עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

לתשומת לב המטה השיתופי - אם מדברים על החברה הישראלית, הרי שני נושאים שהמט"ש יכול לתמוך בקידומם: הצעת החוק של שלי יחימוביץ לביטול המע"מ על מוצרי מזון מסוימים, הצעת החוק של אורית נוקד להגבלת חוק ההסדרים
לתשומת לב המטה השיתופי
מאת מיכה אשחר, 23.7.2007

אם מדברים על החברה הישראלית, הרי שני נושאים שהמט"ש יכול לתמוך בקידומם: הצעת החוק של שלי יחימוביץ לביטול המע"מ על מוצרי מזון מסוימים; הצעת החוק של אורית נוקד להגבלת חוק ההסדרים

1. חברת הכנסת שלי יחימוביץ' הגישה, יחד עם חברי כנסת נוספים, הצעת חוק לבטל את המע"מ (לקבוע מס בשיעור אפס) על מספר מוצרים בסיסיים כמו מצרכי מזון ותחבורה ציבורית. אני מפנה את הקוראים למאמר קודם בעניין זה שכתבתי ב"שווים" בחודש מאי השנה: יבוטל מע"מ על המזון (שווים, 21.5.2007).

 

בקצרה: המע"מ הוא מס רגרסיבי, כלומר מגדיל פערים, ובכלל זה המע"מ על מזון. ביטולו יביא לצמצום הפערים הכלכליים ולהגדלה של המחזור העסקי ושל ההכנסה ממיסים ישירים. מס על מזון בחברה מקוטבת כמו ישראל, משול למס גולגולת והוא מס מרושע, מכיוון שכדי שלא לשלם אותו אדם צריך להפסיק לאכול.

 

       2. חברת הכנסת אורית נוקד הגישה, יחד עם חברי כנסת אחרים, הצעת חוק המגבילה את חוק ההסדרים.

 

במה מדובר: הצעת חוק ההסדרים לתקציב שנת 2007, לדוגמה, הכילה 97 (!) סעיפים אופרטיביים העוסקים בתחומים שונים ומגוונים ביותר, שאין קשר מהותי ביניהם. פרט פיקנטי: הסעיפים אינם ממוספרים, אולי כדי שלא יהיה קל מדי. ספרתי אותם אחד-אחד כמה פעמים כדי להיות בטוח, מתוך עניין אזוטרי גרידא.

במקצועי אני מהנדס מים. התחלתי לכתוב על משק המים ועל המשמעויות הנובעות מחוק ההסדרים בסעיף "הסדרה כלכלית של משק המים".

 

הניסיון בעולם מעיד על כך שבמרבית המדינות והערים בהן הופרטו משקי המים, חלה הרעה באיכות המים ובתחזוקת מפעלי המים – ומחירי המים לצרכן עלו, בגלל המונופול הטבעי שמונע תחרות אמיתית וחוסר היכולת של הסקטור הפרטי להעדיף את רווחת הציבור על פני רווחים כספיים. לאור הניסיון הקלוקל בעולם, ובניגוד לרושם שטורחים ליצור פקידי האוצר והפנים, לא הלכו יתר מדינות העולם המפותח בעקבות אנגליה, ושירותי המים והביוב לא הופרטו בהם באופן גורף.

 

ועוד לא עמדתי על הכשל הכלכלי במדיניות מחירי המים שמציע האוצר. חוק ההסדרים יוצא מהנחה שמחיר המים הוא כלי לקביעת הקף הביקוש להם. זו הנחה מוטעית מכיוון שהמים הם משאב במחסור והביקוש להם קשיח כמעט.

עוד כתבתי על סעיף התקינה בחוק ההסדרים. נושא התקינה איננו רק בעל משמעות מיוחדת לתהליכים כלכליים-יצרניים, הוא מהווה גם כר נרחב למחקר ממושך, ונצרכתי לאיפוק מיוחד כדי להקדיש לו שלושה עמודים בלבד...

 

לדעת משרד האוצר, אפשר לקחת תשעים ושבעה נושאים, מדיסציפלינות השייכות לכל תחומי הדעת האנושית, ושבכל אחד מהם נדרשת קביעה מסודרת של מדיניות שתיעשה לאחר מחשבה שישותפו בה מיטב אנשי המקצוע, ולהכניס את כו---לם למסגרת של חוק אחד שיוגש להצבעה כמקשה אחת. וזו דמוקרטיה בפעולה, נכון?

לשם המחשה אביא דוגמה קונקרטית נוספת:

 

"... האם שביתה נגד חקיקה אינה חוקית, גם אם יחוקק חוק המחזיר את העבדות?" כך שאל בשנת 2003 בית הדין הארצי לעבודה. כן, השיבה נציגת המדינה עו"ד נורית אלשטיין. "

השימוש בחקיקה לנישול בני אדם מזכויותיהם הבסיסיות ביותר זוכה בישראל להצלחה מסחררת ולכן נעשה בו שימוש נרחב יותר ויותר.

 

חוק ההסדרים במתכונתו הנוכחית, שם את הריבון ללעג ומעביר את סמכויותיו השלטוניות לחבורה קטנה וצרת אופק של כלכלנים. הצעת החוק של נוקד מגבילה מעט את יכולתם של אותם פקידים להפוך את חיינו לגיהינום.

 

***

ביום רביעי, ה- 25 ביולי, יתכנס צוות ההגוי הרחב של המטה השיתופי, לדון בפעולה בחברה הישראלית. אינני יודע מספיק, כנראה, על הנושא ששמו "החברה הישראלית". אני אוכל לחם, אני שותה מים ואני משתמש במוצרים שצריך להיות להם תו-תקן.

 

ומעבר לזה, המערכת שמפרנסת אותי זקוקה לתקינה, ליציבות ביחסי עבודה, לשיתופי פעולה בין מגזרים ובין עמים, לאנרגיה באמינות הספקה טובה ובמחיר סביר, ולעלות הון (ריבית) שאפשר לעמוד בה. הרלוונטיות של הוויכוח בין "קפיטליסטים" לבין "סוציאליסטים" היא משנית, יחסית. עופר עיני ושרגא ברוש מסכימים על זה. אחד המהלכים הראשונים של עיני היה ליצור ברית בינו לבין התאחדות התעשיינים סביב הנושאים שעליהם יש הסכמה, כדי לקדם את האינטרסים המשותפים לעובדים ולמעסיקים. לאחרונה הם מתייצבים כאיש אחד נגד הרפורמה בחברת החשמל:

"אנחנו בעד רפורמות" אמר ברוש, "אבל רפורמה צריכה להיות טובה. עשו רפורמה בנמלים, ועדיין אנחנו כל הזמן מתעסקים בנמלים. מה היא נתנה לנו הרפורמה הזאת? הרפורמה כפי שהממשלה רוצה תסכן את אספקת החשמל. אם אצלי במפעל יש הפסקת חשמל של דקה - אני בבעיה".

עוד אמר ברוש: "אני לא מבין איך הרפורמה תשרת את האינטרס שלי כצרכן. בשביל תחרות צריך שיהיה היצע. אם אני גר ברמת-גן ואני לא יכול לקנות חשמל מפתח תקווה, אז איזו מין תחרות תהיה כאן?".

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3427005,00.html

 

אלה כמה נושאים לא אטרקטיביים, לא מצטלמים טוב ולא בעלי רייטינג גבוה. אבל הם קובעים את איכות החיים שלי.

מהי עמדת המטה השיתופי ביחס להצעות החוק של יחימוביץ' ונוקד? האם המטה בוחר שלא לדון בהן כלל?

אולי עיני וברוש טועים ומטעים. אבל האם הנושא מספיק זניח כדי שלא לדון בו?

מה צורך יש בתנועה הבוחרת שלא לדון בדברים שהם קונקרטיים לחיינו?

 

 

למאמרים של מיכה אשחר


נכתב בתאריך
23/7/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו