עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

מנוף לשינוי חברתי - שירות לאומי יכול להוות מנוף לשינוי חברתי במדינה, תוך איזון בנשיאה בנטל הלאומי, ותוך עצירת תהליכים חברתיים שליליים. זהו שי

מנוף לשינוי חברתי

מאת יואל מרשק, 15.8.2007

 

שירות לאומי יכול להוות מנוף לשינוי חברתי במדינה, תוך איזון בנשיאה בנטל הלאומי, ותוך עצירת תהליכים חברתיים שליליים. זהו שירות חובה לכל מי שאיננו מגויס לצה"ל

 

 

לפני כעשר שנים נפגשנו חבורת משוגעים לנושא בתיאטרון הקאמרי ומשם הפעלנו מאות אזרחים לאיסוף 300,000 חתימות על הקמת מערך שירות לאומי חובה לכל מי שצה"ל משחררו מגיוס צבאי. מאז נותרו החתימות  מיותמות בבית הנשיא, אך הצורך בהקמת מערך השירות הלאומי עולה ותופס תאוצה כי מגמות הקיטוב הקיימות הולכות ומפלגות את החברה הישראלית לשלוש חברות נפרדות: החברה "היהודית הציונית", "החברה היהודית החרדית" ו"החברה הערבית". זאת נוסף לקיטוב הכלכלי החברתי ההולך ומעמיק בין עשירים לעניים. 

 

השירות הלאומי טומן בחובו אפשרויות בלתי נדלות להתפתחות קהילתית לאומית ולצמצום הקיטוב והשסעים החברתיים, באמצעות פעולות המערבות בין קהילות ותת חברות בחברה הישראלית ועל-ידי קידום תחומים המטופלים כיום באורח לקוי, או שאינם מטופלים כלל. לשירות הלאומי נודעת, כמובן, חשיבות מרכזית נוספת, והיא בהרחבת בסיס הצדק החברתי ותחושת הצדק החברתי של הפרט, באמצעות הרחבת ופיזור הנטל הלאומי בקרב אזרחי ישראל.

 

שירות לאומי יכול לשמש כמנוף לשינוי חברתי של ממש במדינת ישראל, תוך יצירת מאזן חדש בנשיאה בנטל הלאומי, ותוך עצירת תהליכים חברתיים בלתי רצויים מהם סובלת החברה הישראלית בעשורים האחרונים.

 

בשנים האחרונות החל צה"ל משחרר חיילים בשירות סדיר המשרתים ביחידות עורפיות במקצועות בהם יש עודף ומגמה זו צפויה להתרחב. מכיוון שקיצור שירות רוחבי, לכל המשרתים סדיר, נדחה היום כפתרון אפשרי על ידי צה"ל, צפויה לעלות על סדר היום סוגית השירות הסלקטיבי במלוא עוזה ובמילים אחרות – מי ישרת כאשר כולם משרתים. זה יקרה כל עוד לא ייכפה על הצבא קיצור שירות רוחבי מלא על ידי הדרג המדיני או על ידי הרשות המחוקקת. השירות הלאומי הוא פתרון מובהק לבעיית השירות הצבאי הסלקטיבי, אשר יתרונו הוא בתועלות החברתיות הנלוות לו מעבר לפתרון בעית עודפי כוח האדם בצבא.

***

בשנת 1994 נערך ע"י "מכון כרמל" למחקרים חברתיים, מחקר מקיף אודות עמדות וגישות בני הנוער בישראל (יהודים למעט חרדים ובני מיעוטים) בסוגיות חברתיות שונות. בין היתר, עסק המחקר בסוגיית השירות הלאומי. המחקר הצביע על נכונות רחבה למדי (בהיקף של 50% ויותר מקרב בני הנוער, לרבות בקרב מגזר המיעוטים) לשירות אזרחי. המחקר העלה כי היה ותוצג תוכנית לשירות אזרחי, יורד מספרם של אלה המצהירים כי לא ישרתו כלל כמעט לאפס. מחקרים מאוחרים יותר הציגו תוצאות דומות.

 

נראה שהתלמידים האלה מבינים מה שהממסד מסרב להבין: ששירות לאומי אזרחי, שיפעל כמנגנון ממלכתי מסודר, יוכל לנתב אליו כוחות צעירים עצומים – יהודים וערביים, דתיים וחילוניים – כמחצית מכל מחזור גיוס, שהצבא מצהיר בגלוי שהוא איננו זקוק לה. אלא ששום ממשלה לא העזה עד כה  להכיר במציאות ולהפיק תועלת מן השינוי שהתחולל זה כבר.

 

שירות לאומי אזרחי מקובל במדינות כמו גרמניה, צרפת, אנגליה, קנדה ומקסיקו  שם הקימו שירות לאומי אזרחי מסוגים שונים, המבוסס על רעיון התרומה לחברה, לקהילה ולסביבה במסגרת "משימות בונות אומה". המשימות הללו כוללות חינוך והשכלה לאזורים נידחים, שימור הסביבה, שירותי כבאות והצלה או סעד ורווחה והקמת מסגרת תעסוקתית בשכר מינימום במדינות הסובלות מאבטלה גבוהה.

 

הרווחים משירות לאומי אזרחי כמעט מובנים מאליהם. המדינה מנצלת היטב את המשאב המבוזבז של כוח אדם צעיר ונמרץ ומפנה אותו למשימות לאומיות חיוניות, והצעירים עוברים חניכה חשובה במסגרת המטפחת את מחויבותם לקהילה, מרחיבה את סובלנותם ותורמת להם ידע וניסיון מעשי.

 

 

 

אל השירות הלאומי יש להתייחס כדלקמן:

1.      השירות הלאומי הוא שירות לאזרח, המבוסס על הרעיון של תרומה לחברה, לקהילה ולסביבה.

2.      קיים צורך בפעילויות ובשירותים נוספים אלה המסופקים או הפועלים כיום במדינה.

3.      נוער בגילאי תום ההתבגרות (18-24) יהיה, בהסברה ובהנעה נכונה, בעל מוטיבציה גבוהה לשירות לאומי.

4.      המדד להצלחתו של השירות הלאומי הכללי לא יהיה כלכלי ישיר, אלא מדד חברתי כלכלי משולב, על פיו תפוקת השירות והשירותים המופעלים במסגרתו במשולב עולה על עלות הפעלת מערך השירות הלאומי כולו.

5.      על אף ההפעלה ההדרגתית והמודולורית היום של השירות הלאומי, יש לפעול לחקיקת חוק שירות לאומי מלא, אשר יאפשר ויחייב דינמיקה רב שנתית של הפעלת והרחבת השירות הלאומי, ללא תלות במידת המחוייבות של ממשלה מסוימת אליו.

 

לסיכום:

החברה הישראלית, על מגוון מגזריה וקהילותיה, היא חברה שסועה ובעלת מגמות קיטוב מובהקות, במיוחד בשני העשורים האחרונים. החברה הישראלית משוועת לשינוי שיוביל רב תרבותיות עם ערכים בסיסיים משותפים שיאפשרו קיום הדדי ויצירת מסגרת חיים טובה יותר לכל תושבי ישראל.

ראוי כי משרד הביטחון האחראי לגיוס כו-לם ולצה"ל יקים רשות ממלכתית במשרד אשר תקלוט את אלו ששוחררו מגיוס לצה"ל מסיבות שונות, הרשות תיפעל להקמת מוקדי עשייה בניהול מקומי בפריפריה ובאזורי מצוקה ותיפעל על פי נוהלים שווים לכל נפש.

 

לאתר אגף המשימות, כולל שנת שירות
נכתב בתאריך
15/8/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו