני? על רקע דלדול האוכלוסייה בישובים הקהילתיים ואי חזרתם של הבנים אליהם, ראוי להעמיד למבחן את השאלה האם עתידו של הקיבוץ אכן טמון

קהילתי – חדשני?

 

על רקע דלדול האוכלוסייה בישובים הקהילתיים ואי חזרתם של הבנים אליהם, ראוי להעמיד למבחן את השאלה האם עתידו של הקיבוץ אכן טמון בהפיכתו לישוב קהילתי  

מאת פלג מור, 29.10.2007

הם עזבו מזמן את קיבוציהם הישנים - בדרכם אל החיים הטובים השאירו אותם מאחור, כרכוש שננטש על ידי בעליו - והלכו להקים להם ישובים משלהם.  מואסים בערכים הישנים, מה להם שוויון, מי להם שיתוף, הערבות ההדדית קטנה עליהם, עבר זמנה ובטל קורבנה. כך יצאו מהכלא הקיבוצי אל המרחב, אל העולם הגדול, בנו לעצמם ישובים חדשים ויוקרתיים, לא פעם מושא לקנאתם של קיבוצניקים שנותרו מאחור.

המדובר הוא בתושבי הישובים הקהילתיים, בעיקר בצפון, חלקם הגדול יוצאי קיבוצים.

כבר יותר משני עשורים חלפו מאז החלה הקמתם של ישובים אלה, בעלי האופי האשכנזי אליטיסטי, המדיפים ניחוח של אמידות שלווה, גדושת שביעות רצון עצמית.

***

והנה מתברר עתה כי אין להם דור המשך, הם נותרו ריקים מאוכלוסייה צעירה אחרי התבגרותה של שכבת המתיישבים הראשונים שלא נשארו, ראה זה פלא, צעירים לנצח. בני המקום לא מגלים רצון להצטרף אליו ואין מאגר של מועמדים נלהבים להיקלט ולבנות בו את ביתם.  את השקיעה הזו, ממרום היוקרה של צורות ההתיישבות אל תחתיתה, תהליך שעבר על הקיבוצים במשך כמה עשרות שנים, עשו הקהילתיים בהליך מזורז. לא מלאו אסמיהם בר ויקביהם יין, זה ברור בהיעדר נכסי ייצור משותפים, עתה מתברר גם כי בתיהם אינם הומים, הומים מתינוקות. בישוב קהילתי מרכזי וידוע בעמק, בו גרה אוכלוסייה יוקרתית של בעלי מקצועות חופשיים, רבים מהם עוזבי קיבוצים, יועצים ומנהלים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, רואי חשבון, מנהלי בתי הספר ועורכי הדין, אין כבר מספר שנים גן ילדים. 

 

לא שאוכלוסייה זו ניתקה את קשריה עם אוכלוסיית הקיבוצים. להיפך, רבים מוצאים את פרנסתם בקיבוצי הסביבה, לעיתים אפילו בתפקידים הממלאים את הפער הדמוגראפי – ניהולי שהם עצמם, גם הם, השאירו אחריהם. כך למשל הישוב הקהילתי הוא מקום משכנם של עוסי"ם ופסיכולוגים השוקדים בתחנות הקיבוצים על בעיות חבריהם, של אנשי מנהלה הבאים בבוקר לנהל ענפים ומוסדות בקיבוץ, של יועצים ארגוניים הבאים לשכנע את חברי הקיבוץ כמה טוב יהיה להם אם יאבד קיבוצם מייחודו ויהפוך קהילתי.. אכן, גם האצולה אינה בוחלת בירידה אל העם הפשוט כאשר צרכי הפרנסה דוחקים.

***

מדוע ירדה כך יוקרתם של רוב הישובים הקהילתיים ואבדה להם האטרקטיביות שאפיינה אותם רק לפני מספר שנים? והלא הקפידו מייסדיהם לאבד ולהכרית כל סימן וזכר, קלה כחמורה, למאפייניו ותחלואיו של הקיבוץ הישן, ממנו יצאו רבים מהם.

אכן, חדשני-קהילתי : אין בישוב מסוג זה ועדות חברים איומות היורדות לחייו של החבר; אין אידיאולוגיה, הס מלהזכירה; אין בעלי תפקידים לרוב, המגבילים את חירותו ויוזמותיו של היחיד; אין איש הצריך לפרנס את שכנו הבטלן מימין או את אשתו הפרזיטית של השכן שמשמאל;

הנשים חופשיות לנפשן ומעל  גובה דשא; תא הדואר לא מלא הודעות על תורנויות שאין להן סוף ושיש לבצען חינם אין כסף; כולם כבר מתוגמלים ומתומרצים כיאות לכישוריהם ולכן חדורי מוטיבציה ראויה; אין צללים כבדים ומעיקים שהותירה אחריה הלינה המשותפת, אין דיונים מייגעים על הפרטות כי הכל כבר מופרט ויש, כמובן,  שיוכיזציה, פרצלציה, דיפרנציאציה..  הבתים, כמה נפלא, משויכים, סחירים וניתנים להורשה.

כל זה, ובכל זאת נקלטים חדשים אין בנמצא. אולי כדאי להעמיד מחדש למבחן את ההנחה שעתידו של הקיבוץ טמון בהפיכתו לישוב קהילתי. אין ודאות שזו הדרך הנכונה להבטיח את המשך קיומו.

 

לכל המאמרים של פלג מור

נכתב בתאריך
29/10/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו