עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

השטעטל המתחדש - חגיגת היזמויות "בקיבוץ המתחדש" בנויה ברובה על עסקים שבהם כסף מחליף ידיים בין יצרני מרקחות ביתיות לאופי עוגיות כפריות. עסקי או

השטעטל המתחדש

מאת פלג מור, 17.9.2007

 

חגיגת היזמויות "בקיבוץ המתחדש" בנויה ברובה על עסקים שבהם כסף מחליף ידיים בין יצרני מרקחות ביתיות לאופי עוגיות כפריות. עסקי אוויר אלה תפסו את מקומם של הפיתוחים החקלאיים והתעשייתיים המרשימים שהיו סמל ההיכר של הקיבוץ

 

 

חיבורו הגדול של דרויאנוב "ספר הבדיחה והחידוד" מלא במעשיות מהשטעטל הישנה, זו שדור סבינו העדיף לעזוב מאחריו, פיזית ותרבותית, בעלותו ארצה. מעשיה אחת כזו מספרת על היהודי שנתפס מחוץ לתחום המושב המותר ליהודים והובא לפני הקצין הגוי ממשטרת העיר. הלז שואל את היהודי מהיכן באה פרנסתו ואינו מבין את התשובה שקיבל; מה זאת אומרת, הוא תוהה, ואם אני אסתובב פה ושם איך אתפרנס מזה?

 

יתכן ואותו גוי היה מבין טוב יותר איך מנסים להוציא פרנסה מעסקי אוויר לו נקלע לקיבוץ המופרט בישראל של שנת 2007. ריח חגיגי של 'יזמות' נישא בחרדת קודש באוויר הקיבוצי, מוצג כהתקדמות גדולה, פיתוח וניצול כישורים אישיים, שהיו חבויים עד כה, של החברים.

 

ואולם האמת היא שכאופק ההפרטה כך אופק עסקי היזמויות הבאים בעקבותיה -  נמוך, קטן, מצומצם, עוסק בכאן ועכשיו, בדרך כלל מופנה פנימה. מחוץ לישוב לא חיכה איש בנשימה עצורה לעסק הקיבוצי שיופיע וכך בעלי היוזמה מתפרנסים, כמו בשטעטל ההיא, בעיקר זה מזה ומשאר החברים. על פי הסטטיסטיקה הכללית, שבעה מכל עשרה עסקים קטנים אינם מוציאים את שנתם החמישית, כך יקרה מן הסתם גם לרוב עסקי הקיבוצניקים החדשים. 

חלקם מראים רווח על פי חישוב קיבוצי:  לא מביאים בחשבון את עבודת הפנסיונר שאין לו אלטרנטיבה תעסוקתית, אין צורך בתשלום עבור שכירות המבנה והשימוש בתשומות...

 

***

 

קראנו לא מזמן בעיתונות הקיבוצית כתבה המשבחת את שלל היזמויות שהחלו עם ההפרטה ב'נוה -חמוצים' הוותיק שבעמק, ישוב שהיה בעבר פאר של יצירה ציונית וקיבוצית, הומה מעשייה של חולמים ולוחמים.

את מקומם של הישגי העבר בתחומי החקלאות והתעשייה תפסו עתה רוקחי הריבות, מדריכי טיולי הטרקטורונים, הספרית והקוסמטיקאית, מי שפתח סטודיו לציור ומי שמציע שירותי כתיבה, המטפל בכאבי גב ומדביר החרקים.

 

בעידן היחד והשיתוף המימד הכלכלי העיקרי בקיבוץ היה בהקשר לאדמתו, מציאת ופיתוח זנים חקלאיים חדשים לגידולי שדה המתאימים לסוג המים והאדמה, נטיעת עצים וסיגולם לאזור האקלימי גיאוגרפי, חיפוש סוגים נוספים של בעלי חיים לגידול.

בעידן היחד וראיית העתיד כמשותף הוקמה גם התעשייה הקיבוצית.

 

עידן ההפרטה והיזמות האישית לוקח את חבר הקיבוץ הצידה ולמטה; הצידה לעיסוק נפרד בעסק קטן, למטה כי מדובר בעסק שאינו הולך בגדולות, אין לו דבר עם פיתוח משקי / אזורי מרחיק ראות ובר קיימא. וכך גבה הדואב של רוקחת הריבות מטופל בידי המומחה לשיטה הטיפולית מהמזרח הרחוק, בעוד הפדיקוריסטית דואגת לציפורן החודרנית של איש הסטודיו לציור, שהפריעה לו מאד בעת טיול השבת שיזם מדריך טיולי הטרקטורונים.

כשישובו מהטיול תקדם את פניהם בעמדת שער הקיבוץ הספרית המשלימה שם שעות. הקיבוץ השכיר לה את המספרה לפרנסתה אך אין מספיק קליינטים; או אולי הכובסת לשעבר שנעשתה מיותרת עתה כאשר נעשית הכביסה בבית, כי בעידן ההפרטה חוזרת חברת הקיבוץ  פנימה לעיסוקיה הביתיים  המסורתיים של האישה.

 

***

 

חברי הקיבוץ הגיעו במהלך השנים להישגים מפליאים בתחומים השונים של עשייה משקית משותפת, הישגים שהוכרו כיוצאי דופן גם בעולם החיצוני כתנובת השיא של הפרות ברפת, החקלאות המדברית,  הכותנה בעמק, עיבוד התוצרת החקלאית במפעלים אזוריים.

פרק בפני עצמו הוא הקשר בין החקלאים למפעלי התעשייה שעל ידם שיצר פיתוח שאין דומה לו בעולם בתחומי השבחת המים ושימוש חסכוני וחכם בהם.

מבחינה כלכלית גרידא, האם יכול גל היזמות והעסקים הזעירים לספק תחליף לכל אלה, מקור פרנסה בעל ערך לחברים  ומקור תקציבי לפעילות הקהילה?

 

צאו והתפרנסו זה מזה אומר דוד המלך לחכמי ישראל, המתלוננים לפניו על קשיי הפרנסה של עם ישראל. ואולם הללו מטילים ספק בחוכמה שבדבריו בהצביעם על חסרונות השיטה, שאין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחולייתו.  

 

ההפרטה, במשמעות של כל אחד לנפשו ולפרנסתו, סתמה כנראה את הגולל על הקיבוץ הבונה ומפתח את האזור בו הוא נמצא ומשקיע רבות בטיפוח ארוך טווח של יכולתו הכלכלית החקלאית והתעשייתית.

אין בעידן ההפרטה את החזון ואת היכולת, את אורך הרוח והנכונות להמשיך ולהשקיע בדברים בהם עסק הקיבוץ עד תקופה זו, פרויקטים  שהם מעבר ליזמות פרטית  ויש בהם משמעות אזורית ולאומית.

 

 

נכתב בתאריך
17/9/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו