עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

לא לפראבדה קיבוצי - איחוד העיתונים הקיבוציים הוא עוד ניסיון של הממסד הקיבוצי להשתלט על חופש. אסור לתת לזה לקרות

לא לפראבדה קיבוצי

מאת ארנון אבני

 

 

 

 

איחוד העיתונים הקיבוציים הוא עוד ניסיון של הממסד הקיבוצי להשתלט על חופש. אסור לתת לזה לקרות 

העיתונים המפלגתיים גוועו מכיוון שהיו עיתונים "מטעם". כלומר, הם ניסו לשווק השקפה ולקדם קבוצת אינטרסים מובחנת. באותן שנים החל לצמוח עיתון "הדף הירוק". צמיחתו הייתה במקביל לגוויעת העיתון שבתוכו גדל. "על המשמר" היה פסאדה מפלגתית שניסה לשווק את תדמית המפלגה והתנועה הקיבוצית החוצה, ועסק פחות בתפקידו כתקשורת פנימית – בדיוק מה שעשה בהצלחה "הדף הירוק".

 

כמי שעבד בדלת שליד, במוסף "חותם", אני זוכר את המאבקים והלחצים שהיו מפעילים ממזכירויות התנועות על העיתון כדי לגנוז ולשנות כתבות לפני הפרסום. כאשר נדמה היה למזכירות התק"ם שקולם אינו נשמע מספיק (למרות שהעורך דאז, ארנון לפיד, היה איש התק"ם) הוחלט להקים את המתחרה - "קיבוץ". התוצאה הייתה ירידה דרסטית בלחצים של שתי המזכירויות, לאחר שגילו שמה שלא מופיע בעיתון אחד - מופיע בשני. עצוב מבחינתם, שמח מבחינת הקורא.

 

***

את מוקי צור, שצוטט ב"קיבוץ" כמי שהסביר את יתרונות המיזם החדש, אני מאוד מבין. מבחינתו, כמי שמוליך עכשיו את חלום האליטה המשרתת – עיתון הוא עדיין פסאדה. משהו שפניו החוצה, שמיצג "אותנו". זהו חלומו של כל איש ציבור המקווה שכולם יסתדרו מאחוריו בשלשות, ואם יש בעיות שיסתדרו כבר ביניהם ובלבד שהמנהיגים יוכלו להציג דיוויזיות של אליטה משרתת, העומדות לפקודתם, או שעל פי מוקי צור, מחזקות את מעמדו כאב רוחני (זה שמספר לאחרים על לבטינו הערכיים שבסופם נצא מחוזקים - לשרות העם).

 

זה יכול היה בתנאים אחרים אפילו להיות משעשע. ספק אם יצליח העיתון המתוכנן להגדיל את אחיזתו בין חברי הקיבוץ, אז לחשוב על כך שהוא ייצג אותנו מחוץ לקיבוצים... אצל מי? או שאולי החלום הוא לייצג את מזכירות התנועה אצל החברים. כלומר "פראבדה".

חברים יקרים, אמנם אני בעל עניין כמי שמפרסם בדף הירוק בתשלום (שלא מגיע לכדי רבע רשת ביטחון) ולכן אפשר לבטל את דברי, אבל יש דברים שראוי שכל צרכן תקשורת ישקול ברצינות.

 

אני קורא עכשיו את החשבונות שעושים מאוכזבי "הדף הירוק" לדורותיהם: זה שלח מכתב שלא התפרסם וההוא צוטט לא נכון, ואחר לא זכה לכיסוי שהגיע לו... כדאי לכולם לזכור שכל זה קרה בסביבה של תחרות. כאשר לכל אירוע כזה נוסף הסיכוי שיתוקן בעיתון המתחרה. האם לא ברור לכם מה יהיה כוחו של עיתון אחד מול אלה שיבקשו להתבטא, או יצפו לדגש רב יותר להשקפתם? האם לא ברור שמספר כותבי הטורים העצמאיים ירד פלאים?

 

***

אני קורא, למשל, באתר הקיבוצים את זמי בן חורין שניסה לא מזמן לקדם יוזמה "מלמטה", של חברים נגד רשם האגודות השיתופיות. הוא שמח לקראת סגירת "הדף הירוק" שאיתו יש לו חשבון על הדרך בו כיסה את היוזמה ההיא, ואולי על דברים נוספים. אני בטוח שאם הוא קיבל יחס יותר טוב ב"קיבוץ" היה זה חלק מאותה תחרות בין שני העיתונים. אבל הוא מניח משום מה שהעיתון החדש ישכפל את היחס לו זכה ב"קיבוץ", בלי שום שולי דאגה שאולי זה יהיה ההיפך. מה שנראה לי דווקא הרבה יותר סביר.

 

לאט לכם חברים נוקמים. אם עיתון מגיע לרגע שעליו להיסגר, ראוי שיהיה זה כחלק מהתהליכים הטבעיים של שוק התקשורת החופשי. הממסד רשאי (כמו במדינות בצפון אירופה) לסבסד באופן ממלכתי וללא משוא פנים את כל מי שמצליח להוציא עיתון שקוראים ממספר מסוים מוכנים לקרא. אבל ממסדים שמחליטים לסגור עיתונים שמבקרים אותם, בהחלטות מנהליות, עיתונים שאינם זקוקים לתמיכתם ולא מבקשים אותה (סגירה על ידי חרם מפרסמי מודעות. כן, כן - גם הרעיון ההזוי הזה נמצא שם), הם ממסדים שמעלים ספק כבד באשר לניקיון כפיהם.

 

כאילו דברי ימי התקשורת החופשית מתחילים היום, כאילו שלא הוכח מעולם הקשר שבין תקשורת חופשית לדמוקרטיה, וכאילו שלא ברור חלקה של דמוקרטיה מבוקרת ורבת ערוצי תקשורת לשגשוג תרבותי וכלכלי -  מנסה שוב הממסד הקיבוצי להשתלט על חופש הביטוי, אחרי שהניסיון הקודם לנהל את "הדף הירוק" על ידי מינוי דובר שאינו עיתונאי, לתפקיד העורך, נכשל. והפלא ופלא, הקורבנות העתידיים אצים רצים אל השוחט.

 

קישורים המובאים בכתבה
תנועה אחת, עיתון אחד - הוחלט לאחד את את שני העיתונים, אביב לשם, הקיבוץ, 1.8.2007
אליטה משרתת - יצירת אליטה משרתת, ביקורתית ויוצרת, חולמת ובונה, מחנכת ומפנה מקום לצמיחה מתחדשת, ערה פוליטית לדילמות המוסריות וחיה בדיאלוג פנימי - היא צורך השעה, מוקי צור, שווים, 26.7.2007
הפורום דוהר קדימה - "פורום הקיבוץ" מגייס מימון מחברי קיבוצים להמשך פעילותו, הקיבוץ, 17.5.2007
“טוקבק" לפקודת הפורום - גיוס התרומות של "פורום הקיבוץ" למימון מאבקים על "זכויות החבר" עורר מהומה, הקיבוץ, 25.5.2007
 

נכתב בתאריך
7/8/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו