עדכונים מהמטה השיתופי לחץ כאן!

ההבדל הגדול - בשעה שהכנס השנתי של המטה השיתופי עסק בשאלה כיצד לקרב את החברה הישראלית לסולידאריות הקיבוצית, עסק כנס "ההתחדשות" שהתקיים אחריו ב

ההבדל הגדול
מאת פלג מור, 29.5.2007

 

 

 

בשעה שהכנס השנתי של המטה השיתופי עסק בשאלה כיצד לקרב את החברה הישראלית לסולידאריות הקיבוצית, עסק כנס "ההתחדשות" שהתקיים אחריו בהפרטת הקיבוץ ובפירוקו


כבר סיפרו כאן כמה כותבים   את חוויותיהם מכנס הזרם השיתופי שנערך לפני שבועיים במשמר העמק.

ואמנם מצטרף אני, אם גם באיחור, להתרשמותם החיובית. יש חיוב עצום ומרגש בנכונותה של קבוצת אנשים להתחבר ביניהם כך, חיבור מחזק ומעודד של המאמינים באפשרות קיומה של דרך חיים אחרת שבה מתגשם  יומיום  עיקרון שוויון ערך האדם. עם זאת, אני מתקשה להצטרף למסקנותיהם של עזרא דלומי וניצן פלדמן-ריבלין על היציאה מהבונקר והבשורה לחברה החיצונית.

 

הלורד רוטשילד סיים פעם כך וויכוח שהיה לו עם קבוצת סוציאליסטים שבאה לשכנעו בצדקתה : "אתם יודעים מה, אני מקבל את מה שאמרתם, אז בואו נחלק בינינו את העבודה – אני אלך לשכנע את העניים שיסכימו לקבל ואילו אתם תלכו לשכנע את העשירים שיסכימו לתת.."

במקרה שלנו הדברים הפוכים – הקיבוץ השיתופי העשיר בערכים ובדרך חיים ייחודית רוצה לתת, להשפיע על החברה הסובבת אותו. אך האם היא מוכנה לקחת ?

 

***

חלק ממייסדי קיבוצי הם יוצאי פולין. לא היה זה ייחוס מכובד בדרך כלל, לפחות לא בעיני בני  הקיבוץ.  כאשר הוגדר מישהו כבעל אופי 'פולני' הכוונה הייתה שיש לו, לאותו חבר, נטייה לדאוג לביתו הפרטי יותר מהמקובל והנכון על פי קוד ההתנהגות הקיבוצי הבלתי כתוב; מי שמצא תמיד, בכל סיטואציה, את האפשרות להפיק משהו לתועלתו האישית. כאשר באו 'הפולנים' (פולניות, בדרך כלל) לאזור מסוים ידעת שמחלקים שם דבר מה, בדרך כלל דברי אוכל שאפשר לקחתם הביתה (לחדר).

 

כך באתי גם אני לכינוס, טעון מראש בידיעה כי קיבוצניקים שורשיים, כלומר שיתופיים, אינם באים סתם כך למקום כלשהו אלא אם נוכחו מראש שמחלקים שם דבר מה שאפשר לקחת . ומה באמת היה  שם בכנס במשמר העמק שרבים באו  לקחת ?

 

כמה דברים היו שם -  הייתה חדוות הפגישה בין שותפים לבחירה באותה צורת חיים, קבלת אישור לנכונות בחירה זו, אישור הבא מנוכחותם של אנשים נוספים שבחרו בחירה דומה;  הייתה החרדה לעתיד הרעיון כולו הנמצא במגננה כבר שנים; היה הצורך לקבל חיזוק מהידיעה שהתקווה והחרדה הן נחלת רבים.. ואמנם ביטא הכנס את העובדה שהזרם השיתופי הוא היום התנועה הקיבוצית נטו, בנושאי הדיון, בצורת ההתנהגות, ביחסים שבין האנשים  – מהשאיפה להמשך קיום הרעיון הקיבוצי האמיתי אל תרבות ההלקאה העצמית, שעודנה קיימת כאשר מדובר על מוטיבציה לעבודה למשל; מהניסיון להשפיע ערכים לחברה החיצונית ולקיחת אחריות ומעורבות במה שקורה בה ועד הנגישות הקלה לבעלי תפקידים שהם חלק מהאירוע ולא מורמים ממנו;  מנוכחות החולצות הכחולות ועד קיום דיוני החוגים במבני הקיבוץ המשמשים ביומיום לצרכים שונים.  אכן יש תנועה קיבוצית, הידיעות על מותה היו מוקדמות מדי !

 

וחוץ מכל זה זכיתי גם אני, סוף סוף, להלך במחיצתם של ידועני התנועה וסלבריטאיה, שעד עתה ראיתי רק את תמונתם הנשקפת בעיתונות הקיבוצית -  כנף מעילו של ידלין התחכך בכתפי במדרגות האולם, פיניתי לוולוולה מקום מעבר ביציאה, גברי חלף על פני בדרכו לשירותים, עמדתי מיד אחרי  ג'ומס בכניסה.. וגם ראיתי את יואל מרשק בשחורים, נוכחתי  בהצלחת הדיאטה של עזרא מ'שווים' (הסוד – לסגור את הפה אחרי 7 בערב!), צפיתי מאחרי כתפו של ישראל  רפפורט מאתר הקיבוצים במחשבו הצמוד אליו תמיד, ביטלתי את תוכניתי לטפוח על שכמו של אלישע שפירא שאינו איש של צ'פחות עלי שכם, לא הפרעתי לאמרי לאכול בעמידה מצידו השני של המזנון...

 

***

נושא הכנס היה "הקיבוץ והחברה הישראלית". האם לא נאיבי להניח בימינו שיש לקיבוץ בשורה של ערכים להנחיל כלפי חוץ? מי בחברה הישראלית רוצה לשמוע על ערכים אלה, שלא לומר ליישם אותם? אם כן, האם יטה אוזנו לבשורה היוצאת מהתנועה הקיבוצית דווקא, אחרי כל נפתוליה מול החברה הישראלית בשנים האחרונות, כמו פרשת  הקרקעות והסדרי הקיבוצים?  מי מצפה היום מהקיבוץ לבשורות שהן נגד הזרם, למשל נגד הפרטה ללא גבולות ובעד שוויון הזדמנויות בחינוך, כאשר חלק גדול מהתנועה הקיבוצית עצמה פנה עורף לערכים אלה, הצטרף לקו המחשבה המקובל בחברה הישראלית ואינו מעוניין בהצלחת הזרם  והרעיון השיתופי שהוא מייצג.

 

המחשה לכך ניתן למצוא בנוכחותם בכנס של מזכירי התנועה הקיבוצית, אחד מהם רואה בכל כרסום נוסף בשיתוף עלייה על הדרך הקיבוצית הנכונה, השני - דרכו מטושטשת. האם היו נוכחים כאן שניהם היום לולא נאלצו לעשות זאת בתוקף תפקידם?  דרך החיים והמחשבה השיתופיים אינם נחלת רוב התנועה הקיבוצית, ואיך יהיו לנחלת רוב העם?

החברה הישראלית מחולקת לשבטים, דתי לאומי, חרדי, ערבי, עולים מרוסיה, מעמד  בינוני, תושבי שכונות ועיירות פיתוח  – כמעט לכל אחד מהם חשבון עבר משלו עם התנועה הקיבוצית - מכל אלה רק המעמד הבינוני קרוב מנטלית לקיבוץ, ואולם הוא חולם אמריקה ורואה בקיבוץ שריד למשהו ישן, ישראלי מדי. אין לנו פרטנרים של ממש בחברה הישראלית, בדיוק כשם שאין לנו שותפים לרעיון בתוך תנועתנו אנו. לא כדאי שנשלה עצמנו בעניין זה. האם לא ייטיב הזרם לעשות אם יפנה את כוחותיו פנימה, להגן על קבוצותיו שבליגה התנועתית במקום לנסות לעלות לליגה הלאומית?

 

***

כינוס הזרם הוא העת הנכונה להעלות רעיונות לטיפול במסגרת העבודה הרבה שיש לעשות מבית. נראה שמרוב שאיפות להיות בעל אמירה חברתית-כלכלית ברמת הלאום הגבוהה, כפי שעולה מנושאי הדיון בכנס, מזניח הזרם את הצורך הדוחק לנוכחותו למטה, בשטח. ויש כזה צורך והוא דוחק. אולי יש מקום להקמת חטיבות אזוריות של הקיבוצים השיתופיים, אחרי שהתנועה הארצית נשלטת בידי כוחות עוינים לרעיון השיתופי, ולהסדרי שיתוף פעולה ביניהם שאינם תלויים בתנועה?  אולי כדאי להקים מאגר נפרד של כוחות ניהוליים של חברים תומכי שיתוף? מה על מפגשי בעלי תפקידים מקיבוצים שיתופיים לפי חלוקה גיאוגרפית? הכדאי ואפשר להצמיד מלווים בעלי אוריינטציה שיתופית לקיבוצים השיתופיים החלשים? להעמיד ייעוץ משפטי, אולי גם פיננסי, לקבוצות שיתופיות שבתוך קיבוצים? אולי הגיע הזמן לייסד בחסות הזרם תנועה של חברים שיתופיים, שמפתח ההצטרפות אליה יהיה הכרה שיתופית אישית?  או לכלול בתוכו חטיבה של חברים שיתופיים מישובים שהיו בעבר קיבוצים ועתה אינם כאלה? האם לא נכון יהיה למנות לזרם דובר או לפחות צוות תגובות על מנת שיישמע קולו בנושאים שעל סדר היום הקיבוצי, במקום השתיקה המביכה המקובלת היום או ההסתמכות על הדוברות התנועתית המייצגת בעיקר תנועה שאינה אוהדת לזרם, בלשון המעטה? זו יכולה להיות היציאה האמיתית מהבונקר!

 

קל ליפול בפח נוסף של אשליה עצמית ולהניח לאור התכונה וההמולה מסביב, כי זהו מרכז ההוויה הקיבוצית, כאן נחתכים הדברים באמת, כמה עשרות אלפי חברי קיבוצים בארץ  נושאים לפה את עיניהם ברגע זה ממש, מצפים להצלחת הכנס ולמימוש החלטותיו. האמת העצובה היא  שרוב חברי הקיבוצים לא רק שאינם יודעים מהו נושא הכנס ומטרותיו, רובם להערכתי אף לא מודעים לעצם קיומו!

***

בפזיזות מה טענתי כאן בעבר ש'הקיבוץ המתחדש' אינו יכול, בגלל עצם טיבו, לערוך כנס כמו זה שעורך השיתופי. והנה התברר לי שבוע אחר כך שטעיתי, עובדה היא שנערך כנס שהיו בו כל סממני המתחדש . מעניין להשוות ביניהם ומתוך כך לעמוד על המפריד בין שתי הדרכים.

את כנס המתחדש  יזם עורך דין פרטי, למיטב ידיעתי עוזב קיבוץ, בחסות מרכז ההדרכה לעורכי דין, סליחה, להתחדשות. נכחו בו אותם אנשים העושים כסף רב ממצוקות ומחלוקות שנקלעו אליהן הקיבוצים בעת האחרונה, רואי חשבון, יועצי הפירוק הדיפרנציאלי ובעיקר עורכי דין לרוב. מתברר שהדרך להתחדשות הקיבוץ, כלומר החלפת מבנהו לעירוני דיפרנציאלי, עוברת דרך עורכי הדין..כמו כן היו מהאגף החקלאי של מנהל מקרקעי ישראל, והגיע אפילו, התאמינו, רשם האגודות השיתופיות בכבודו ובעצמו! לפחות כך מעיד העיתונאי המסקר. עוד בחורנו חי, מסתבר.. הכנס התקיים בתל אביב ועסק בתקנות הסיווג ובשיוך דירות, כלומר במבט פנימה, אל המשך פירוק הקיבוץ מנכסיו וחיסולו בדרכים שונות כמו יצירת חברה מעמדית והעברת הנכסים לחברים. נכון שבינתיים, עד שיוגשם אידיאל זה, אף אחד לא יודע ולא מבין מי בעד מה או נגד מי, איזה ערך אמיתי יש לנכסים, האם יש להם, מי קובע אותו, מה יקרה בסוף ואיך להתיר את הסבך שנוצר, פרצלציה, שיוכים, סיווגים, ירושה ודמי עזיבה, מה הדרך הנכונה ללכת בה בינות לתקנות לסוגיהן והשיוכים למיניהם, לפי איזה החלטה של המינהל כדאי לעשות מה, אבל זה לא ממש חשוב

 

אחרי הכל, ככל שהסבך גדול יותר, כך מתמלאות ידיהם של באי הכנס תעסוקה רבה יותר.

מובעת שם תרעומת על עודף הרגולציה, התקנות, שאפשר היה גם בלעדיהן וגורמות לקיבוץ לשלם תשלומי יתר.  אכן, בעיה, התקנות הן הדבר היחיד המחייב את המתחדש לשמור על ערבות הדדית וזו, כידוע, עולה כסף... לדידם של משתתפי כנס זה על תקנות הסיווג טוב ייעשה הקיבוץ אם יצטרף לאותם תהליכים העוברים על החברה הישראלית ובראשם ההפרטה הכוללת. הם אלה המשכנעים את החברים שפירוק קיבוצם הוא בעצם שיקומו. עקב התרשלות הכתבים המסקרים לא הגיע לידינו המידע החשוב באמת, בכמה מכוניות הגיעו משתתפי הכנס ואילו גילאים חסרו בקהל.

 

***

כנס התנועה הקיבוצית שנערך על ידי הזרם השיתופי הצטיין במבט מקיף על החברה הישראלית, בהעברת ביקורת על הקורה בתוכה מתוך תחושת מעורבות ואחריות. הקו המרכזי היה מידת יכולתנו לקרב את החברה הישראלית לערכי הקיבוץ בניגוד לכנס השני בו העיקר היה קירוב הקיבוץ לדרך חייה של החברה החיצונית. מכאן גם ברור על מי מהשניים מוטלת האחריות לשמור על הקיבוץ ומורשתו. נשמעה בכנס  זיקה לעבר הקיבוצי (אתם מתארים בדמיונכם את אנשי הכנס האחר מאזינים להרצאתו של מוקי צור מפליג כדרכו בקורותיהם של אנשי העלייה השנייה ?)  יחד עם  הפנייה לעתיד המשותף (או את חברי תנועות הנוער מתעסקים בתקנות הסיווג ובערך הדירה?).  הייתה בכנס השתתפות רחבה ועממית של חברים ותומכים שלא באו בגלל תפקידם ועיסוקם, ואת חסרונם של עורכי הדין מילאה תחושת האחריות והדאגה המשותפת להמשך קיומו של הניסיון החשוב הזה, הקיבוץ.

 

 


תקנות באפילה, אריק בשן, הקיבוץ 17.5.2007
חוגי כנס הזר"ש
מאמרים של פלג מור


נכתב בתאריך
29/5/2007



הרשמה לניוזלטר שלנו