עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

ותודה למני מזוז - מזוז צדק כשחסך מאיתנו משפט רווי פרטי פרטים מביכים על תנוחות וחדירות. קצב, ממעמד של "האזרח מספר אחד", צלל למעמד של אחרון הנמושות. די לנו בכך

ותודה למני מזוז
מאת ארנון אבני, 1.7.2007

מזוז צדק כשחסך מאיתנו משפט רווי פרטי פרטים מביכים על תנוחות וחדירות. קצב,  ממעמד של "האזרח מספר אחד", צלל למעמד של אחרון הנמושות.

די לנו בכך



 

נראה שמזוז הבין משהו על יכולתו של הציבור לשאת, ועל תהליכים הרסניים שלפעמים אינם קשורים בחשבונות של שכר ועונש.

זה לא בגלל שאינני מייחס חומרה מספקת למעשיו של הנשיא כפי שתוארו בעיתונות. ההיפך, הם ראויים לכל עונש. זה לא בגלל שיש לי ספק  באשמה, להיפך - א' עשתה עלי רושם אמין ולעומתה קצב עשה עלי רושם עלוב. אבל אני מטיל ספק אם אנחנו כמדינה צריכים לעבור את סדרת ההתבזות הזאת שתשודר יום-יום בחדשות בליווי פרשנויות של סקסולוגים והדמיות מחשב, על היתכנות של תנוחות והסברים על הסיפוק ששואבים גברים מלעשות לה או להגיד לה... גם חלק ממנהיגי הציבור החרדי הבינו שהמאבק נגד מצעד הגאווה הכניס לבתיהם עולם מושגים שספק רב אם היה מגיע לשם בדרכים אחרות. אני בטוח שמזוז הבין את זה.

אולי מוטב היה אילו היתה נולדת העסקה הזו על ידי שופט, אבל אחרי משפט רמון מי יכול לסמוך היום על שופטים שיוותרו על הצגת חייהם. אז היועץ חתך, וטוב שכך.

***

ואיך נישא עינינו אל א'. מה נאמר לה על זכותה לישב את חשבונה?

הייתי אומר לה כך: א' יקרתי, אני מבקש שתחוסי על העם הזה. מה שעברת הוא חוויה נוראה ועמדת בה בגבורה. לא כולנו כפרטים נעמוד בזה גם כעדי שמיעה. אל תדאגי, הייתי אומר לה, אין לקצב אף תומך ראוי לשמו. ואם יש, המשפט הזה לא ישנה לו מאום.

 

אנחנו חייבים תודה גדולה לא' שנלחמה ולא ויתרה. לא רק שלא לשווא היה הכול, אלא שגבתה את כל חשבונה, בעיקר כשהוכיחה את עליונותה עליו ב"אחד על אחד" במסיבת עיתונאים בתנאים שווים. ללא עזרת התביעה היא הביסה אותו.

ואולי בכלל זה הזמן שהנשיא החדש יציע לה את המשרה שכל כך סבלה כדי להחזיק בה.

***

הנשיא הוא בעצם לא אדם של ממש, הוא סמל לאומי, הוא משאת נפש פרטית שמשום מה אנחנו זקוקים לה. עובדה, מאז קום המדינה אנו מפקידים בידי אדם שאין לו שום ניסיון שיפוטי את הזכות הבלעדית לבטל גזרי דין. כלומר, כל כוחו הוא במשחק שבו אנחנו מייחסים לו תכונות שגדולות ממידת אדם, כל אדם.

זה מה שקצב רצה להיות, וזה נילקח ממנו, ובאותו הליך שהיה כל כוחו. בלי משפט, בלבם ובראשם של אלה שפעם סימל בעיניהם את השפיץ של המוסר. היש עונש כבד מזה? האם יעמוד בזה או ישלח יד בנפשו שואלים היום... זה לא עונש?

 

נכון שאת מה שעשה – כבשר ודם עשה, וככזה מגיע לו שייענש כבשר ודם, אבל נשיא, גם לאחר שפרש הוא עדיין סמל. לראות אותו מתפתל כאחד האדם - זה לקלקל את הקסם של המשחק, מגיע לו אבל מה חטאנו אנחנו (מלבד העלמת העין של אלה שידעו)?

מיותר לשמוע את כל הפרטים שישמעו במשפט. כי בהורמונים ובחרמנות הוא כאחד האדם. מה כל כך חשוב לחטט בזה. מספיק שאמרנו לו: אכזבת אותנו, צא לנו מהחיים והפעם לא נקום בשעה שאתה יוצא. מספיק שיידע שהכלימה שהמיט היא בראש ובראשונה על אלה שפעם היה גאוותם, וככל שהגאווה הייתה גדולה יותר - כך גודל הכלימה. וזה העונש. עונשו של מי שרצה להיות האזרח מספר אחד וירד מכיסאו כאחרון הנמושות.


נכתב בתאריך
1/7/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו