עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

מלכודת כרטיס האשראי - השימוש הנרחב בכרטיסי אשראי מותיר אותנו לכודים בידי חברות ותאגידים ובתי עסק העושים בנו כרצונם. סיפור מהחיים על תהליך התנתקות מהאינטרנט

מלכודת כרטיס האשראי

מאת עזרא דלומי, 31.7.2007

 

השימוש הנרחב בכרטיסי אשראי מותיר אותנו לכודים בידי חברות ותאגידים ובתי עסק העושים בנו כרצונם. סיפור מהחיים על תהליך התנתקות מהאינטרנט

 

בשבוע שעבר התנתקתי מקו האינטרנט שבבית. החלטתי שמספיקה לי הישיבה הארוכה ליד המחשב בעבודה. ליד המחשב שבבית אני יושב בעיקר מתוך הרגל, לא מתוך צורך אמיתי. יש רגע פנאי, מתיישבים ליד המחשב לקרוא אי-מיילים, לראות מה התחדש מהשעה שעברה. סוג של התמכרות. מאחר והתנתקות כזו כרוכה במאמץ נפשי, היא התרחשה בשלבים.

 

זה התחיל בכך שהמחשב שלי התקלקל. יום עבד, יום לא. בעודי מתלבט אם לתקן או לזרוק ולהיפרד מהילד שמלאו לו שבע, נמצאו בעבודה שני מחשבים מ"דור קודם", שחיכו לגואל. לפיכך זרקתי את הישן ולקחתי אחד מהם "במקום".

אלא שהחלפת המחשב היתה כרוכה גם בהחלפת המודם הקודם, למודם מתאים. ככל הידוע, החלפה כזו מתבצעת בחינם, במסגרת השירות למנויי בזק. ואולם, כשהתקשרתי, אמרו לי בבזק שההחלפה עולה 130 ש"ח. "תלך לבזק-סטור הקרוב, תשלם ויחליפו לך".

ברגע זה הסתיימו הלבטים. גם להחזיק "רהיט" שאין בו כל-כך צורך וגם לשלם עליו - זה נראה לי מוגזם. התקשרתי לבזק וביקשתי לנתק את קו התשתית לאינטרנט.

את התלאות שבתקשורת הזו כולם כבר מכירים: לעברית לחץ אחד, למוקד שירות שתיים וכך עד עשר, כשהג'ינגל מטרטר ברקע. וכך עוד כמה דקות של "נשמח לשרת אותך, אך אנו עסוקים בפניות קודמות", עד שהמוקדנית היתה על הקו.

***

 "אפשר לדעת למה אתה רוצה להתנתק?" שאלה המוקדנית.

 רציתי להשיב "לא, זה ענייני האישי", אך לא התאפקתי: התחלתי להסביר שאני בעצם לא כל-כך צריך מחשב בבית ומכיוון שכך אין לי חשק ללכת ל"בזק-סטור" וגם לשלם 130 ש"ח על ההחלפה.

"אדוני, אני רוצה להגיד לך שיש לנו מבצע מודם ב-49 ש"ח", היא השיבה, "חבל לך להתנתק."

"עכשיו, אני עוד יותר רוצה להתנתק", אמרתי, "למה לא אמרו לי קודם 'שיש מבצע?'" וכך, אחרי עוד כמה גישושי שכנוע היא אמרה: "רגע רגע, אני מעבירה אותך לאחראי בשירות לקוחות".

 

כל הסאגה התחילה מחדש: "אתה לקוח ותיק, למה אתה מתנתק, היום לכל-אחד יש אינטרנט בבית, יעלה לך יותר כסף להתחבר", והסוף: "אדוני, אנחנו ניתן לך את המודם בחינם, עם מחיר מבצע בדמי המנוי החודשיים".

"סליחה?!" אמרתי, "רק כשרוצים להתנתק, אתם נותנים בחינם?!" עכשיו בכלל עלה לי הסעיף והתחלתי לצעוק: "אדוני, תנתקו אותי, ת-נ-ת-ק-ו!!!. לא רוצה לשמוע כלו! ת-נ-ת-ק-ו!!!"

 

משם העבירו אותי לעוד מישהו שהיה צריך לשלוח לי פקס עם כל מיני אותיות קטנות בתחתית הדף, שבו אני מבקש רשמית להתנתק. וגם שם לחצו וניג'סו. כשהגיע סוף סוף הפקס - מקרה או לא - גיליתי שאין עליו מספר פקס למשלוח הטופס המלא חזרה. שוב טלפון לבירור, שוב "למה לך להתנתק" וכו'.

 

***

 עם סיום קרב ההתשה עם בזק, נפתח הקרב בחזית 013 ברק.

"אני רואה שאתה לקוח ותיק שמשלם 75 שקל לחודש, כי לא חידשת את המבצע, אתה בעצם יכול לקבל חצי שנה ב-49 ש"ח", אמר הקול מעבר לקו בתגובה לבקשת הניתוק. 

- ולמה אני צריך לחדש? 

"כי הוא לא מתחדש באופן אוטומטי. צריך לפנות לחידוש."

אמרתי לגברת הצעירה  שחבל על הדיבורים, כי ממילא התנתקתי מהתשתית של בזק, כך שאין למה להתחבר, אבל היא מיד הגיבה בכך "שיש ספקי תשתית אחרים."

 

כקו הגנה אחרון היא הציעה שבמקום להתנתק סופית נקפיא, בשלב זה, את השירות לחצי שנה.

 "תזכירו לי לפני שתתחיל הגבייה מחדש?" שאלתי. "לא", היא השיבה, "התשלום מתחדש באופן אוטומטי". 

"תודה, תנתקי", אמרתי לה.

"רגע, רגע, אדוני," היא עוד הספיקה לומר לפני ששוב צרחתי: ת-נ-ת-ק-י!!!

 

האמת, היא די נבהלה ומיד הגיב ב: "אני מיד, מיד מנתקת. זהו נותקת".

ואז שאלתי: תגידי, מה את כל-כך נלחמת על עוד לקוח? שווה לך כל העצבים שחטפתי עלייך?

"זה התפקיד שלי", היא אמרה.

לא קניתי את ההסבר. מישהי שמתמצאת בתחום אמרה לי שיש מעקב אחרי השיחות של אנשי השירות כדי לדעת עד כמה הם נאמנים ל"שליחותם המקצועית" ולכן הם חייבים להתעקש, גם אם זה כרוך בהתבזות. לא בדקתי אם זה נכון, אבל נראה לי שזהו ההסבר הנכון לדבקות המשפילה הזאת במטרה.

 

המסקנה? היה לי חבר (נהרג, לדאבוני, בתאונת דרכים לפני שנתיים) שעבד רק במזומן. בלי כרטיסי אשראי ובלי לתת פרטים על חשבון הבנק. הוא אמר לי: "וואנס נתת - נלכדת". אמת, יש איזו טרחה יומיומית בשימוש במזומן ובהמחאות. מצד שני, אין עבדות שמתחלפת בחירות מלאה ממש, אלא רק בקצת יותר חירות.  

        

 

  מאמרים של עזרא דלומי

 

נכתב בתאריך
31/7/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו