עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

השיתוף, נר לרגליו - שלמה (סול) עציוני השקיע את כל מרצו וכוחותיו בשולחן הקומונות הבינלאומי, התכתב בהתלהבות עם חברי קומונות בכל רחבי העולם, ויצר

השיתוף, נר לרגליו

מאת אילנה לפידות, 30.9.2007

 

 

שלמה (סול) עציוני השקיע את כל מרצו וכוחותיו בשולחן הקומונות הבינלאומי, התכתב  בהתלהבות עם חברי קומונות בכל רחבי העולם, ויצר קשרים עם צעירים ומבוגרים שדבקו ברעיון השיתוף. הוא קיווה לנצח את מחלתו, אך כוחו לא עמד לו. דברים לזכרו

 

 

 

 

סול עציוני, חבר צרעה, אשר ריכז בשנים האחרונות את שולחן הקומונות הבינלאומי ביד-טבנקין, הלך בשבוע שעבר לעולמו בגיל 78, לאחר התמודדות עם מחלה קשה. רבים מחניכיו ומתלמידיו באו ללוותו בדרכו האחרונה, בהר צרעה.

 

סול נולד במערב אוסטרליה להורים שהיגרו ממזרח אירופה. את לימודיו השלים בעיר פרת', שבה החל את פעילותו התנועתית. הוא היה ממייסדי תנועת ,הבונים" בעיר וכיהן כמזכ"ל "הבונים" באוסטרליה, תוך כדי השלמת תואר ראשון בכימיה. השילוב של הכימיה והפעילות התנועתית ליווה אותו כל חייו. סול השלים לימודי תואר שני בכימיה ולימודי הוראה. הוא שימש כמורה מעולה לכימיה בביה"ס רמלה-לוד, בביה"ס האזורי הרי-יהודה ובביה"ס האזורי ברנר. הוא כתב תוכניות לימודים בכימיה וערך ספרים בנושא. תלמידים רבים, שהכימיה התחבבה עליהם בזכותו והם הפכו אותה למקצוע, מוקירים את מה שזכו לקבל ממנו. גם עם פרישתו מההוראה המשיך להיות פעיל בפיתוח ערכות למידה, תרגום, עריכה וכתיבת מאמרים במכון ויاצמן.

 

בין השנים 1962-1964 יצאו סול, רעייתו ריני ושלושת ילדיהם לשליחות בתנועת "הבונים" בניו-זילנד. השקעתם ומסירותם הניבו תוצאות – גרעיני בוגרים שעלו והתיישבו בקיבוץ יזרעאל. קשרי הידידות עם החניכים לשעבר נמשכו כל השנים. סול, איש חרוץ, מעורב ואידיאליסט, היה פעיל גם בוועדות ובמוסדות בבית והיטיב להסביר את הקיבוץ לקבוצות תיירים שהגיעו לסיור בצרעה.

 

כשהתפנה ממלאכת ההוראה נעתר סול לבקשה לקחת על עצמו את האחריות על ניהול שולחן הקומונות הבינלאומי. גם בנושא זה השקיע סול את כל מרצו וכוחותיו, התכתב בהתלהבות עם אנשים החיים בקומונות מסוגים שונים בכל רחבי העולם ויצר קשרים עם מבוגרים וגם עם צעירים שדבקו ברעיון השיתוף. גם כשחלה ונחלש לא וויתר והיה מזמן את חברי "השולחן" לישיבות באפעל. הוא דבק במשימה באותה מסירות והמשיך לקיים את המפגשים ואת הקשרים עם גורמי החוץ. הוא קיווה לנצח את המחלה ולהתמיד בפעילות, שהייתה מרתקת וחשובה לו מאוד.

 

לכך, לצערנו הרב, כוחו לא עמד לו. יהי זכרו ברוך.

 

 

נכתב בתאריך
30/9/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו