עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

שלטון זר - ב' - העניינים המהותיים באמת שבהם צריכה היתה לעסוק התנועה עברו לידיהם של יועצים ועורכי דין פרטיים שקובעים את סדר היום. מבחינה זאת אנ
'שלטון זר - ב
מאת פלג מור, 2.7.2007

 

 

 

העניינים המהותיים באמת שבהם צריכה היתה לעסוק התנועה עברו לידיהם של יועצים ועורכי דין פרטיים שקובעים את סדר היום. מבחינה זאת אנו משולים למי שמנוהל על ידי שלטון זר


ריבוי עורכי הדין המטפלים בענייני התנועה הקיבוצית וסובבים סביבה והעלייה בחשיבותם אינו עניין מקרי. הוא מסמל את הפיכתה של התנועה והקיבוץ בכלל מבית של דרך חיים והשקפת עולם מוסכמת היוצרת ייחוד, למקום שיש בו אי הסכמה תמידית וחוסר יכולת לגבש קונסנזוס, ולכן גוברת הפנייה למערכת החוק שתפתור ותכריע את השנוי במחלוקת. אנו מכירים עתה סוג מסוים וחדש של ממלאי תפקידים בקיבוץ של ימינו הצמודים טלפונית לעורכי דין ומקבלים ייעוץ משפטי אינסטנט על כל בעיה שעולה על סדר יומם.

 

נזכיר כאן את המובן מאליו: לחבר מן השורה העומד לעיתים בויכוח מול בעל התפקיד בקיבוצו אין כל אפשרות לקבל יעוץ מקצועי דומה. בעל התפקיד יאמר לו בנוכחותו – הנה ראית שהרמתי טלפון לעורך דין וגם הוא אמר שאתה לא צודק ומבחינה חוקית זה ככה וככה.. גם זו סיבה טובה להעמקת כניסתם של עורכי הדין למערכת הקיבוצית – בעל התפקיד הקיבוצי מעביר לידי הגורם החיצוני, במקרה זה עורך הדין, את האחריות לתשובה השלילית והלא נעימה הניתנת לחבר, כאשר לזה אין כמובן כל אפשרות לדעת מה אמר אותו עורך דין, אין בידו חוות דעת כתובה ואמצעים לבקש כזו מעורך דין אחר..

***

את ההסתמכות הרבה על עורכי הדין ומעורבותם המוגזמת אפשר לפרש בעוד דרכים.

הכנס שנערך לאחרונה לדיון בתקנות הסיווג של הקיבוצים, ועלו בו גם שאלות הורשה,שיוך, קרקע וכו' נערך על ידי משרדו של עורך דין פרטי. חלק גדול מהמשתתפים היו עורכי דין שכמובן אינם חברי קיבוץ. זה כשלעצמו אינו מפתיע, עורך דין הוא תואר יוקרתי ומבוקש בימינו, לכן רבים הרוצים בו. להיות חבר קיבוץ, לעומת זאת, לא. בעצם קיום כנס כזה והנושא שעסק בו יש אמירה פטרונית כלפי התנועה וקיבוציה – לכם אין יכולת וכשירות לנהל את ענייניכם, כפי שהתברר במשברים השונים של עשרים השנה האחרונות, לכן מעתה עוסקים אנו בשאלות הגורליות של חייכם.

 

מתבונן בחזיון זה חבר הקיבוץ הפשוט וחש עלבון צורב: דבר מעין זה לא היה קורה לולא מסר של חולשה והתבטלות בפני ניהול חיצוני שמשגרת התנועה. הלא תנועה בריאה וחפצת חיים, שיש לה דרך וערך הייתה דוחה ניסיון התערבות כזה בחייה, מסרבת לקחת בו חלק ואומרת, תודה, אנו ולא אחרים עוסקים בחיינו שלנו, אתם מוזמנים לעזור ולייעץ אם תתבקשו לכך. מהתנועה שלנו, לעומת זאת, הגיעו המזכיר ושאר נכבדים כמשתתפים מן המניין.

הקורא את הדיווח מכנס זה קולט להוותו תחושה לא קלה של מבוכה ובלבול ואינו יכול להשתחרר מהרושם שעורכי הדין המלומדים משקיעים מאמץ ניכר בניסיון להוציא את התנועה וקיבוציה מסבך שגרם לו השינוי, אותו שינוי חצי אפוי שהם עצמם סייעו לדחוף את הקיבוצים בכיוון אליו.

***

כאן טמון כנראה עוד הסבר לתהייה הקודמת – משהו מכל זה דבק בנו. סדרת משברים כלכליים וההזדקקות להסדר הקיבוצים, נמיכות הרוח ואובדן הדרך, כל אלה חדרו לתוך ביתנו ממש והיכן שהוא איבדנו את הביטחון ביכולתנו לנהל את עניינינו באורח עצמאי. מכאן ועד מסירת הניהול לידיים זרות, הדרך קצרה. 

 

כבר שנים שהתנועה תומכת בגל השינוי הדיפרנציאלי. זה מסור כולו לידיהם של יועצי השינוי, כלומר  לגורמי חוץ. קשה להבין איך ויתרה התנועה לא רק על מידה של מעורבות בהליך בקיבוצים בהם הוא התנהל, אלא אפילו על מידה של פיקוח, כאילו נרקם כל העניין על פלנטה אחרת. זה יכול היה להיעשות באופן שונה לחלוטין.

 

בויכוח על השינוי ותוצאותיו חסרים נתונים אובייקטיביים כלכליים ודמוגראפיים, נתוני מצבם האמיתי  של החלשים והחזקים, הערכות עתידיות המבוססות על ידע ולא על סברות כרס, בדיוק אותם דברים שאמורים לבוא ממוסד אמין וחסר פניות – התנועה למשל. אם היתה חזקה ובעלת אמביציה, יכלה התנועה לעסוק גם בנושאים הבאים על מנת להעמיד את השינוי על יסודות הגונים ואמינים יותר: יועצי השינוי היו צריכים לעבור אישור והסמכה או לפחות בדיקה כלשהי. מי הם, מה עשו בעבר, מה מכשיר אותם לעסוק בגורלו של קיבוץ שלם?  הגדרת תקנות הסיווג ואיך לעמוד בהם. מה פירוש רשת בטחון? מדוע אין שום מודל אחר? מה ההיתכנות הכלכלית של מודל זה, מה היא הערבות ההדדית שמדובר בה? האם נעשה הליך השינוי בצורה הוגנת? האם מה שהובטח סביר? האם עומדים בהבטחות שניתנו? מה משמעות המודל והיתכנותו לאורך זמן ? האם הבטחות השיוך שוות את הנייר עליו נכתבו ?

 

התנועה יכלה לספק מידע אמין וחד משמעי של נתונים שנאספו באופן עקבי מקיבוצים שעברו שינוי , האם יש דבר כזה נפגעי שינוי, אם כן באיזו מידה ומה יש לעשות כדי לתקן מצב זה. היא יכלה לקבוע מה הם פערי שכר מתקבלים על הדעת שאינם מהווים גזל ואולי אף לקבוע תקנים לסנקציות כלפי קיבוצים שאינם מוכנים לטפל בנפגעי שינוי שצנחו מטה מדי, לעמוד בפערי שכר סבירים, לממש הבטחות שניתנו ערב השינוי.. או לעורר את הרשם לטיפול בקיבוצים שנתגלו אצלם תופעות חריגות כגון אלה, לקבוע האם הן חריגות.

 

התנועה יכלה ליצור מוסד שיעזור לחבר משפטית מול הנהלת קיבוצו כאשר המקרה מצדיק זאת והתערבות אחרת לא הועילה. אם היתה גוף בעל עוצמה והשפעה, יכלה לחייב קיבוצים הרוצים בשינוי מסוג כזה לערוך אותו באופן מסודר, שקוף, גלוי ותיקני, כולל שינוי תקנון ברוב הדרוש ואולי אפילו קודם לכן להביא לתיקונים מסיביים בתקנון הישן שחלקים נכבדים בו אינם תואמים כבר גם את אורח החיים השיתופי. 

***

היכן היוזמה לקיום דיון ציבורי בשאלה על מה אין לוותר – או שאולי לא נותרו דברים שכאלה- למשל,  מה גורל ערך שוויון ההזדמנויות לכל ילד עם בוא הפרטת החינוך והעברת האחריות עליו להורים ?

התנועה יכלה לבדוק אובייקטיבית ואולי גם להציב תמרור אזהרה  לגבי משמעותם המשוערת לאורך זמן של שיוך הדירות, של סוגים שונים של חברות בקיבוץ, של היווצרות אליטה של בעלי תפקידים שנכסי ההון עוברים אליה.. התנועה פטרה עצמה מכל נושא היום שאחרי או העתיד בכלל – לאן מובילים הדברים, מה בסוף התהליך ?

דווקא בצומת בו נדרשה מעורבותה מאד, נסוגה התנועה ונטשה את נושא השינוי לידיהם של גורמים פרטיים, אם מתוך חולשה ואם מתוך כוונה ויתרה אפילו על האפשרות לקיים עליו פיקוח מינימאלי.  

 

הבעיה היא שכל אותם גורמים אינם מספקים הנהגה ראויה, אלא לכל היותר הנהלה סבירה. 

אחזור לשאלה שנשאלה כבר - האם היה הקיצוץ המסיבי לאורך השנים בתקציבים ובתקנים שנועדו לתנועה כורח, או שהיו ביטוי לרצון להפחית ביכולת עשייתה וכוחה וכך להגות אותה אל מחוץ למסילת השינוי על מנת שלא תעמוד בדרכם של הדוחפים לשינוי דיפרנציאלי? אם לא הייתה כאן יד מכוונת איך יתכן שהתנועה הקיבוצית לא עסקה כמעט בנושא הקיבוצי החשוב ביותר שעל סדר היום? איך יתכן שתנועה קיבוצית תשאיר לגורם פרטי את הדיון בנושא תקנות הסיווג, מה ייחשב קיבוץ ומה לא ?

 

ברור שאי העיסוק בנושא השינוי גרם לירידת חשיבותה גם בנושאים אחרים. למעשה הייתה זו הפרטה עצמית. ימים יגידו מה יהיה גורלה של תנועה קיבוצית שלא גילתה כל נכונות לברר לאשורן טענות על התנהלות לא תקינה של הנהלות בקיבוצים, תנועה קיבוצית שהתייחסה לויכוח הניטש על מהותו העתידית של הקיבוץ כאילו אינו נוגע לה. 

 

חלק שני ואחרון 

 


לחלק הראשון - תנועה חסרת אמירה, פלג מור, שווים 2.7.2007
למאמרים של פלג מור


נכתב בתאריך
3/7/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו